top of page
תמונת הסופר/תbarak invest

סקירת שוק ההון שבועית


28 בפברואר 2021

סקירת מאקרו שבועית: חשש מוצדק לאינפלציה בארה"ב, אך פחות בישראל

מה קרה לשווקים בעולם בשבוע האחרון?


השבוע האחרון אופיין בעצבנות בשווקים וירידות מחירים, בפרט באג"ח ובמניות הצמיחה. השווקים חוששים מהתגברות האינפלציה על רקע התאוששות מהירה בפעילות וציפייה למדיניות פיסקאלית מאד מרחיבה בארה"ב. התשואות ל- 10 שנים עלו (זמנית) ל- 1.61% ביום חמישי, זאת למרות מילות הרגיעה מכיוונו של פאוול. מרבית הנתונים הכלכליים בארה"ב היו חיוביים והפתיעו לטובה, כולל גידול מהיר בהזמנות של מוצרי בני קיימא, ירידה במספר דורשי העבודה החדשים, וגידול מהיר בהכנסה הפנויה ובצריכה.


מאקרו ישראל: צמיחה מהירה בשירותי היי טק

  • בשנת 2020 ייצוא שירותי היי טק עלה ב-19% וב- 25% ברבעון ד' (בחישוב שנתי).

  • מספר המועסקים בענף עלה ב- 6.9% ברבעון ד' ומהווה גורם אשר תומך בעליית מחירי שכר דירה באזורי המרכז.

  • בינואר הרכישות בכרטיסי האשראי ירדו ב-8.2%, בפברואר מסתמנת התאוששות.

  • חל גידול של 4% ברכישות מאז פתיחת הסגר, מגמה אשר צפויה להימשך וצפויה לתמוך בלחץ אינפלציוני (ביקוש כבוש).

  • בינואר היקף המשכנתאות החדשות עלה ל- 6.4 מיליארד ₪, גידול של 6.1% y/y.

  • שיעור המשכנתאות בסטטוס "דחייה" ירד ל- 8% מ- 12% בדצמ' ו- 25% באפריל.


סביבת האינפלציה:

  • מחירי הנפט עלו בשבוע האחרון של החודש, ולכן, מחירי הדלקים בישראל צפויים לעלות ב- 5% מחר. עידכנו את תחזית מדד מרץ ל- 0.5%+.

  • בשבוע האחרון השקל פוחת ב- 0.4% מול סל המטבעות (לאחר 0.8% לפני שבוע).


ארה"ב: מרבית הנתונים הפתיעו לטובה

  • מדד האמון הצרכני עלה ב- 2.4 נק' כאשר רכיב המצב הנוכחי עלה ב- 6.5 נקודות.

  • מדד מחירי הבתים (Case-Shiller) עלה ב- 10.1% ב- 2020.

  • בינואר המכירות של בתים חדשים עלו ב-4.3% (הצפי היה ל-2.1%) לאחר עלייה של 5.5% בדצמבר.

  • ההזמנות של מוצרי בני קיימא עלו ב- 3.4% (צפי ל- 1.1%).

  • ההכנסה הפנויה עלתה ב- 10% והצריכה הפרטית ב- 2.4% (קצת מעל הציפיות)

  • אינפלציית הליבה PCE עלתה ב- 1.5% שנה אחורה (מ- 1.4% בדצמ').

  • מספר דורשי העבודה החדשים הגיע ל- 730 אלף (צפי ל- 815 אלף) בשבוע האחרון.


אירופה: שיפור באופטימיות

  • גרמניה: סקר Ifo (אמון עסקי) עלה מעבר ציפיות, בפרט ברכיב הצפיות קדימה.

  • בפברואר מדד האמון הכלכלי באירופה (תעשייה+ צרכנים) עלה מעבר לצפיות.


שוק האג"ח: עלייה חדה בתשואות

  • הלחץ לעליית תשואות נמשך בשל התאוששות בפעילות, עלייה במחירי הסחורות, ציפייה לחבילת סיוע מסיבית ואפקט "הביקוש הכבוש".

  • הפד לא שש להגדיל את מעורבותו ולכן הלחץ לעליית תשואות בארה"ב צפוי להימשך. בישראל סביבת האינפלציה נמוכה יותר ותומכת ביציבות בתשואות.

  • בחודש מרץ (וכנראה עד אמצע שנה) האוצר ינפיק כ- 11 מיליארד ₪ לחודש, ירידה מתונה יחסית לקצב של החודשים הקודמים. הפדיון הסחיר יגיע ל- 2.9 מיליארד.

  • נדמה ששוק האג"ח מתמחר אינפלציה גבוהה מדי מ- 2022. המשך ייסוף בשקל ימתן את האינפלציה.


מאקרו ישראל: התרחבות מהירה ביצוא שירותי היי טק


ברבעון ד' 20 יצוא שירותי היי טק (שירותי טכנולוגיית מידע, מיחשוב, מו"פ וכו') צמח ב- 24.8% בחישוב שנתי (לעומת רבעון ג') לאחר צמיחה של 15.4% ברבעון ג'. בכול שנת 2020 ייצוא שירותי היי טק צמח ב- 19% ומהווה היום כ- 8.8% מסך התוצר. סקטור שירותי ההיי טק מהווה קטר צמיחה חשוב למשק הישראל, אשר תומך בלחץ לייסוף בשקל.



מחירי השכירות בערים בעולם ירדו, לא בישראל


חשוב לציין שברבעון ד', מספר המועסקים בענף שירותי מידע/תקשורת עלה ב- 6.9%. ייתכן שהגידול המהיר במספר המועסקים בענף (ברמות שכר גבוהות) צפוי לתמוך בלחץ לעליית מחירי השכירות (בעיקר באזור תל אביב). בעולם, מחירי השכירות בערים הגדולות דווקא ירדו, בשל ההעדפה לעבור אל הפרברים ולבתים גדולים יותר. בלונדון מחירי השכירות ירדו ב- 3.9% ב- 2020, לעומת עליית מחירי שכירות מחוץ ללונדון בשיעור של 5.8%.




התרחבות בצריכה עם פתיחת הסגר


מאז תחילת הפתיחה ההדרגתית בסגר באמצע חודש פברואר ועד ה- 23.2, סך הרכישות בכרטיסי האשראי עלה ב- 4.1%, מזה צריכת שירותי תיירות עלתה ב- 22%, פנאי/חינוך ב- 17% ורכישת מוצרי הלבשה, ריהוט ואלקטרוניקה עלתה ב- 12%. חל גם שיפור מתון בניידות לעבודה. המשך הסרת המגבלות צפוי לתמוך בהתרחבות בצריכה הפרטית. אנו צופים לחץ אינפלציוני בשל תופעת ה"ביקוש כבוש", אך זאת בענפים מסוימים כגון נופש ואירוח ומסעדות.

אינפלציה: מחירי המזון בישראל ימשיכו לעלות בחודשים הקרובים


מחירי הסחורות החקלאיות עלו בצורה חדה בשנה האחרונה. מחירי הדגנים בעולם עלו ב- 32% ב-12 החודשים האחרונים, מחירי הסויה עלו ב- 54% ומחירי התירס ב- 41%. הסיבות העיקריות: ביקוש מוגבר מסין (אשר זקוקה למזון עבור חידוש מלאי החזירים) ובצורת בדרום אמריקה. ההתייקרויות בסחורות האחרות, כגון קפה, סוכר ובשר (finer foods בגרף) הייתה מתונה יותר.



יחד עם זאת, תפוקת הסחורות החקלאיות עלתה, והמלאי בעולם (יחסית לצריכה) גם עלה (למעט פולי סויה ותירס). מלאי החיטה והאורז עלה בצורה ניכרת:




בישראל, משקל סעיף המזון במדד מחירים לצרכן הינו משמעותי: 14.6%. סעיף זה עלה ב- 0.2% ב-12 החודשים האחרונים, הרבה פחות ממרבית המדינות בעולם. מחירי הסחורות החקלאיות עלו ב- 4.2% (עד ינואר) במונחים דולריים, אך עלו ב- 0.8% בלבד במונחים שקליים:




בהסתכלות על השנים האחרונות (מ- 2005), ניתן לראות שהקורלציה בין שינוי מחירי הסחורות החקלאיות בעולם (בשקלים) והשינוי במחירי המזון בישראל איננה חזקה. בשנים 2013-2019 מחירי הסחורות החקלאיות בשקלים ירדו ב- 30% אך מחירי המזון עלו ב- 6%. ברור שמחירי המזון מושפעים מגורמים נוספים, כגון התייקרות התשואות המקומיות (והשכר בפרט, חלה עלייה חדה בשכר המינימום בתקופה זו). בנוסף, ענף ייצור מוצרי המזון ורשתות המזון הינם סקטורים ריכוזיים יחסית, כאשר היבוא המתחרה מוגבל יחסית.

יחד עם זאת, כאשר מחירי הסחורות החקלאיות עלו בצורה חדה (מ- 2005 ועד 2012), ראינו מגמה דומה במחירי המזון בישראל (ראה גרף):



בהסתכלות על מוצרים ספציפיים, ניתן לראות שמחיר הקמח עלה ב- 4.8% שנה אחורה, מחיר הבשר הטרי ב- 6.1% ומחירי הסוכר עלו ב- 3%. סעיפי מזון אחרים תרמו להתמתנות במחירי המזון, כולל עופות (עוף טרי: 4.7%-, מתוצרת מקומית) ודגים. חלב ומוצריו עלו ב- 0.5% בלבד:



מה צפוי ב- 2021?

  • כנראה שצפויות התייקרויות במחירי המזון בחודשים הקרובים (קיים לחץ להעלות את מחירי החלב למשל). מדד מחירי הסחורות החקלאיות עלה ב-8.2% בחודש פברואר (עד ה- 25.2.21).

  • נדמה שמגמת הייסוף נבלמה על רקע הגברת המעורבות של בנק ישראל בשוק המט"ח, וגם צפויה עלייה בתנודתיות בשוקי המניות (ירידות בשווקים מאלצות את המוסדיים לרכוש מט"ח). לכן, בניגוד לשנים קודמות, נדמה שהשנה לא צפוי ייסוף בשקל אשר יקזז את עליית מחירי הסחורות.

  • אנו צופים עלייה של 0.3% במדד חודש פברואר (לפי המדגם שלנו), והמשך עליות מתונות בחודשים הבאים. יחד עם זאת, בניגוד לסחורות תעשייתיות ואנרגיה אשר מושפעות מהציפיות להתאוששות המהירה בעולם בכלל ובסין בפרט, אין סיבה להניח המשך עלייה מאד חדה(super-cycle ) במחירי הסחורות החקלאיות בשנה הקרובה. כפי שציינו, במרבית הסחורות החקלאיות רמת המלאי גבוהה יחסית.

  • אנו מניחים המשך עלייה מתונה במחירי הסחורות החקלאיות ב- 2021. בתחזית האינפלציה שלנו של 1.0% ב-12 החודשים הקרובים, אנו מניחים עלייה של 1.6% במחירי המזון (סעיף זה כולל מסעדות) אשר תתרום כ- 0.25% לאינפלציה.


מאקרו חו"ל


ארה"ב: עלייה חדה בהכנסה הפנויה ובצריכה


בחודש ינואר ההכנסה הפנויה עלתה ב- 10.0%(הצפי היה ל- 9.5%) והצריכה הפרטית עלתה ב- 2.4% (הצפי היה ל- 2.2%), זאת לאור הגדלת התמיכות (תוספת של 600 דולר לכול אזרח והגדלת דמי אבטלה) במסגרת חבילת הסיוע של 0.9 טריליון אשר אושרה בחודש דצמבר. בינואר הצריכה של מוצרים עלתה ב- 5.8% לעומת גידול מתון בצריכת שירותים (0.7%) בשל המגבלות. כעת, קיימת ציפייה לגידול של 9% בצריכה הפרטית. עקב עלייה חדה בהכנסה הפנויה יחסית לעלייה מתונה יותר בצריכה, שיעור החיסכון עלה ל- 20.5% בינואר מ- 13.5%.

השלכות: ביידן שואף לחלק 1,400 דולר נוספים במסגרת חבילת סיוע נוספת, מה שצפוי להגדיל את ההכנסה הפנויה ב- 26% באותו חודש. הפער בין ההכנסה ובין הצריכה יוצר פוטנציאל "לביקוש כבוש" ולחצי אינפלציה, מה שמסביר את חששות האינפלציה הגלומים בשוק אג"ח. בינתיים, הפד לא שש להגדיל את רכישות האג"ח.




הצמיחה עשויה להגיע ליותר מ- 6%

בתקופה האחרונה, מרבית החזאים מעדכנים את תחזית הצמיחה בארה"ב כלפי מעלה, זאת כתוצאה מהירידה בתחלואה, האצה בהתחסנות והסרת המגבלות על הפעילות הכלכלית. בנוסף, קיימת ציפייה שמרבית חבילת הסיוע המוצעת (1.9 טריליון דולר) תאושר בשבועות הקרובים. כעת מצפים לאישור של 1.5 טריליון דולר בפועל (לאחר פשרות), כאשר שני שליש יבוצעו בשנת 2021. לכן, חבילת הסיוע עשויה לתרום כ- 1.5%-1.7% לצמיחה (לפי הערכת בית השקעות Jefferies). בנוסף, הנתונים הכלכליים בתחילת השנה חזקים יחסית: 5.1% עלייה במסחר הקמעונאי, התרחבות מהירה בייצור התעשייתי, עלייה חדה בהזמנות של מוצרי בני קיימא, צמיחה מהירה בהשקעות לבנייה למגורים, גידול חד בהכנסה הפנויה ושיפור בענפי השירותים. תוכניתו של ביידן צפויה להאיץ את הגידול בהכנסה הפנויה (ולכן לעודד את הצריכה הפרטית) על ידי מתן 1,400 דולר למרבית האזרחים, ותמיכות נוספות (ראה גרף). בנוסף, קיימת הצעה (אשר בינתיים לא אושרה) להעלות את שכר המינימום בצורה חדה (15 דולר לשעת עבודה).




ג'פריז (Jefferies) צופה צמיחה של 6.9% בשנת 2021 ו- 5.2% ב- 2022. שיעור האבטלה עשוי לרדת ל- 4.6% בסוף 2021 ו- 3.2% בסוף 2022. HSBC צופה צמיחה מתונה יותר של 5.2% ב- 2021. רמת התוצר תחזור לרמה ערב המשבר כבר ברבעון ב' 2021. הגירעון התקציבי צפוי לעלות ל- 15.8% תוצר השנה מ- 14.9% ב- 2020.


השלכות: הפד צפוי לעדכן את תחזית הצמיחה (dots) כלפי מעלה (כעת התחזית עומדת על 4.2% בשנת 2021), ותחזית האבטלה כלפי מטה. צמיחה מואצת יותר צפויה לתמוך בהקדמת ההכרזה לגבי הצמצום ההדרגתי במאזן הפד (tapering), כנראה כבר ברבעון ד' 2021. ההתפתחויות הללו לא יתמכו בירידת תשואות בשוק האג"ח. כנראה שהעצבנות הנוכחית בשוק האג"ח משקפת זאת.


מה צפוי להתפרסם השבוע?

ישראל: ביום חמישי: השכר הממוצע ומספר משרות השכירים (דצמבר), כניסה/יציאה של תיירים (פברואר).


חו"ל: יום שני: סין : מדד מנהלי הרכש Caixin בתעשייה (פברואר), ארה"ב מדד מנהלי הרכש בתעשייה ISM (פברואר), שלישי: אירופה: מדד מחירים לצרכן (בפברואר), כזכור, מדד ינואר הפתיע כלפי מעלה והגיע ל- 1.4% y/y (ליבה). רביעי: ארה"ב: מדד מנהלי הרכש ISM בענפי השירותים, סין: מדדCaixin בענפי השירותים. חמישי: ארה"ב: מספר דורשי העבודה חדשים בשבוע האחרון. שישי: נתוני תעסוקה (פברואר).

46 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page