• barak invest

ניתוח סביבת האינפלציה

16/12/2021


סביבת האינפלציה בישראל נותרה נמוכה יחסית למרבית המדינות

מדד חודש נובמבר ירד ב- 0.1% בדומה לתחזית המוקדמת שלנו:


מה הפתיע אותנו (בעיקר בצד של הירידות):

מחירי המזון ירדו ב- 0.3% (חזינו 0.4%) בניגוד למגמה בעולם. למרות שמדברים על לחץ להתייקרות במחירי מוצרי החלב (התייקרות במחיר המטרה של החלב), מוצרי החלב ירדו ב- 1.2%. חשוב לציין שמחירי ארוחות מחוץ לבית נותרו יציבים.

מחירי ההלבשה שוב הפתיעו כלפי מטה עם ירידה של 0.8% (חזינו עלייה של 3.3%), לאחר עלייה מתונה מאד באוקטובר. בהסתכלות על שנתיים אחורה (דילוג על הקורונה) מחירי ההלבשה ירדו ב- 12.3%! הייסוף בשקל מהווה הסבר מאד חלקי, גם התחרות עם המסחר המקוון. צפוי תיקון מסוים במדד דצמבר (ראה בהמשך).

מחירי הבראה ונופש ירדו ב- 9.9% (ציפינו ל- 7.5%-) ומסיבות ואירועים ירדו ב- 1.1% (חזינו 0.9%-).

ההתייקרות של כלים פעמיים תרמה 0.1% שלם למדד. הנחנו מעט פחות בציפייה שחלק יתפרס על מדד דצמבר. לעומת זאת, מחירי הרהיטים ירדו ב- 1% (השפעת הייסוף).

מחירי משקפיים ירדו ב- 3.7% (2.9%- שנה אחורה) בהשפעת הייסוף בשקל, בעיקר מול היורו.


מחירי השכירות עלו בצורה חדה

מחירי הדירות בחוזים מתחדשים (17.3% מהמדד) עלו ב- 2.9% ב- 12 החודשים האחרונים, לעומת קצב של 2.0% באוקטובר (ציפינו לעלייה מתונה יותר של 2.2%). סוף סוף רואים תיקון כלפי מעלה במחירי השכירות, אשר תואם את ההערכות בשוק השכירות. אנו צופים המשך מגמה בחודשים הקרובים.


המשך האצה בקצב עליית מחירי הדירות לרכישה

מחירי הדיור לרכישה עלו ב- 0.9% בסקר האחרון (סקר ארעי) וב- 10.3% שנה אחורה (האצה מ- 9.9% לפני חודש ו- 4% בתחילת השנה). יתכן שהתנפלות של המשקיעים על שוק הדיור לפני העלאת המס תמכה בעלייה חדה זו.


התייצבות באינפלציית הליבה

ב- 12 החודשים האחרונים, מדד המחירים לצרכן (למעט סעיפי האנרגיה ופירות וירקות) עלה ב- 2.1%, בדומה לקצב של החודשיים הקודמים, זאת בניגוד למגמה בעולם של האצה באינפלציית הליבה.


מחירי התעשייה ממשיכים לעלות: בנובמבר, מדד מחירי התפוקה ליעדים המקומיים (ללא דלקים) עלה ב- 7.8% ב- 12 החודשים האחרונים (מ- 7.5% לפני חודש). האצה במחירי התעשייה נצפתה במדינות אחרות בעולם. בכול זאת, מעודד לראות שמחירי ייצור מוצרי המזון ירדו ב- 0.1% בנובמבר (לאחר ירידה באוקטובר). כידוע, משקל מוצרי התעשייה במדד (ללא אנרגיה) נמוך יחסית ועומד על 30%. אנחנו צורכים בעיקר שירותים רבים.


מדד תשומות הבנייה עלה ב- 0.5% בנובמבר וב- 5.8% שנה אחורה. עליית מדד תשומות הבנייה נבעה מהתייקרויות בחומרים (10.4% שנה אחורה), כאשר השינוי בשכר בענף הבנייה עלה ב- 1.3% בלבד (שנה אחורה), זאת למרות המחסור בעובדים (הסבר חלקי: השפעת הייסוף על השכר של פועלים זרים). אנו צופים התייקרות של 1.5% במדד תשומות הבנייה שנה קדימה, זאת בהתחשב בהשפעה הממתנת של הייסוף בשקל.


מדד דצמבר צפוי לעלות ב- 0.1% ויושפע מ:

צפויה התייקרות חדה יחסית במחירי ההלבשה (7%). בחודש דצמבר (ובחודש מאי) הלמ"ס עורכת "גשר" ומנסה לתקן עיוותי המדידה מסוימים בשל השינוי בפריטי האופנה. הפעם צפוי תיקון חד אשר צפוי להחזיר את הקצב השנתי לירידה מתונה בלבד (ל- 3.5%- עד 4%- לשנה) כפי שהיה בשנים קודמות.




הוזלה עונתית במחירי הפירות והירקות (1.4%-).

הוזלה של 3.6% במחירי הדלקים.

התייקרות עונתית במחירי הדיור (0.6% בסעיף הראשי). צפויה האצה בקצב השנתי של מחירי השכירות בחוזים מתחדשים ל- 3.1% (מ- 2.9%). התייקרות של מס רכישה על המשקיעים צפויה לתרום כ- 0.1% למדד (9.3% התייקרות בסעיף "הוצאות אחרות לרכישת דיור").

המשך ירידה עונתית (אך מתונה) במחירי הבראה ונופש ומסיבות ואירועים.

מחירי המזון ירדו ב- 0.3%.


מדד חודש ינואר צפוי להישאר יציב ויושפע מהוזלה צפויה של כ- 2.5% במחירי הדלקים (ירידה במחירי הנפט בעולם והשפעת הייסוף), ירידה עונתית במחירי ההלבשה והמשך עלייה במחירי המכוניות. המס על משקאות קלים צפוי לתרום כמעט פרומיל למדד (מחירי המזון צפויים לעלות ב- 1.2% בינואר). מחירי המים יוזלו ב- 1.76% ומחירי הארנונה יתייקרו ב- 1.9%.


אנו חוזים אינפלציה של 1.5% שנה קדימה.

ניתוח גורמי האינפלציה:

שע"ח: הגורמים הבסיסיים ימשיכו לתמוך בייסוף. העודף בחשבון השוטף צפוי להגיע ל- 4.5% תוצר השנה (ועלה מעט ברבעון ג' לעומת רבעון ב'). הגידול בגירעון הסחר מתקזז על ידי גידול ביצוא שירותי היי טק:



עד כמה העודף בחשבון השוטף משפיע על שע"ח (כנראה מעט)? , לפי נתוני המסחר במט"ח – הסקטור הריאלי (יבואנים/יצואנים) רכש דולרים נטו גם ברבעון ב' וגם ברבעון ג' (ראה גרף). ההסבר: יבואנים גדולים חייבים לרכוש מט"ח כדי לבצע יבוא (כגון יבואני רכב), אך יצואנים ממירים רק חלק מתמורות היצוא (כדי לשלם הוצאות שכר וכו'). בגדול, מה שמשפיע על כיוון שע"ח היה בעיקר המכירות של מוסדיים, והרכישות של בנק ישראל (כנגדן), וסקטור "תושבי חוץ" אשר כולל גם השקעות פיננסיות אך גם השקעות ריאליות מחו"ל (גיוסים והנפקות של חברות היי טק). עיקר ההשפעה החיובית של העודף בחשבון השוטף הינה "תדמיתית" בעיקרה מול בתי השקעות זרים.


לא סתם אמר המשנה לנגיד"חלק ניכר מהגורמים שמאחורי התיסוף היה הגידור של המוסדיים, תוצאה של עליות חדות של שוק המניות ב-2021". בתרחיש של ירידה חדה בשווקים צפוי פיחות בשקל (לפחות באופן זמני):

מוסדיים יפסיקו למכור מט"ח (ואפילו ירכשו מט"ח) וההשקעות הריאליות מחו"ל עלולות להצטמצם. כמובן שקשה לבנות תחזית אינפלציה סביב הנחה זו.


תחזית שע"ח בסוף 2022: 3.07 ₪ לדולר ו- 3.40 ₪ ליורו.


צפויה המשך האצה בקצב עליית מחירי השכירות. אנו מניחים עלייה של 3.6% במחירי הדיור עם תרומה של 0.9% לאינפלציה.


נתוני השכר הממוצע של הלמ"ס מצביעים על עלייה בקצב שנתי של כ- 5% לשנה, אם כי בעיקר בעובדי היי טק אשר פחות משפיעים על לחצי עלויות באינפלציה (מדובר לרוב על ענפי ייצוא), אך כן משפיעים על האינפלציה מכיוון הביקושים במשק (בפרט על מחירי השכירות).


אנו מניחים המשך עלייה במחיר הנפט ל- 90 דולר לחבית ברנט בסוף 2022. למרות התנודתיות במחירי הנפט לאחרונה ,עקב חששות מהאומיקרון (וירידות בשווקים), סביר להניח הגברת שיעור ההתחסנות ועלייה בטיסות בקיץ הקרוב (עלייה בביקוש). בנוסף, המעבר לאנרגיה ירוקה (מקור אנרגיה פחות יציב) מקטין את ההשקעות באנרגיה (להפקת נפט וגז) בעולם ופוגע בצד ההיצע.


מחירי ההובלה בעולם. לאחרונה, מסתמנת התמתנות ואפילו ירידה מתונה (של כ- 15%) במחירי ההובלה בעולם. סביר להניח כי הסרת המגבלות בעולם וחזרה לצריכת שירותים על חשבון הגידול המהיר בצריכת סחורות יחזירו את שוק ההובלות לשיווי משקל (ולפחות להתייצבות אם לא להמשך ירידה מתונה).


מחירי הסחורות החקלאיות התייצבו בחצי השנה האחרונה, מחירי הסחורות התעשייתיות המשיכו לעלות:


מה צפוי במחירי המכוניות? (במשקל של 5% במדד). מחסור חמור בשבבים בעולם הביא למחסור ברכבים חדשים, בפרט רכבים מאירופה ומארה"ב. לאחר עלייה של 6.7% מתחילת השנה, אנו הנחנו עלייה נוספת של 0.9% גם במדד דצמבר וגם במדד ינואר. ההערכה היא שהמחסור בשבבים ייפתר עד אמצע 2022.


התייקרויות יזומות: הנחנו אי שינוי במחירי החשמל בתחילת השנה, הוזלה של 1.76% במחיר המים בינואר, ועלייה של 2% בתעריף הארנונה בינואר. מחירי הפירות והירקות ירדו ב- 1% על רקע פתיחה הדרגתית ביבוא (אך צפויה השפעה מקזזת חלקית של שנת השמיטה).



43 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול