• barak invest

סקירת שוק ההון שבועית

עודכן ב: 6 דצמ 2020


06 בדצמבר 2020

סקירת שוק ההון: אופטימיות לגבי תוכנית פיסקאלית בארה"ב + ציפייה להתחסנות תמכו בשווקים



מה קרה לשווקים בעולם בשבוע האחרון?


השווקים הגיבו בחיוב לחדשות בדבר התקדמות במציאת פשרה בנושא תוכנית פיסקאלית נוספת בארה"ב בהיקף של 908 מיליארד דולר. בנוסף, צפוי אישור להפצת מספר חיסונים בקרוב, ובריטניה כבר מתחילה להתחסן. אכזבה מסוימת מנתוני התעסוקה ביום שישי לא ממש השפיעה על השווקים - חולשה בנתוני התעסוקה צפויה לזרז תוכנית פיסקאלית.


מאקרו ישראל: גידול חד בצריכה עם פתיחת הסגר

  • נתוני הרכישות בכרטיסי האשראי מצביעים על גידול חד סביב 10% (מנוכה עונתיות) בממוצע של חודש נובמבר, בפרט ברכישות של ריהוט, ביגוד, ואלקטרוניקה.

  • רמת הניידות למקומות העבודה עלתה ב- 10% במהלך חודש נובמבר.

  • בנוב' מדד האמון הצרכני (פועלים) עלה ב- 9.7 נק' ומתקרב לרמה לפני הסגר השני.

  • סך ההכנסה הפנויה של שכירים (כולל תמיכות) עלתה ב- 2.6% מתחילת השנה.

סביבת האינפלציה:

  • בשבוע האחרון השקל התחזק ב- 0.66% מול סל המטבעות וב- 4.1% השנה.

  • באוק' גופים מוסדיים מכרו נטו 1.2 מיליארד דולר והקטינו את שיעור החשיפה למט"ח ל- 18.3% מ- 18.6% לפני חודש.

  • מחירי החשמל יוזלו ב- 2.8% בתחילת ינואר, שיעור מעט נמוך מההערכה שלנו.

  • מחירי הדלקים עלו ב- 1.7% בתחילת דצמבר, תחזית מדד דצמבר עודכנה לאפס.

  • מחירי הנפט עלו ביום שישי על רקע השגת פשרה ב- OPEC אשר תאפשר גידול של 0.5 מיליון חביות נפט ליום מדי חודש. מחיר חבית ברנט עלה ל- 49.3 דולר.


ארה"ב: נתוני התעסוקה איכזבו

  • בחודש נובמבר נוספו 245 אלף מועסקים (הצפי היה ל- 440 אלף), התמתנות מקצב הגידול בחודשים הקודמים. מספר המועסקים עדיין נמוך ב-9.8 מיל' יחסית לפברואר.

  • שיעור האבטלה ירד ל- 6.7% מ- 6.9% בחודש הקודם.

  • בנובמבר מדד מנהלי הרכש בתעשייה ISM ירד ב- 1.8 נק' ל- 57.7, רמה אשר עדיין משקפת צמיחה מהירה יחסית. רכיב המחירים מצביע על האצה (65.1 נק').

  • מדד ה-ISM בשירותים ירד ב-0.7 נק' (בהתאם לציפיות) ל- 55.9, רמה גבוהה יחסית.

  • אירופה: סביבת אינפלציה מתונה, וגידול במסחר

  • בנובמבר, אינפלציית הליבה עלתה ב- 0.2% שנה אחורה, בדומה לקצב לפני חודש.

  • באוקטובר, המסחר הקמעונאי עלה ב-1.7%, מעל הציפיות (עליה של 4.3% y/y), זאת לאחר ירידה של 1.7% בספטמבר. מדובר בנתון חיובי לאור הטלת מגבלות.

  • בגרמניה ההזמנות בתעשייה עלו ב- 2.9% באוקטובר (מעל הציפיות של 1.5%).


סין: ממשיכה להיות קטר הצמיחה הגלובלי


  • בנובמבר מדד מנהלי הרכש Caixin בתעשייה עלה ב- 1.4 נק' ל- 54.9.

  • בנובמבר מדד מנהלי הרכש Caixin בשירותים עלה ב- 1.0 נק' ל- 57.8.

שוק האג"ח:

  • הלחץ לעליית תשואות בישראל צפוי להימשך, זאת בהשפעת עליית תשואות בחו"ל.

  • למרות העלייה בתחלואה בעולם וחולשה בפעילות בטווח הקצר, השווקים מביטים קדימה לקראת תחילת הפצת מספר חיסונים בקרוב (באנגליה כבר אושרה הפצה).

  • במבט על 2021, הפצת חיסונים והתאוששות כלכלית תומכים בעליית תשואות.


מאקרו ישראל: עלייה בסך ההכנסה של שכירים

בחודשים ינואר-ספטמבר סך ההכנסה של העובדים השכירים במשק עלה ב- 2.6% לעומת אותה תקופה אשתקד. חישבנו את סך תשלומי השכר במשק, אשר ירדו ב- 3.4%, והוספנו את תוספת התמיכות הסוציאליות בגין הקורונה (21.7 מיליארד ₪). למרות שנתוני המאקרו לא משקפים את אותם מגזרים שהכנסתם נשחקה (זאת הבעיה של נתוני ממוצע), עדיין ניתן לגזור מזה שלא חלה ירידה בסך כוח הקנייה של הציבור. כרגע, הצריכה ממותנת יחסית בשל מגבלות על המסחר ועל צריכת שירותים, וחלה הרעה בביטחון הכלכלי בקרב משקי הבית. שיפור בביטחון הכלכלי ובאמון הצרכני צפויים לתרום לגידול בביקושים ולכן גם ללחצי אינפלציה מתונים.





עלייה חדה בצריכה בנובמבר

לפי נתוני הרכישות בכרטיסי האשראי השבועיים של בנק ישראל, בחודש נובמבר הרכישות עלו ב- 20% בממוצע (לעומת אוקטובר). אין ניכוי עונתיות בנתונים הללו, אך לפי מקדם העונתיות של הלמ"ס, ניתן להעריך (באופן גס) שחל גידול של כ-10% (מנוכה עונתיות) בחודש זה, זאת כתוצאה מפתיחה חלקית בסגר (חנויות רחוב וכו'). חל גידול חד במיוחד בצריכת ביגוד, ריהוט, ומוצרי חשמל. במהלך חודש נובמבר רמת הניידות למקומות העבודה עלתה ב- 10% לעומת ירידה של 3% בממוצע במדינות ה- OECD. רמת הניידות בישראל חזרה לרמה ערב הסגר השני. התרחבות בפעילות תומכת בהכנסות ממסים בתקציב. אנו צופים גירעון תקציבי של כ-11.5% תוצר השנה. נתוני הגירעון של חודש נובמבר יתפרסמו השבוע.





בנק ישראל מציג (בחומר להחלטת הריבית), את השוואת הסגר הראשון עם הסגר השני מבחינת הפגיעה ברכישות בכרטיסי האשראי ותוואי ההתאוששות. הגרף הבא מציג את נתוני הרכישות בכרטיסי האשראי לאחר ניכוי עונתיות (זו הפעם הראשונה שבנק ישראל מציג זאת). ניתן לראות שעוצמת הפגיעה הייתה מתונה יותר בסגר השני, אך גם תוואי ההתאוששות היה הדרגתי יותר. למעשה לאחר תשעה שבועות מתחילת הסגר השני, רמת הצריכה הפרטית (לפי הרכישות בכרטיסי האשראי) נמוכה ב- 4% יחסית לרמה לאחר תשעה שבועות של הסגר הראשון (מנוכה עונתיות):





ארה"ב :התמתנות בקליטת עובדים

  • בחודש נובמבר נוספו 245 אלף מועסקים (פחות מהצפי ל- 440 אלף), התמתנות מקצב הגידול בחודשים הקודמים. מספר המועסקים עדיין נמוך ב-9.8 מיליון איש יחסית לחודש פברואר (ערב המשבר). בחודש נובמבר נוספו 46 אלף מועסקים בענף הבריאות, 60 אלף בשירותים עסקיים/מקצועיים, 27 אלף בענף הבנייה ו- 27 אלף בענף התעשייה. מספר המועסקים בממשלה ירד ב- 99 אלף בשל סיום עריכת מפקד אוכלוסין. ענף המסחר צמצם את מספר המועסקים ב- 35 אלף איש. האומדן לגבי מספר המועסקים בחודשיים הקודמים ירד ב- 39 אלף איש. הגרף הבא ממחיש את קצב ההתמתנות בקליטת עובדים חדשים:



  • שיעור האבטלה ירד ל- 6.7% מ- 6.9% בחודש הקודם. שיעור ההשתתפות ירד מעט ל- 61.5% מ- 61.6% לפני חודש ו- 62.7% בחודש מרץ (לפני המשבר). מפוטרים מיואשים רבים לא חיפשו עבודה אך שואפים לעבוד.

  • הסתכלות על שיעור האבטלה הרחב – U6 (כולל אנשים שלא חיפשו עבודה אך שואפים להיות מועסקים ועובדים במשרה חלקית שלא מרצונם) ירד ל- 12.0% בנובמבר מ-12.1% באוקטובר ו- 22.8% באפריל (רמת השיא). לפני המשבר U-6 עמד על כ- 7%.

  • התשואות בארה"ב עלו ביום שישי, זאת למרות נתוני תעסוקה מאכזבים. השווקים הושפעו יותר מהציפייה לתוכנית פיסקאלית עוד שנה.



ההאצה באינפלציה תגיע, אך לא כל כך מהר

  • כתבנו לא מעט בעבר בנושא הציפייה להאצה בסביבת האינפלציה בטווח הביניים-ארוך, זאת כתוצאה מההשלכות של השפעת המדיניות הפיסקאלית והמוניטארית המרחיבות, זאת כאשר משקים יחזרו לצמוח, שיעור החיסכון ירד והצריכה הפרטית תגדל. בנוסף, בנקים מרכזיים משדרים שלא ימהרו להעלות את הריבית בעתיד, גם אם האינפלציה תעלה.

  • ציפיות האינפלציה בעולם לטווח הארוך כבר עלו, מאז השפל בתחילת משבר הקורונה. ארה"ב הובילה בעלייה מהירה בציפיות האינפלציה של 125 נקודות בסיס ל- 10 שנים ,מהשפל בחודש מרץ ועד היום:



  • סביר להניח שהעלייה בציפיות האינפלציה הושפעה גם ממגמת ההפתעות באינפלציה (כלפי מעלה בממוצע) בקרב המדינות המפותחות (7G):




  • בישראל העלייה בציפיות לאינפלציה לטווח הארוך מאז פרוץ המשבר הייתה מתונה בהרבה (בסביבות 20 נקודות בסיס בלבד), אך גם הירידה בציפיות האינפלציה בשיא המשבר הייתה מתונה יותר. הגרף הבא מציג את נתוני בנק ישראל לגבי ציפיות האינפלציה לשנים 5-10 בשוק הפורוורד:




  • יחד עם זאת, חשוב לזכור שעדיין קיימים גורמים דיפלציוניים. סין עדיין מייצאת דפלציה כפי שניתן לראות לפי הקורלציה בין מחירי התעשייה בסין ( (PPIומחירי התעשייה בעולם (כעבור שלושה חודשים):



  • בינתיים סביבת האינפלציה הנמוכה נתמכת גם על ידי עלייה בשיעור החסכון. הגרף הבא מתייחס לבריטניה, וממחיש את הגידול בחסכון בקרב משקי הבית עם הכנסה גבוהה, בינונית ופנסיונרים (לשכבות החלשות אין כמעט אפשרות לחסוך). לא ברור בעוד כמה שנים נצפה לירידה משמעותית בשיעור החיסכון לטובה גידול מהיר בצריכה. כנראה שהזהירות הצרכנית תלווה אותנו מספר שנים.



  • קיימת אי וודאות לגבי מגמת מחירי הסחורות בעולם, אשר בינתיים עלו בצורה חדה מהשפל של תחילת המשבר, אך לא מדובר ברמות מחירים חריגות יחסית לשנים 2017-2019, כפי שניתן לראות בגרף הבא:



  • בסיכומו של דבר, המעבר לאינפלציה גבוהה יותר צפוי להיות הדרגתי ומאד איטי. ברקע, ממשלות כנראה לא יעלו מיסים לפני 2022 (גם לא בישראל). אנו צופים אינפלציה של 0.5% ב- 2021 ו- 1.2% בשנת 2022. בשנים הבאות סביר להניח האצה מתונה באינפלציה עם התאוששות כמעט מלאה בפעילות הכלכלית והמשך מדיניות מוניטארית מרחיבה. למרות העלייה לאחרונה בציפיות האינפלציה בישראל, נדמה שתמחור האינפלציה עדיין נמוך מדי.


מה צפוי להתפרסם בשבוע הקרוב:

ישראל: יום ראשון: סקר מגמות בסקטור העסקי (נובמבר), שני: יציאות/כניסות של תיירים (נוב'), שיעור האבטלה הרחב במחצית הראשונה של נובמבר. ביום שני בנק ישראל צפוי לפרסם את היקף המעורבות בשווקים: מט"ח, אג"ח ממשלתי ואג"ח קונצרני. יום חמישי: סקר האמון הצרכני של הלמ"ס (נובמבר). השבוע האוצר צפוי לפרסם את נתוני הגירעון של חודש נובמבר, אשר ייתנו גם אינדיקטור לגבי הגירעון השנת


חו"ל: יום שני: גרמניה: הייצור התעשייתי (אוק), סין: נתוני סחר חוץ (נוב'). חמישי: ארה"ב מדד מחירים לצרכן (נובמבר), בריטניה: נתוני תוצר (אוקטובר), נתוני ייצור ושירותים. אירופה: החלטת ריבית. יום שישי: מדד האמון הצרכני של מישיגן (תחילת דצמבר).


46 צפיות0תגובות
  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • Twitter Social Icon

מוקד טלפוני לשירותכם*

 

פרסום זה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות כהגדרת המונח בחוק הסדרת העסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק" או "חוק הייעוץ") בידי בעל רישיון, על פי דין המתחשב בצרכים ובנתונים הייחודיים של כל אדם. אין באמור לעיל משום ייעוץ ו/או הצעה ו/או שידול ו/או הזמנה לרכוש (או למכור) את ניירות הערך ו/ או נכסים הפיננסים העשויים להיות נזכרים באתר ואין להסתמך על האמור לצורך ביצוע עסקאות כלשהן מכל מין וסוג שהוא. ברק בית השקעות (אינווסט) בע"מ (להלן: "ברק") משמשת כמנהל השקעות חיצוני לקרנות נאמנות שבניהול מנהל הקרן איילון קרנות נאמנות בע"מ - (להלן: "מנהל הקרן"). יובהר, כי אין באמור באתר כדי להוות הצעה לרכישת יחידות בקרנות. רכישת היחידות בקרנות היא רק בהסתמך על תשקיף הקרנות שבתוקף במועד הרכישה והדיווחים המידיים. אין לראות באמור באתר התחייבות להשגת תשואה כלשהי בעתיד. אין בתשואת הקרנות בעבר כדי להבטיח תשואה דומה בעתיד. 0- ללא חשיפה למניות 1- עד 10% חשיפה למניות בערך מוחלט 2- עד 30% חשיפה למניות בערך מוחלט 3- עד 50% חשיפה למניות בערך מוחלט  4- עד 120% חשיפה למניות בערך מוחלט. 5- עד 200% חשיפה למניות בערך מוחלט 6- מעל 200% חשיפה למניות בערך מוחלט. 0 – ללא חשיפה למט"ח A- עד 10% חשיפה למט"ח בערך מוחלט B- עד 30% חשיפה למט"ח בערך מוחלט  C- עד 50% חשיפה למט"ח בערך מוחלט   D - עד 120% חשיפה למט"ח בערך מוחלט E- עד 200% חשיפה למט"ח בערך מוחלט F- חשיפה למט"ח מעל 200% בערך מוחלט.  *מספר הטלפון הוא של ברק (אינווסט) בע"מ המשמשת כמנהל השקעות חיצוני לקרנות נאמנות בחברת איילון קרנות נאמנות בע"מ.