top of page
תמונת הסופר/תbarak invest

סקירת שוק ההון שבועית


4 באפריל 2021

סקירת מאקרו שבועית: נתוני התעסוקה בארה"ב ימשיכו להיות חיוביים בחודשים הקרובים

מה קרה לשווקים בעולם בשבוע האחרון?

בשבוע האחרון (מקוצר בשל חג הפסחא) השווקים עלו על רקע הכרזת ביידן ביום רביעי לגבי תוכנית פיסקאלית נוספת לעידוד ההשקעות בתשתית, אנרגיה נקייה ותחבורה בהיקף של 2.25 טריליון דולר, זאת למרות שהתוכנית כוללת העלאת מיסי חברות מ- 21% ל- 28%. פורסמו שורה של נתונים חיוביים בארה"ב, כולל זינוק באמון הצרכני ובמדד מנהלי הרכש בתעשייה. ביום שישי נתוני התעסוקה הפתיעו לטובה. לעומת החדשות החיוביות מכיוונה של ארה"ב, תהליך ההתחסנות באירופה מקרטע וצרפת הכריזה על כניסה לסגר שלישי.



מאקרו ישראל:

  • לא פורסמו נתונים כלכליים בשבוע האחרון בשל תקופת החגים.


סביבת האינפלציה:

  • בחודש מרץ השקל יוסף ב-0.97% מול סל המטבעות עקב פתיחה מוצלחת של המשק הישראלי. השקל יוסף בעיקר מול היורו ופוחת קלות מול הדולר.

  • קרטל הנפט OPEC החליט להגדיל בהדרגה את תפוקת הנפט עם הגידול בביקוש העולמי.

  • מחירי הדלקים עלו ב- 0.8% באפריל, עקב כך תחזית המדד עודכנה ל- 0.3%.


ארה"ב: האצה מהירה בפעילות

  • בחודש מרץ נוספו 916 אלף מועסקים חדשים (הצפי היה ל- 660 אלף).

  • שיעור האבטלה ירד ל- 6.0% מ- 6.2% בפברואר, אך שיעור האבטלה "הרחב" עומד על 9.1%.

  • מדד האמון הצרכני זינק ב- 19.3 נקודות ל- 109.7 (הצפי היה ל- 96) על רקע העברת תמיכות של 1,400 דולר למרבית האוכלוסייה.

  • מחירי הבתים ממשיכים לעלות: 11.1% שנה אחורה עד ינואר מ- 10.1% ב- 2020.

  • במרץ מדד מנהלי הרכש ISM בתעשייה זינק ב- 3.3 נק' ל- 64.1, הרמה הגבוהה ביותר מאז דצמ' 1983. רכיב המחירים נותר גבוה ומאותת על לחצי אינפלציה.



אירופה: התמתנות באינפלציית הליבה

  • במרץ אינפלציית הליבה התמתנה ל- 0.9% שנה אחורה, לעומת 1.1% לפני חודש (הצפי היה ל- 1.1%). מחירי הסחורות ללא אנרגיה התמתנו ל- 0.3% מ- 1.0%.


סין: ההתרחבות נמשכת

  • במרץ מדד מנהלי הרכש בתעשייה עלה ב- 1.3% ל- 51.9 נק' (הצפי היה ל- 51.0).


שוק האג"ח: הלחץ לעליית תשואות בארה"ב נמשך

  • השווקים היו סגורים בשישי ולא הספיקו להגיב לנתוני התעסוקה החיוביים בארה"ב.

  • הנתון הכלכלי החשוב ביותר בשבוע הקרוב בארה"ב: מדד ISM בענפי השירותים אשר צפוי להצביע על התרחבות מהירה עם הסרת מגבלות ומתן 1,400$.

  • הלחץ לעליית תשואות בארה"ב צפוי להימשך על רקע התוכניות הפיסקאליות.

  • בארץ - האוצר ישמור על קצב גיוס של 11 מיליארד ₪ בחודש אפריל. אנו צופים ירידה מתונה בהיקף הגיוסים במחצית השנייה של השנה.

  • נדמה ששוק האג"ח מתמחר אינפלציה גבוהה מדי בשנים הבאות בישראל.


ארה"ב: גידול חד במספר המועסקים

בחודש מרץ נוספו 916 אלף מועסקים חדשים, זאת לעומת הציפיות ל- 660 אלף בלבד. בנוסף, אומדן המועסקים לחודשים ינואר-פברואר עודכן כלפי מעלה ב- 156 אלף מועסקים. פרטים נוספים כוללים:

  • למרות הגידול החד במספר המועסקים, עדיין סך המועסקים נמוך ב- 8.5 מיליון יחסית לפברואר 2020, ערב הקורונה:



  • בהסתכלות ענפית, נוספו 280 אלף מועסקים בענפי האירוח והפנאי, 110 אלף בענף הבנייה, 53 אלף בתעשייה ו- 66 אלף בשירותים עסקיים ומקצועיים. הסקטור הציבורי הוסיף 136 אלף מועסקים, בפרט בחינוך על רקע פתיחת מוסדות החינוך.

  • רבים ציפו לגידול חד יותר בענף אירוח ופנאי (מעל 400 אלף) עקב הסרת המגבלות במדינות רבות. בנוסף, טקסס נפתחה רק במחצית השנייה של חודש מרץ. לכן, קיימת ציפייה לנתונים חזקים גם ברבעון ב', סביב מיליון מועסקים חדשים לחודש בממוצע.

  • עדיין מספר המועסקים בענף אירוח ופנאי נמוך ב- 3.1 מיליון לעומת ערב המשבר. הגרף הבא מציג את אובדן המועסקים לפי סקטורים:



  • שיעור האבטלה ירד ל- 6.0% במרץ (לפי סקר משקי הבית) מ- 6.2% בחודש פברואר. שיעור ההשתתפות עלה מעט ל- 61.5% מ- 61.4%. חשוב להדגיש שבדומה לסטטיסטיקה בישראל, שיעור האבטלה הרשמי לא משקף את מצב שוק העבודה במלואו. בנוסף ל- 9.7 מיליון מובטלים "רשמיים" (אשר חיפשו עבודה באותו חודש) יש להוסיף את הבלתי מועסקים אשר עזבו את כוח העבודה מאז המשבר (לא חיפשו עבודה), ואת הגידול במספר העובדים באופן חלקי שלא מרצונם. ניתוח של האבטלה הרחבה מראה שיעור של 9.1%, עדיין שיעור גבוה יחסית:



השלכות: ארה"ב מתקדמת מהר יחסית בתהליך ההתחסנות, והכלכלה נפתחת בקצב מהיר. רבים (Jefferies) צופים שיעור אבטלה נמוך בסוף השנה, קרוב ל- 4%. אם כן, קיימת ציפייה שהפד יתחיל להכין את השווקים לגבי הסבירות לצמצום בהיקף הרכישות (tapering) בסוף השנה או תחילת 2022. שינוי נימה על ידי הפד צפוי לתמוך בהמשך מגמת עליית תשואות ארוכות לכיוון 1.8%-1.9% עד סוף השנה.


התוכניות הפיסקאליות של ביידן יביאו לצמיחה מואצת

  • ביידן הציג את תוכניתו להאצת ההשקעות בהיקף של 2.25 טריליון דולר עבור השקעות בתשתית, אנרגיה נקייה ותחבורה (שדות תעופה, כבישים וכו') ותשתית אינטרנט (פס רחב).

  • מדובר בהוצאה אשר תתפרס על 8-10 השנים הבאות.

  • במקביל, ביידן רוצה להעלות את שיעור מס חברות מ- 21% ל- 28% (כנראה בהדרגה). כידוע, טראמפ הוריד את שיעור מס החברות מ- 39.6% ל- 21% עם כניסתו לתפקיד. בפועל, שיעור המס האפקטיבי נמוך יותר (ראה גראף). תוכניתו של ביידן צפויה להביא לתוספת הכנסה ממיסים של 1.3 טריליון דולר אשר תממן כ- 60% מהגידול בהוצאה. היתר ימומן על ידי גידול הגירעון הפדרלי.



  • אם תיושם במלואה, התוכנית זו צפויות לתרום כ- 0.5% לצמיחה ב- 2022 ו- 140 מיליארד דולר לגירעון הפדרלי. כאמור, מדובר בתוכנית ארוכת טווח אשר תתפרס על פני העשור הבא. Jefferies צופה צמיחה של 5.2% ב- 2022 לאחר 6.9% ב- 2021.

  • בנוסף, באמצע אפריל ביידן יציג תוכנית נוספת לגבי "השקעה בהון אנושי" (סביב 1.7 טריליון דולר) בתחום החינוך, בריאות ורווחה (אין עדיין פרטים לגבי תוכנית זו) אשר תמומן (לפחות באופן חלקי) על ידי עלייה בשיעור מס הכנסה על יחידים אשר מרוויחים מעל 400 אלף דולר לשנה. כלומר, מדובר בתוכניות כוללות של כ- 4 טריליון דולר והיפוך מדיניותו של טראמפ בתחום המיסוי (הכבדה על נטל המס). לכן, נדמה שהפעם צפויה התנגדות יותר חזקה בקרב הרפובליקנים.

  • ניתן להעריך, כי אם ייושמו במלואן, שתי התוכניות הפיסקאליות צפויות לתרום כ- 0.7%-1.0% לצמיחה ב- 2022.

  • השלכות: ביידן שואף ליישם מספר תוכניות פיסקאליות רחבות היקף (לאחר שאושרה חבילת סיוע של 1.9 טריליון דולר), כאשר העלאת המיסים תממן רק חלק מהגידול בהוצאה התקציבית. נדמה שמדיניותו צפויה לתמוך בהמשך לחץ לעליית תשואות בתקופה הקרובה, בפרט על רקע הסרת המגבלות על הפעילות, נתונים כלכליים חיוביים, והאצה צפויה באינפלציה בחודשים הקרובים.

מה צפוי להתפרסם השבוע?

ישראל: שני: השכר הממוצע ומספר משרות השכיר (ינואר). רביעי: שיעור האבטלה הרחב למחצית הראשונה של מרץ, מכירות ברשתות השיווק (פברואר), כניסות ויציאות של תיירים (מרץ). חמישי: סקר מגמות בסקטור העסקי (מרץ). סביר להניח שבשבוע הקרוב האוצר יפרסם את נתוני התקציב של חודש מרץ (אין מועד קבוע מראש). יהיה מעניין לראות אם הגידול בהכנסות ממסים נמשך.



חו"ל: יום שני: ארה"ב: מדד מנהלי הרכש ISM בענפי השירותים (מרץ), ההזמנות בתעשייה (פברואר). שלישי: סין: מדד מנהלי הרכש Caixin (מרץ). חמישי: גרמניה: הזמנות חדשות בתעשייה (פברואר). ארה"ב: מספר דורשי העבודה החדשים בשבוע האחרון. שישי: ארה"ב: מדד מחירי היצרן PPI (מרץ).

95 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page