• barak invest

סקירת שוק ההון שבועית


21 במרץ 2021

סקירת מאקרו שבועית:שוק האג"ח חושש מהתגברות לחצי האינפלציה

מה קרה לשווקים בעולם בשבוע האחרון?


למרות שבוע עצבני בשווקים, המדדים העיקריים סיימו בעליות מתונות. פאוול הצליח להרגיע את השווקים ביום רביעי ושידר שלא צפוי שינוי במדיניות המאוד מרחיבה בשנים הקרובות. למרות הציפייה לצמיחה מהירה השנה, חברי הפד מעריכים שההאצה בקצב האינפלציה צפויה להיות זמנית. מגמת עליית התשואות נמשכה ואיתה ההשפעה השלילית על השווקים. התחסנות מהירה בארה"ב תמכה בשווקים אך ביום שישי החלטת הפד לא להאריך את ההורדה בשיעור הנזילות של הבנקים פגעה במניות הבנקים.


מאקרו ישראל: מסתמנת האצה בצריכה הפרטית

  • הרכישות בכרטיסי האשראי עלו ב-5% בשבוע האחרון (עד 16.3) וב-26% מ-14.2.

  • בשנת 2020 מספר הדירות המוגמרות ירד ל- 47.9 אלף יחידות לעומת ביקוש שנתי של כ- 52 אלף, מה שתומך בהמשך לחצים לעלייה במחירי דיור.

  • מספר התחלות הבנייה הגיע 51.6 אלף (נתון אשר נוטה להתעדכן כלפי מעלה), רמה בהחלט סבירה אך ההשפעה תורגש רק בעוד כ- 2-3 שנים.


סביבת האינפלציה: עוד מדד מפתיע כלפי מעלה

  • מדד פברואר עלה ב- 0.3% בהשפעת האצה במחירי השכירות והלבשה.

  • אינפלציית הליבה עלתה ב- 0.3% ב- 12 החודשים האחרונים (מאפס בינואר).

  • אנו צופים שלושה מדדים גבוהים עד מאי, גם בשל עונתיות וגם בשל ביקוש כבוש.

  • בשבוע האחרון השקל יוסף ב- 0.8% גם מול הדולר וגם מול היורו. התחסנות מהירה ופתיחה מוצלחת של המשק תומכים בשקל.

  • מחירי הנפט ירדו על רקע עלייה במלאים בארה"ב וחשש להתמתנות באירופה.

  • החזאים מצפים לאינפלציה של 1.0% בממוצע, לעומת 0.7% לפני חודש.


ארה"ב: חולשה בנתונים בשל מזג האוויר הקיצוני

  • בפברואר המסחר הקמעונאי ירד ב- 3% בהשפעת מזג האוויר הקיצוני.

  • הייצור התעשייתי ירד ב- 2.2% גם עקב מחסור של צ'יפים אשר פוגע בענף הרכב.

  • מספר התחלות הבנייה ירד ב- 10.3%, גם בהשפעת מזג האוויר, אך מדאיג יותר הייתה הירידה באישורי בנייה חדשים ב- 10.8%.

  • סקרים אזוריים (ניו יורק ופילדלפיה) מצביעים על התרחבות בפעילות בתעשייה וגם לחץ גובר לעליות מחירים.

אירופה:

  • גרמניה: מדד האמון הכלכלי (ZEW) עלה בצורה חדה בחודש מרץ.

סין:

  • בפברואר הייצור התעשייתי עלה ב- 35% y/y, המסחר הקמעונאי ב- 34% וההשקעות בנכסים קבועים ב- 38% (התאוששות מהירה מתקופת משבר הקורונה).


שוק האג"ח: הלחץ לעליית תשואות בארה"ב נמשך

  • בשבוע האחרון המשך עליית התשואות בארה"ב העיבה גם על השוק בישראל.

  • הפד כלל לא מתרגש מעליית התשואות וסבור שמדובר בציפייה להתאוששות מהירה. הפד לא שש להגדיל את מעורבותו אך במידה והשווקים ירדו בצורה יותר משמעותית, יתכן operation twist בו הפד מוכר אג"ח קצרים וקונה ארוכים.

  • בישראל סביבת האינפלציה נמוכה יותר ותומכת ביציבות יחסית בתשואות.

  • נדמה ששוק האג"ח מתמחר אינפלציה גבוהה מדי בשנים הבאות בישראל


העודף בחשבון השוטף כמעט ולא הורגש בשוק המט"ח

  • בשנת 2020 העודף בחשבון השוטף זינק ל- .120 מיליארד דולר מ- 13.4 מיליארד בשנת 2019.

  • מזה, עודף היצוא (על היבוא) הגיע ל- 17.4 מיליארד דולר לעומת עודף של 7.4 מיליארד בשנת 2019. הגידול נבע מעלייה חדה ביצוא שירותי היי טק, אך גם מהירידה החדה במחירי האנרגיה והשמיים הסגורים. שני הגורמים האחרונים תרמו כ- 5 מיליארד דולר לשיפור בחשבון השוטף.

  • למרות זאת, לפי נתוני בנק ישראל, בשנת 2020 הסקטור הריאלי כמעט ולא השפיע על השקל. בכירי בנק ישראל טוענים שחלק גדול מתמורות הייצוא לא מומר לשקלים, אלא נשאר בפיקדונות מט"ח בהמתנה לתיקון (פיחות) בשע"ח כפי שהיה בחודש מרץ בו הם מכרו מט"ח בהיקפים גדולים. באופן בהחלט מפתיע, בשנת 2020 יצואנים המירו רק 6 מיליארד דולר לעומת רכישות של 9 מיליארד דולר על ידי יבואנים (ראה גראף). המגזר העסקי הישראלי כולו מכר כמיליארד דולר בלבד ב- 2020.



  • הלחץ לייסוף בשקל נבע בעיקר ממכירות מט"ח של 20 מיליארד דולר על ידי תושבי חוץ. מזה, תושבי חוץ רכשו 6.8 מיליארד במכשירי חוב, מזה כ- 5.9 מיליארד דולר באג"ח ממשלתי כתוצאה מהצטרפותה של ישראל ל- WGBI, ובמק"מ עקב ההתרחבות של פערי הריביות שקל/דולר בעסקות החלף. בנוסף, המגזר של "תושבי חוץ" כולל השקעות ריאלית (לא רק פיננסיות) בישראל, בעיקר בתחום ההיי טק.

  • השפעת המכירות של תושבי חוץ קוזזה על ידי רכישות מט"ח על ידי בנק ישראל.



  • מכירות המט"ח של תושבי חוץ הואצו בתחילת 2021. בינואר תושבי חוץ הגדילו את הרכישות של אג"ח ממשלתי (לא כולל מק"מ) והגיעו לשיעור אחזקה של 9.2% מסך מצבת האג"ח מ- 7.3% בדצמבר 2020 ו- 5.2% באפריל 2020. בנוסף, בינואר תושבי חוץ רכשו נטו כ- 3.6 מיליארד ₪ במק"מ החזיקו כ- 22.9% מסך מצבת המק"מ, לעומת 18.7% בדצמבר.


  • גופים מוסדיים ישראלים רכשו מט"ח בחודש מרץ 2020 בהיקף עצום של כ- 11 מיליארד דולר (זאת בשל הירידות החדות בשווקים), אך ביתרת השנה הם מכרו מט"ח בהתמדה. למרות זאת, ב- 2020 גופים מוסדיים הגדילו את שיעור החשיפה למט"ח בשלוש נקודות האחוז ל- 19.7% בסוף 2020, מתוכם קופ"ג וקרנות ההשתלמות הגידלו את שיעור החשיפה ב- 5.1 נקודות ל- 21.7%.


מסקנות: ראשית, עיקר הלחץ לייסוף בשקל מגיע מתושבי חוץ, על ידי השקעות ריאליות (בעיקר בענפי ההיי טק) וב- 2020 גם בהשקעות פיננסיות. בנק ישראל סבור שמאד יתכן שעצם העובדה שישראל נהנית מעודף גדול בחשבון השוטף, מושכת השקעות פיננסיות אל ישראל. שנית, במקרה של תיקון משמעותי בשוקי המניות בחו"ל, השפעת הרכישות של גופים מוסדיים ישראלים צפויה להיות דומיננטית ולהביא לפיחות בשקל.


עלייה חדה בצריכה הפרטית

הרכישות בכרטיסי האשראי עלו ב-5% בשבוע האחרון (עד ה- 16.3) וב-26% מ-14.2 (עם הסרת מרבית המגבלות על הפעילות). ההתרחבות בצריכה התרחשה במרבית הענפים, בפרט תיירות, מסעדות, פנאי ורכישת מוצרים בקניונים. אנו צופים אפקט "ביקוש כבוש" בפרט בבתי מלון, מסעדות ואירועים. מדובר באפקט זמני ולא מתמשך. כל עוד המשק רחוק מתעסוקה מלאה, קשה לצפות מגמת האצה באינפלציה מתמשכת. לפי הערכתינו, שוק האג"ח מתמחר אינפלציה גבוהה מדי, ומושפע מאד משני מדדי מחירים גבוהים יחסית לציפיות מתחילת השנה.

ארה"ב: מרבית חברי הפד לא צופים העלאת ריבית לפני 2024

לפני פרסום ה- Dots (תחזית הממוצע החציוני של חברי הפד) ביום רביעי, הדעות היו חלוקות. מספר בתי השקעות ציפו שתחזית העלאת הריבית הראשונה תוקדם משנת 2024 ל- 2023. בפועל, לא חל שינוי במועד העלאת הריבית הראשונה לפי ה- Dots, זאת למרות ש-8 מתוך 17 חברי הפד כן סברו שהריבית תעלה לפני 2024. בכול זאת, אי שינוי במועד העלאת הריבית מעט הפתיע על רקע עדכון חד בתחזית הצמיחה ב- 2021 ל- 6.5% (מ- 4.2% בתחזית של דצמבר), ובתחזית ירידה בשיעור האבטלה ל- 3.9% כבר בסוף 2022 (מ- 4.2%). תחזית האינפלציה (הליבה) עלתה בצורה חדה ל- 2.2% השנה (מ- 1.8%), אך היא צפויה להתמתן ל- 2.0% ב- 2022 ול- 2.1% ב- 2023. לפי חברי הפד, צמיחה מהירה יותר ואבטלה נמוכה יותר לא צפויים להשפיע מהותית על סביבת האינפלציה. הפד סבור שהאצה באינפלציה השנה בשל חבילות הסיוע הפיסקאליות הינה זמנית (transitory). שוק האג"ח צופה העלאת ריבית מוקדמת יותר (אפילו בסוף 2022) וחושש מהאצה באינפלציה בשנים הבאות.



נתוני אינפלציית הליבה של החודשים הקרובים יהיו קריטיים וישפיעו מאד על השווקים. מה צפויה להיות ההשפעה של צ'קים של 1,400 דולר למרבית האזרחים ותוספת דמי אבטלה של 350 דולר לשבוע?



חבילת הסיוע צפויה להביא לזינוק בהכנסה הפנויה בחודשים מרץ-ספטמבר בשיעור של כ- 60% בחישוב שנתי. חלק גדול מהגידול יגלוש לגידול מהיר בצריכה בפרטית. האם גידול זה ישפיע יותר על התפוקה או על המחירים? רבים סבורים שצפויה השפעה אינפלציונית בשל רמת המלאים הנמוכה במשק, כפי שעולה מסקרי תעשייה רבים. כבר קיים מחסור של מכוניות (בעיית המחסור בצ'יפים).


שורה תחתונה: נתוני האינפלציה יהיו מאד מעניינים ועלולים לתמוך בהמשך לחץ לעליית תשואות.






מה צפוי להתפרסם השבוע?

ישראל: היום: מדד האמון הצרכני (למ"ס) למחצית הראשונה של חודש מרץ. שני: סקר כוח אדם (אבטלה רחבה) למחצית השנייה של פברואר, הייצור התעשייתי פדיון בענפי המשק (ינואר). רביעי: יצוא שירותים (ינואר). חמישי: רכישות בכרטיסי האשראי (פברואר)


חו"ל: יום שני: ארה"ב מכירות של בתים יד שנייה (פברואר). שלישי: מכירות של בתים חדשים (פברואר). רביעי: מדדי מנהלי הרכש (בתעשייה ובשירותים) במספר מדינות, כולל ארה"ב, אירופה, יפן ו- UK (מרץ). חמישי: ארה"ב: מספר דורשי העבודה החדשים בשבוע האחרון. שישי: ההכנסה הפנויה, הצריכה הפרטית ואינפלציית PCE לחודש פברואר, ומדד האמון הצרכני של מישיגן (סוף מרץ).


71 צפיות0 תגובות