מדד חודש ינואר ירד ב-0.4% לעומת התחזית שלנו של 0.3%-
הסעיפים הבולטים שהפתיעו:
לא היו הפתעות של ממש סעיפים השונים. אומנם מחירי המזון ירדו ב-0.5% (ציפינו לעלייה מתונה), אך מנגד מחירי הפירות והירקות עלו ב-2.5%, בניגוד לציפיות שלנו.
מחירי המכוניות עלו ב-0.2% בלבד, זאת למרות העלאת שיעור המס על רכבים היברידיים (הנחנו עלייה של 1.0%). הלמ"ס מודדת גם רכבים משומשים וסביר להניח שהמחירונים יתעדנו בהדרגה. יתכן שתורגש השפעה בחודשים הבאים.
כצפוי, מחיר החשמל הוזל ב-4.0%, מחירי המים עלו ב-3.6% ומיסים עירוניים עלו ב-1.8%.
סעיף הדיור
מחירי השכירות (מחירי שכירות בעת חידוש החוזה) במשקל 17.2% ירדו ב-0.6% בדומה לתחזית שלנו. ב-12 החודשים האחרונים סעיף זה עלה ב-2.8% בדומה לקצב לפני חודש. גורמי המאקרו תומכים בהמשך עלייה מהירה יחסית במחירי השכירות (ראו הנחות האינפלציה).
סקר מחירי דירות לרכישה (מדד נפרד אשר איננו נכלל במדד המחירים לצרכן) ירד ב-0.2% ועלה ב-3.0% ב-12 החודשים האחרונים (התמתנות קלה מ-3.1% לפני חודש). גורמי המאקרו ימשיכו לתמוך בלחץ על מחירי הדיור כלפי מעלה: ריביות נמוכות, ירידה במלאי הדירות, אופטימיות צרכנית, ורמת תעסוקה גבוהה.
אינפלציית הליבה ממשיכה להתמתן
ב-12 החודשים האחרונים מדד המחירים לצרכן (למעט סעיפי האנרגיה ופירות וירקות) עלה ב-0.35% בלבד, לעומת 0.64% בחודש דצמבר. בחודשים האחרונים מסתמנת התמתנות באינפלציית הליבה, בפרט בהשפעת הייסוף החד בשקל.
מדד פברואר צפוי לרדת ב- 0.2% ויושפע מ: עלייה עונתית (2%) במחירי הפירות והירקות + השפעת מזג האוויר הקשה יחסית; המשך ירידה עונתית במחירי ההלבשה (5.4%-); הוזלה של 2.4% במחירי הדלקים; ירידה של 2% במחירי נסיעות לחו"ל על רקע הייסוף בשקל + עונתיות נמוכה בחודשי החורף; עלייה של 0.4% במחירי הדיור.
מדד חודש מרץ צפוי לעלות ב- 0.2% ויושפע משיעור נמוך יחסית בשל המשך ירידה במחירי הדלקים (1.5%-) והמשך ייסוף בשקל, אך מנגד צפויה עלייה עונתית במחירי הדיור (0.8%+) והלבשה והנעלה (5.7%).
גברו הסיכויים להורדת ריבית
לאחר פרסום מדד פברואר, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים צפויה להגיע לאפס (בהנחה שמדד פברואר ירד ב- 0.2%), ואפילו שלילית לאחר פרסום מדד מרץ. סביבת אינפלציה כה נמוכה עשויה ליצור לחץ על בנק ישראל לפעול על ידי הרחבה מוניטארית נוספת, ואולי הורדת ריבית, זאת במידה והשפעת הווירוס תהיה ממושכת יותר מהצפוי ובנקים מרכזיים נוספים (בעיקר הפד) יגיבו על ידי הורדת ריבית. אנו סבורים שקיימת הסתברות של 40% להורדת ריבית.
התחזית שלנו למדד המחירים לצרכן
אנו צופים אינפלציה של 1.1% ב- 12 החודשים הקרובים. הגורמים שתומכים בעליית האינפלציה הם:
מחירי השכירות (מחירי הדיור, הסעיף הראשי) צפויים לעלות ב-2.2% ויתרמו כ-0.5% לאינפלציה. מלאי הדירות החדשות למכירה ממשיך לרדת (ירידה של 8% ב-2019). משקיעים (בעלי דירה שנייה או יותר) ממשיכים לצמצם את מלאי הדירות להשכרה (ירידה של 22 אלף מתחילת 2016).
ההתאמות הפיסקאליות לאחר הקמת הממשלה הבאה. עדיין קיים חוסר וודאות לגבי הצעדים והמועד. אך אנו ממשיכים להניח שורה של צעדים בחודשים מאי-יולי השנה אשר יתרמו כ-0.35% לאינפלציה (כולל העלאת מע"מ באחוז, כנראה) ומהלכים נוספים ברבעון א' 2021 אשר יתרמו כ-0.15% לאינפלציה. סך הכול תרומה של 0.5% לאינפלציה מהווה כ-4-5 מיליארד ש"ח במונחי הכנסות ממיסים.
עלייה מתונה במחירי הפירות וירקות בשיעור של 4.5%, זאת על רקע נזק מסוים שנגרם בחורף הקשה.
מנגד, הגורמים תומכי אינפלציה נמוכה הם:
המשך לחץ לייסוף בשקל. מתחילת השנה השקל יוסף ב-0.6% מול הדולר וב-4.0% מול היורו. קיימות מספר סיבות להמשך ייסוף: השפעת יצוא גז (אך כנראה חלקית מאד בהשפעתה על המסחר במט"ח), המשך גידול בהשקעות הריאלית אל ענפי ההיי-טק, הצטרפותה של ישראל ל-WGBI, והמשך שמרנות של גופים מוסדיים בהגדלת החשיפה למט"ח. בנק ישראל לא נראה מתלהב מהאפשרות לבלום את מגמת הייסוף. מה עלול לתמוך בפיחות מסוים? הליכה לבחירות רביעיות? לא ברור.
מסתמנת התמתנות בקצב עליית השכר הממוצע במשק וגם בסך תשלומי השכר, זאת בשל ההתמנות במספר משרות השכיר. בנוסף, הכבדת נטל המס לאחר הבחירות צפויה להביא להתמתנות בצריכה הפרטית. אנו מניחים גידול של 2% (ריאלי) בצריכה הפרטית השנה. מדובר בתחזית נמוכה יחסית לבנק ישראל (2.4%) ומשרד האוצר (2.9%).
התחזית שלנו לשער חליפין שנה קדימה
וירוס הקורונה
ההשפעה המיידית של התפרצות הווירוס הינה דפלציונית בהחלט (בטווח הקצר). מחירי הנפט בעולם ירדו ב-15% מתחילת השנה. מחירי הנחושת ירדו ב-8% (סין צרכנית עיקרית של מספר מתכות חשובות), כדוגמה למגמת הירידה במחירי התשומות בתעשייה. יחד עם זאת, בהנחה שלא ישתלטו על המגיפה בחודש-חודשיים הקרובים (עד אז אנו מניחים שקיימים מלאים מספיקים), צפויה השפעה מעט אינפלציונית מצמצום ההיצע של מוצרי יבוא מסין כגון מוצרי הלבשה, צעצועים, מכשירי אלקטרוניקה ועוד. ננסה לכמת את ההשפעה נטו על סעיפי המדד השונים:
מחירי הדלקים: ירדו ב-2.4% בתחילת פברואר וצפויה הוזלה נוספת בתחילת מרץ בשיעור של 1.5%-2%. משקל הדלקים במדד עומד על 3.5%, כך שמדובר בתרומה של כ-0.16%- על האינפלציה. לא הנחנו שינוי במחירי החשמל, למרות רכישת גז נוזלי זול יותר על ידי חברת חשמל. סעיפי סולר לחימום ביתי וגז ביתי זניחים יחסית.
מחירי נסיעות לחו"ל: הנחנו לחץ לירידת מחירים בשל הירידה בתיירות העולמית. הנחנו השפעת הוזלה של 3%. משקלו של סעיף זה עומד על 4.8%, לכן התרומה לאינפלציה נאמדת בכ-0.14%.
משקלו של היבוא מסין מסך היבוא עמד ב-2019 על 9%. נתוני הלמ"ס כוללים כמובן גם תשומות לייצור וגם מוצרים סופיים לצרכן, ללא הפרדה ביניהם (ראו טבלה). בכול זאת, הסעיפים הבולטים (במשקל הייבוא מסין) כוללים: טקסטיל והלבשה (36%), ציוד חשמלי וכו' (10%) ותשומות רבות (נייר, קרטון קרמיקה ועוד: 15%-20%).
הטבלה הבאה מסכמת את ההתייקרות/הוזלה הסבירה של סעיפי מדד שונים בהנחה שאפקט הווירוס נמשך גם ברבעון ב'. הנחנו שכול סעיפי המדד הבולטים (כ-11% מסך סל הצריכה) יתייקרו ב-2% בממוצע, הנחה מחמירה בהחלט. בכול זאת, חלק ממקורות היבוא האחרים בעולם יגדילו פעילות. לפי הנחה זו, התרומה לאינפלציה עלולה להגיע ל-0.2%, זאת לעומת תרומה שלילית של 0.3% מהוזלות בסעיפי האנרגיה ונסיעות לחו"ל. נטו מדובר בתרומה שלילית לאינפלציה:
לסיכום, כמובן שבמידה והשפעת הווירוס תחלוף במחצית השנייה של השנה (הנחה סבירה), מדובר בהשפעה דפלציונית זמנית כאשר ההיצע והביקוש העולמיים יחזרו לשיווי משקל (אנו מניחים שמחירי הנפט בעולם יחזירו ל- 64 דולר לחבית ברנט). אולם ההשפעה הממתנת על התיירות העולמית עלולה להיות ממושכת יותר.
הנתון המפתיע - החולשה ביצוא התעשייתי נמשכת
בחודשים נובמבר-ינואר היצוא ירד ב-6.4% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 3.9% בשלושת החודשים הקודמים. מהנתונים נראה כי יצוא רכיבים אלקטרוניים עלה בעוד יצוא תרופות והיצוא "האחר" ירדו. בצד היבוא, בנוב'-ינואר מסתמנת התרחבות ביבוא מוצרי צריכה (למעט יבוא כלי תחבורה) בשיעור של 15.9% (אינדיקטור חיובי לצריכה הפרטית) וגידול של 4.4% ביבוא חומרי הגלם, אינדיקטור מוביל חיובי לפעילות בתעשייה/בנייה. בשל הירידה ביצוא וגידול ביבוא, בשלושת החודשים האחרונים חל גידול בגירעון הסחר הבסיסי (מנוכה עונתיות) בשיעור של 16%, אך שיפור בעודף בחשבון השירותים מקזז (לפחות באופן חלקי) את ההשפעה בחשבון השוטף.
Коментари