מחר בנק ישראל עשוי להודיע על הרחבה מוניטארית נוספת
למרות שהשוק לא צופה זאת, מחר קיים סיכוי לא מבוטל להורדת ריבית ו/או הודעה על תוכנית רכישת מט"ח לא מעוקרת, אם לא מחר אז בהחלטה הבאה ב-6.4.20. ננתח מה הן הסיבות?
האינפלציה (בחישוב שנתי) ירדה ל-0.3% בינואר (מ-0.6% בדצמבר) ומתרחקת מהיעד. גם אינפלציית הליבה ירדה ל- 0.35% מ-0.61%. הסתכלות על אינפלציית הליבה למעט "התערבות ממשלתית" מצביעה על סביבה נמוכה ביותר: 0.15% בלבד ב-12 החודשים האחרונים (ראו גרף). חשוב להדגיש שהתמתנות חדה זו התרחשה כאשר מחירי הדיור (שכירות) עלו ב-2.8% בחישוב שנתי. בשפל הקודם במדד הליבה (בחודש אפריל 17) סעיף השכירות עלה ב-1.2% (בחישוב שנתי). כזכור, בחודש אוקטובר 19 בו בנק ישראל שקל ברצינות הורדת ריבית (שני חברים הצביעו בעד, ועוד שניים הסכימו אך התלבטו לגבי העיתוי), אינפלציית הליבה עמדה על 0.7% (בחישוב שנתי) ו-0.5% למעט "התערבות ממשלתית". כעת סביבת האינפלציה נמוכה הרבה יותר.
בנק ישראל מודע לכך שהאינפלציה השנתית צפויה לרדת לכיוון אפס בפברואר (לפי מרבית התחזיות בשוק של מדד של 0.1%- עד 0.2%-). בחודש מרץ אף צפויה אינפלציה שנתית שלילית. סביר להניח שתחזית האינפלציה של בנק ישראל מצביעה על מגמה דומה.
הנגיד אמר במסיבת עיתונאים האחרונה ש-"לא ברור עדיין אם אכן חלה ירידת נוספת בסביבת האינפלציה, או שהימצאות האינפלציה מתחת ליעד היא אכן זמנית ומושפעת מגורמים בעלי אופי תנודתי". נדמה שמתחזקת ההערכה שמדובר בירידת מדרגה באינפלציה. "אנחנו חייבים להמשיך לחתור להשגת יעד האינפלציה כמו שהוא – זה חשוב מאוד", אמר הנגיד.
בנק ישראל לא מצליח לבלום את הייסוף על ידי התערבות וטוען שהשקל מיוסף יתר על המידה, זאת למרות התערבות משמעותית בשוק המט"ח. בהודעה על שינוי משקלות הסל, נאמר "אולם גם על פי המדד החדש השקל נמצא ברמה המיוספת ביותר מזה זמן רב", רמז שבנק ישראל לא מרוצה עם רמת שע"ח של השקל.
המדיניות הפיסקאלית צפויה להיות מאד מרסנת השנה, ותפעל להתמתנות הביקושים.
הסיכונים הגלובליים עלו בשל ההשפעה הממותנת של ווירוס הקורונה. יחד עם זאת, גורם זה עשוי לעכב את הורדת הריבית, כאשר בנק ישראל יעדיף לבחון את התפתחות הווירוס ומיגורו.
אילו גורמים תומכים ביציבות בריבית?
שוק העבודה ממשיך להיות הדוק ובקרבת תעסוקה מלאה.
המשק צומח בקצב נאה (3.3% למעט המיסים על היבוא ברבעון ד' 19), אך יתכן שלפי החישובים של בנק ישראל הצמיחה, למעט השפעת הקדמת רכישת רכבים, הייתה מתונה יותר. קיימת חשיבות למדד המשולב של בנק ישראל אשר מתפרסם היום. צפוי נתון חלש יחסית בשל ירידה ביבוא וביצוא, וירידה בשיעור המשרות הפנויות.
שוק הדיור מצביע על ביקושים ערים. זה נכון, אך מחירי הדיור עלו ב-3% ב-12 החודשים האחרונים - קצב דומה לחודש הקודם.
הפד' עדיין לא מאותת שהוא קרוב לשקול הורדת ריבית, למרות ששורה של מדינות אחרות הורידו ריבית (בעיקר באסיה אך לא רק).
יתכן שהנגיד יעדיף לחכות ל-6.4 בו מתוכננת גם מסיבת עיתונאים.
הקושי "לקרוא" את הנגיד ירון
קצת היסטוריה: מההודעה לגבי "חתירה למרכז היעד" בתחילת 2019, עברנו ל-"העלאת ריבית באחת מההחלטות הקרובות" (יולי 19) בנימוק ש-"ישראל יכולה להיות ב-cycle מוניטארי שונה מהבנק הפדרלי", שדווקא הוריד את הריבית באותה תקופה. באוקטובר 2019 עברנו להודעה לגבי הורדת ריבית מתקרבת, ואז עברנו למסר של אי שינוי בריבית על רקע יציבות בריבית בעולם (והעדפה להתערבות במט"ח).
המספר הרב של ההתהפכויות במסרים המוניטאריים מקשה על ההערכות קדימה.
התחזית שלנו
בשורה התחתונה, חשוב לזכור שבנק ישראל ממונה, בראש ובראשונה, על יציבות מחירים (3%-1% אינפלציה). הורדת ריבית, הצפויה באחת משתי ההחלטות הקרובות, נועדה לבלום את "ההתרחקות
מהיעד". אנו רואים סיכוי לא מבוטל (סביב 50%) להורדת ריבית בהחלטה מחר ואם לא: 70% בהחלטה
של ה-6.4.20. יחד עם זאת, יתכן שבמקום הודעה על הורדת ריבית, בנק ישראל יעדיף להודיע על תוכנית רכישת מט"ח לא מעוקרת (QE). תוכנית מסוג זה משמעותה לחץ להורדת ריבית אפקטיבית, אך בלי להודיע על הורדה בריבית הרשמית.
Comments