• barak invest

השפעת המסחר באינטרנט על האינפלציה איננה משמעותית



האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עלתה ב-0.3% בלבד, כאשר האינפלציה למעט מוצרי אנרגיה ופירות וירקות (אינפלציית הליבה) עלתה ב-0.5%. עקב האינפלציה המאוד נמוכה אחורה, רבים צופים שמגמת אינפלציה מאד נמוכה תימשך בשנים הבאות והשווקים מתמחרים אינפלציה של כ-0.9%-0.8% שנה קדימה (אנו חוזים אינפלציה של 1.2%).

  • קיימת טענה שאחת מהסיבות לאינפלציה הנמוכה הינה המסחר באינטרנט והתחרות שתופעה זו יוצרת בשוק המקומי. בהחלט מדובר בהשפעה מסוימת, אך מבדיקה שערכנו עולה שהמשקל של המוצרים הרלוונטיים עומד על 7% בלבד. כמובן שלא ספרנו מוצרים רבים אשר אינם חשופים לתחרות מהמסחר באינטרנט (אתרים מחו"ל), כגון מוצרי מזון, רהיטים, מכוניות, מקררים ומוצרי חשמל גדולים ועוד.

  • מבדיקה שערכנו, עולה שהמחירים של המוצרים אשר חשופים לתחרות ממסחר מקוון לא ירדו מעבר למוצרי בני קיימא אחרים. מחירי המוצרים החשופים לתחרות "ממסחר מקוון" ירדו ב-3.2% ב-12 החודשים האחרונים. המחירים של מוצרי תעשייה (בני קיימא) אחרים ירדו ב-3.6% . לדוגמה, מחירי מכונות כביסה/מייבשי כביסה ירדו ב-4.3%, כמובן בהשפעת הייסוף החד בשקל (בעיקר).

  • יתכן שההשפעה "האמיתית" על ההוצאה של משקי הבית הייתה משמעותית יותר, אך היא אינה נמדדת באינפלציה. כידוע, הלמ"ס איננה מודדת את הרכישות המקוונות מאתרי אינטרנט בחו"ל.

  • חשוב לזכור שמרבית סל הצריכה מורכב מצריכת שירותים שונים (דיור, חינוך, בריאות וכו') ואנרגיה אשר מהווים כ-63% מהמדד.

הטבלה הבאה מחלקת את המדד לקצובות עיקריות, כולל חלוקת המוצרים הרגישים והלא רגישים למסחר מקוון:

  • ברור שקיימת תופעה של הגברת התחרותיות בסקטורים אחרים כגון תקשורת ונסיעות לחו"ל (השמיים הפתוחים), אך נדמה שמרבית ההשפעה באותם סקטורים כמעט מוצתה (בסלולר למשל).

  • הסיבה העיקרית לאינפלציה הנמוכה בישראל הינה הייסוף החד בשקל. מחקר של בנק ישראל מעריך ששיעור התמסורת של שער החליפין על האינפלציה בתקופות ייסוף עומד על 0.24. כלומר, הייסוף החד בשקל (מול הדולר) של 7% מתחילת השנה גרע לפחות 1.5% מהאינפלציה (בהנחה שרוב ההשפעה כבר מאחורינו).

  • בהנחה שבנק ישראל שואף כעת להאט את הייסוף בשקל (על ידי התערבות מוגברת), סביר להניח שנראה קצב ייסוף מתון יותר בשנה הקרובה, ולכן אינפלציה גבוהה יותר (יחסית לשנה שעברה) במבט קדימה. בנוסף, חתימה על הסכם סחר צפויה לתרום לעלייה במחירי הסחורות התעשייתיות (כולל נפט) בעולם. מגמה זאת כבר התרחשה בחודש האחרון (עלייה של כ-5% במחירי המתכות התעשייתיות):


במבט קדימה, ייסוף מתון יותר יחסית, עלייה במחירי הסחורות וכמובן עלייה במיסוי עם הקמת ממשלה

חדשה יתמכו באינפלציה גבוהה יותר. השפעת המסחר המקוון מהווה גורם ממתן אך שולי יחסית. אנו

מעדיפים את האפיקים הצמודים בשל תמחור אינפלציה נמוך מדי בשוק האג"ח.




45 צפיות
  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • Twitter Social Icon

מוקד טלפוני לשירותכם*

 

פרסום זה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות כהגדרת המונח בחוק הסדרת העסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק" או "חוק הייעוץ") בידי בעל רישיון, על פי דין המתחשב בצרכים ובנתונים הייחודיים של כל אדם. אין באמור לעיל משום ייעוץ ו/או הצעה ו/או שידול ו/או הזמנה לרכוש (או למכור) את ניירות הערך ו/ או נכסים הפיננסים העשויים להיות נזכרים באתר ואין להסתמך על האמור לצורך ביצוע עסקאות כלשהן מכל מין וסוג שהוא. ברק בית השקעות (אינווסט) בע"מ (להלן: "ברק") משמשת כמנהל השקעות חיצוני לקרנות נאמנות שבניהול מנהל הקרן איילון קרנות נאמנות בע"מ - (להלן: "מנהל הקרן"). יובהר, כי אין באמור באתר כדי להוות הצעה לרכישת יחידות בקרנות. רכישת היחידות בקרנות היא רק בהסתמך על תשקיף הקרנות שבתוקף במועד הרכישה והדיווחים המידיים. אין לראות באמור באתר התחייבות להשגת תשואה כלשהי בעתיד. אין בתשואת הקרנות בעבר כדי להבטיח תשואה דומה בעתיד. 0- ללא חשיפה למניות 1- עד 10% חשיפה למניות בערך מוחלט 2- עד 30% חשיפה למניות בערך מוחלט 3- עד 50% חשיפה למניות בערך מוחלט  4- עד 120% חשיפה למניות בערך מוחלט. 5- עד 200% חשיפה למניות בערך מוחלט 6- מעל 200% חשיפה למניות בערך מוחלט. 0 – ללא חשיפה למט"ח A- עד 10% חשיפה למט"ח בערך מוחלט B- עד 30% חשיפה למט"ח בערך מוחלט  C- עד 50% חשיפה למט"ח בערך מוחלט   D - עד 120% חשיפה למט"ח בערך מוחלט E- עד 200% חשיפה למט"ח בערך מוחלט F- חשיפה למט"ח מעל 200% בערך מוחלט.  *מספר הטלפון הוא של ברק (אינווסט) בע"מ המשמשת כמנהל השקעות חיצוני לקרנות נאמנות בחברת איילון קרנות נאמנות בע"מ.