• barak invest

סקירת שוק ההון שבועית

1 בנובמבר 2020


סקירת מאקרו:

עלייה חדה בתחלואה בארה"ב/אירופה ואי וודאות לפני הבחירות העיבו על השווקים


מה קרה לשווקים בעולם בשבוע האחרון?

בשבוע האחרון שוקי המניות רשמו את הירידות החדות ביותר מאז חודש מרץ, זאת על רקע העלייה בתחלואה בארה"ב ל- 91.5 אלף איש ביום חמישי (101 אלף ביום שישי), החלת סגרים חדשים באירופה, וכמובן אי וודאות סביב הבחירות המתקרבות. עם זאת הנתונים הכלכליים סה"כ הפתיעו לחיוב - ברבעון ג' הצמיחה בארה"ב (33%) הייתה מעט גבוהה מהציפיות, ההזמנות של מוצרי בני קיימא, ההכנסה האישית והצריכה גם עלו מעל הציפיות, ומספר דורשי העבודה החדשים ירד. השווקים מסתכלים קדימה על ההשפעה הממתנת של העלייה בתחלואה והאפשרות הסבירה להטלת מגבלות על הפעילות בארה"ב, בדומה למגמה באירופה.


מאקרו ישראל: סימני התאוששות

  • הרכישות בכרטיסי האשראי עלו ב- 20% מאז פתיחה חלקית של הסגר.

  • גם הניידות לעבודה עלתה וחזרה לרמה מעט נמוכה ערב הכניסה לסגר השני.

  • ביולי-אוגוסט יצוא שירותי היי טק עלה ב- 10% בחישוב שנתי לעומת רבעון ב'.

  • מסתמן שיפור של ממש בפריון העבודה בתעשייה בשנים האחרונות, מה שמעלה את פוטנציאל הצמיחה במבט קדימה.

סביבת האינפלציה:

  • מחירי השכירות במדד אוק' עלולים להפתיע כלפי מעלה בשל ההתאוששות בקיץ.

  • תחזית מדד אוקטובר עומדת על 0.3% עם נטייה ל- 0.4%.

  • תחזית מדד נובמבר ירדה ל- 0.2%- (מ- 0.1%-), מחירי הדלקים ירדו ב- 2.2%.

ארה"ב: הנתונים חיוביים, אך התחלואה עולה

  • ברבעון ג' המשק האמריקאי צמח ב- 33.1% (מול צפי של 31%).

  • בספטמבר ההזמנות של מוצרי בני קיימא עלו ב-1.9% (מעל הצפיות של 0.4%).

  • מדד האמון הצרכני ירד ב- 0.9 נק' ונמצא נמוך ב- 30 נקודות יחסית לערב הקורונה.

  • בספט' ההכנסה האישית עלתה ב- 0.9% והצריכה הפרטית עלתה ב- 1.4%.

  • אינפלציית הליבה PCE התמתנה ל- 1.5% y/y (הצפי ל- 1.7%), מ- 1.6% באוג'.

  • התחלואה עולה בצורה חדה (גם מספר האישפוזים) מה שמסכן את ההתאוששות.

אירופה:

  • ברבעון ג' הצמיחה באירופה עלתה ב- 12.7% (בחישוב רבעוני), לעומת ציפיות של 7.5%.

  • באוקטובר אינפלציית הליבה עלתה ב- 0.4% שנה אחורה, מ- 0.2% בספטמבר.

  • מדד האמון הכלכלי בתעשייה עלה מעט לעומת ירידה באמון הצרכני (בשל העלייה בתחלואה).

שוק האג"ח:

  • חשוב לציין את עליית התשואות בארה"ב למרות הירידה בשוקי המניות. בדרך כלל הקשר הפוך (safe haven). כנראה חשש מהרחבה פיסקאלית תחת ביידן.

  • בנוב' האוצר ינפיק 15.5 מיליארד ₪, כאשר הגידול נובע מ- 5 שבועות של הנפקה.

  • האוצר צופה גירעון השנה בדומה לבנק ישראל: 12.9% תוצר.

  • בנק ישראל מניח בתחזית זו ביצוע מלא של ההוצאות בגין הטיפול בקורונה, מה שלא סביר, לכן אנו צופים גרעון של 12% תוצר.

  • לפי הערכתנו, הגישה "השמרנית" במדיניות המוניטארית של בנק ישראל מקטינה את האטרקטיביות בארוכים.


מאקרו ישראל

יצוא שירותי היי טק ממשיך להתרחב. בחודשים יולי-אוגוסט יצוא שירותי הי טק עלה ב- 9.6% בחישוב שנתי (לעומת רבעון ב' אשר צמח ב- 28% לעומת רבעון א'). מדובר בקטר חשוב לפעילות (8% מסך התוצר, וכולל שירותי תוכנה, סייבר, אפליקציות, מו"פ וכו'). ענף זה ממשיך להתרחב למרות משבר הקורונה.


התאוששות מהירה בחודשי הקיץ ושיפור בפריון

בחודש אוגוסט סך הפדיון בענפי המשק היה גבוה ב- 1.8% לעומת אוגוסט 19, כאשר הפדיון בענפי המסחר הקמעונאי והסיטונאי עלה ב- 11.4%. הגידול בביקושים המקומיים נבע מפתיחה מהירה של המשק לאחר הסגר הראשון והעדר אלטרנטיבה של נסיעות לחו"ל. לכן, ישראלים צרכו בישראל.

הייצור התעשייתי גם התאושש תוך כדי התייעלות ניכרת, כאשר רמת הייצור בשנתיים האחרונות עלתה ב- 5% אך מספר שעות העבודה פחת ב- 10% בתקופה זו. במילים אחרות, פריון העבודה בתעשייה (התפוקה לשעת העבודה) מיוני 18 ועד אוגוסט 20 עלה ב- 16%! מדובר בהתפתחות חיובית לטווח הארוך אשר מגבירה את פוטנציאל הצמיחה של המשק. לאחר סיום המשבר (וכאשר הביקושים יעלו בהדרגה), ניתן יהיה להפנות את אותם שכירים מובטלים בתעשייה למקומות עבודה אחרים בלי לפגוע בייצור. בנוסף, השיפור בפריון מסביר איך התעשייה הישראלית נותרה תחרותית, זאת למרות הייסוף המתמשך בשקל. שיפור בפריון גם מקטין את הלחץ לעליות מחירים בתעשייה.


נימה אופטימית מכיוונו של בנק ישראל

הנגיד ירון ציין במסיבת העיתונאים במספר הזדמנויות שבנק ישראל הופתע מעוצמת ההתאוששות במשק בחודשי הקיץ (ולכן אולי החליט לא לשנות את הריבית?). למרות שהנזק מהסגר השני פחות משמעותי יחסית לסגר הראשון (לפי סקר עסקים של הלמ"ס), הוא צפוי להיות ממושך יותר בשל פתיחה מאד זהירה והדרגתית.


מי מפחד מעלייה באמצעי התשלום?

  • זה שנים שתחזיות אינפלציה התנתקו מהשינוי בכמות הכסף או במצרפים מוניטאריים אחרים (1M, 2M, 3M). בשנות ה- 70 חיזוי האינפלציה בעולם בהחלט נשען על אותם מצרפים מוניטאריים. בשנים האחרונות, בנקים מרכזיים שאפו להגביל את הגידול בכמות הכסף במערכת (למעט במשבר הפיננסי הגדול, אך אז ההזרמה הייתה ישירות למערכת הפיננסית ולא למשקי הבית).

  • יחד עם זאת, הגידול בשנה האחרונה במצרפים המוניטאריים בהחלט חריג, בפרט בארה"ב. בשנה האחרונה, 3M (החתך הרחב של כסף נזיל בידי הציבור, כולל מזומן, פיקדונות קצרים, קרנות כספיות וכו'). עלה ב- 25% בארה"ב, לעומת 20% בישראל(מזה המזומנים שבידי הציבור עלו ב- 18%).

חשוב להשוות את הגידול (16% בתשעת החודשים האחרונים) בחתך הרחב של אמצעי התשלום (3M) בישראל לעומת הגידול בשנים קודמות. התיאוריה אומרת שבסופו של דבר הגידול בכסף הנזיל נוטה לזלוג גם לגידול בצריכה.

בינתיים הציבור מעדיף לחסוך ולא להגדיל את הצריכה, וגם פעילויות רבות נסגרו כך שהאפשרות לצרוך מוגבלת. בארה"ב, שיעור החיסכון עלה ל- 14.3% בספטמבר לעומת 7.3% לפני שנה.



חתך חשוב נוסף הינו "בסיס הכסף", אשר כולל מזומנים שבידי הציבור ועוד ההפקדות של הבנקים המסחריים בגין חשבונות עו"ש בבנק המרכזי. בסיס הכסף זינק בארה"ב ב- 51% בשנה האחרונה, זאת כתוצאה מרכישה מסיבית של אג"חים על ידי הפד. אך הבנקים המסחריים מפקידים את עודף הנזילות ממכירת אג"ח לפד בחזרה אצל הפד (כנ"ל לגבי ישראל- בסיס הכסף עלה ב- 21% בשנה האחרונה). כלומר, אין השפעה אינפלציונית ישירה או מיידית מרכישת אג"ח ממשלתי על ידי בנק ישראל. נקודה זו מאד חשובה: המשנה לנגיד אנדרו אביר נשאל במצגת זום של לידר אם בנק ישראל סופג בחזרה את עודף הנזילות אשר נוצר מרכישת אג"ח על ידי בנק ישראל (או רכישת מט"ח). התשובה ברורה: ללא גידול של ממש באשראי הבנקאי, בנקים מפקידים את עודף הנזילות בבנק ישראל. ולכן, אין השפעה אינפלציונית בשלב זה.


אך מתישהו בעתיד, הביקוש לכסף צפוי לחזור ולהשפיע על האינפלציה. כנראה שתהליך זה צפוי להיות הדרגתי כאשר המשק ייפתח והתעסוקה תחזור לסביבה קרובה לנורמלית (צפוי תהליך ממושך). ההתלבטות בקרב חזאים קיימת לגבי עיתוי ועוצמת ההשפעה האינפלציונית. ברור שגורמים כגון עלייה בפריון (ראה "במאקרו ישראל"), הגברת התחרותיות (מסחר מקוון, וכו') צפויים לפעול להתמתנות באינפלציה. אך עדיין, לפי התאוריה, אם חל גידול של 25% בכסף הנזיל שבידי הציבור בסופו של דבר חלק יופנה לצריכה וחלק לחיסכון. לפי הערכתנו, השפעה אינפלציונית מגורם זה לא תורגש בשנתיים הקרובות.


ארה"ב: צמיחה מרשימה, בינתיים

ברבעון ג', המשק האמריקאי צמח ב- 33.1% (לעומת רבעון ב' בחישוב שנתי), זאת לאחר התכווצות של 31.4% ברבעון ב'. למעשה, ברבעון ג' 20 התוצר נמצא נמוך מהתוצר ברבעון ג' 19 ב- 2.9% בלבד (לעומת 4.3%- בתוצר האירופי).

  • ברבעון ג' הצריכה הפרטית בארה"ב עלתה ב- 40.7% ונמצאת רק 5% מתחת לצריכה לפני שנה. צריכת סחורות עלתה ב- 6.7% y/y וצריכת שירותים ירדה ב- 7.7% (מאד מובן בשל המגבלות על מסעדות, תרבות וכו').

  • ההשקעות של הסקטור העסקי בציוד עלו ב- 70.1%, וההשקעות בבנייה עלו ב- 59.3%. ההשקעות נוטות להיות רגישות לשיעור הריבית הנמוכה.

  • לעומת זאת, הצריכה הציבורית ירדה ב- 4.5%, בעיקר בשל סיום תוכנית ההאצה הפיסקאלית וגירעונות תקציביים בקרב מספר רב של מדינות בארה"ב אשר פועלות לריסון בהוצאות הציבוריות.

  • היצוא נטו (היצוא פחות היבוא) גרע 3.1% מסך הצמיחה ברבעון ג'.

  • לאור העלייה בתחלואה בארה"ב ועלייה במספר האישפוזים, נדמה שהצמיחה ברבעון ד' צפויה להיות מתונה בהרבה, סביב 4.5%.

התחלואה בארה"ב: 91.5 אלף נדבקו ביום חמישי ו- 101.5 אלף ביום שישי (שיא חדש), אך בינתיים העלייה במספר הנפטרים מתונה יחסית (ראה גרף בהמשך), אך מספר האישפוזים כן עולה.


מה צפוי להתפרסם בשבוע הקרוב?

ישראל:

יום שני: המכירות ברשתות השיווק (ספטמבר), שיעור האבטלה הרחב במחצית הראשונה של אוקטובר (במחצית השנייה של ספט' היה 19.1%). רביעי: כניסה ויציאה של תיירים (אוקטובר), השכר הממוצע (אוגוסט), חמישי: סקר מגמות בסקטור העסקי (אוקטובר).

חו"ל:.

יום שני: ארה"ב: מדד מנהלי הרכש ISM בתעשייה (אוקטובר), יום שלישי: הבחירות בארה"ב!. יום רביעי: מדד מנהלי הרכש ISM בשירותים (אוק'), חמישי: החלטת הריבית של הפד בארה"ב. לא צפוי שינוי במדיניות. יום שישי: נתוני תעסוקה לחודש אוקטובר (צפי ל- 600 אלף מועסקים, התמתנות לעומת החודשים הקודמים(. השווקים ימשיכו להגיב לעלייה בתחלואה.


16 צפיות
  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • Twitter Social Icon

מוקד טלפוני לשירותכם*

 

פרסום זה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות כהגדרת המונח בחוק הסדרת העסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק" או "חוק הייעוץ") בידי בעל רישיון, על פי דין המתחשב בצרכים ובנתונים הייחודיים של כל אדם. אין באמור לעיל משום ייעוץ ו/או הצעה ו/או שידול ו/או הזמנה לרכוש (או למכור) את ניירות הערך ו/ או נכסים הפיננסים העשויים להיות נזכרים באתר ואין להסתמך על האמור לצורך ביצוע עסקאות כלשהן מכל מין וסוג שהוא. ברק בית השקעות (אינווסט) בע"מ (להלן: "ברק") משמשת כמנהל השקעות חיצוני לקרנות נאמנות שבניהול מנהל הקרן איילון קרנות נאמנות בע"מ - (להלן: "מנהל הקרן"). יובהר, כי אין באמור באתר כדי להוות הצעה לרכישת יחידות בקרנות. רכישת היחידות בקרנות היא רק בהסתמך על תשקיף הקרנות שבתוקף במועד הרכישה והדיווחים המידיים. אין לראות באמור באתר התחייבות להשגת תשואה כלשהי בעתיד. אין בתשואת הקרנות בעבר כדי להבטיח תשואה דומה בעתיד. 0- ללא חשיפה למניות 1- עד 10% חשיפה למניות בערך מוחלט 2- עד 30% חשיפה למניות בערך מוחלט 3- עד 50% חשיפה למניות בערך מוחלט  4- עד 120% חשיפה למניות בערך מוחלט. 5- עד 200% חשיפה למניות בערך מוחלט 6- מעל 200% חשיפה למניות בערך מוחלט. 0 – ללא חשיפה למט"ח A- עד 10% חשיפה למט"ח בערך מוחלט B- עד 30% חשיפה למט"ח בערך מוחלט  C- עד 50% חשיפה למט"ח בערך מוחלט   D - עד 120% חשיפה למט"ח בערך מוחלט E- עד 200% חשיפה למט"ח בערך מוחלט F- חשיפה למט"ח מעל 200% בערך מוחלט.  *מספר הטלפון הוא של ברק (אינווסט) בע"מ המשמשת כמנהל השקעות חיצוני לקרנות נאמנות בחברת איילון קרנות נאמנות בע"מ.