25 באפריל 2021
סקירת מאקרו שבועית: בנק ישראל משדר אופטימיות, מה שתומך בצמצום מעורבותו בשווקים
מה קרה לשווקים בעולם בשבוע האחרון?
השווקים הגיבו בשלילה להצעת ביידן להכפיל את שיעור מס רווחי ההון עבור עשירים, אך הם התאוששו ביום שישי על רקע הציפייה שיתכנו שינויים בהצעה זו. בנוסף, מדדי מנהלי הרכש באירופה וארה"ב הפתיעו לטובה באפריל והצביעו על התרחבות מהירה, בפרט בתעשייה. ה- ECB הבטיח להמשך לרכוש נכסים עד להתבססות איתנה של ההתאוששות. מסתמנת עלייה מחודשת בתחלואה במספר מדינות, ובהודו בפרט.
מאקרו ישראל: התרחבות מהירה
שיעור האבטלה הרחב ירד ל- 11.6% במחצית השנייה של מרץ מ- 12%.
עובדים עדיין לא ממהרים לחזור לעבודה, מה שעלול ליצור לחצי שכר ואינפלציה.
עקב כך, מספר המשרות הפנויות זינק ב- 69% בחודש מרץ לרמת שיא.
כל מרכיבי היבוא מתרחבים בקצב מהיר, מה שמעיד על צמיחה מהירה.
אומנם מדד מנהלי הרכש ירד ב-0.8 נק' ל- 48.6, עם חולשה ניכרת בהזמנות ליצוא.
מדד אמון הצרכני עלה ל- 1- נק' במחצית א' של אפריל, מעבר לרמה לפני הקורונה.
בשבוע האחרון מסתמנת התמתנות ברכישות בכרטיסי האשראי, גם על רקע עונתי לאחר תקופת החגים וגם רגיעה מסוימת בביקוש "הכבוש".
בנק ישראל צופה צמיחה של 6.3% השנה ו- 5.0% ב- 2022.
סביבת האינפלציה:
קיימים גורמי אינפלציה בטווח הקצר, כולל פריקה איטית בנמלים, מחסור של שבבים, ביקוש כבוש, ועוד.
עדיין אנו סבורים שמדובר בגורמים זמניים לחודשים הקרובים.
החזאים (בממוצע) צופים אינפלציה של 0.9% שנה קדימה (גם אנחנו), בדומה לציפיות לפני חודש.
יחידת המחקר של בנק ישראל צופה אינפלציה של 1.3% השנה ו- 1.2% ב- 2022.
מתחילת מרץ ועד היום, השקל יוסף ב- 2.1% מול סל המטבעות.
ארה"ב: ההתרחבות נמשכת
בשבוע האחרון מספר דורשי העבודה החדשים ירד ל- 547 אלף מ- 586 אלף.
במרץ המכירות של בתים יד שנייה ירדו ב- 3.7% אך עלו ב- 12.3% y/y.
המכירות של בתים חדשים עלו ב- 20.7%, מעבר לצפיות.
מדד ה- PMIבתעשייה עלה ב-1.6 נק' ל- 60.6, ועלה בשירותים ב-3.1 נק' ל- 63.1.
אירופה: שיפור בפעילות
מדד מנהלי הרכש בתעשייה עלה ב- 0.9 נק' ל- 53.3, אשר מצביע על התרחבות.
המדד בענפי השירותים עלה ב- 1.5 נק' ל- 50.3, וכבר לא מצביע על התכווצות.
יפן: התרחבות בתעשייה
באפריל מדד מנהלי הרכש בתעשייה עלה ב- 1.3 נק' ל- 53.3 נקודות.
שוק האג"ח:
בשבוע האחרון התשואות הארוכות בישראל ירדו מעט בדומה למגמה בארה"ב.
ציפיות האינפלציה ירדו מעט בטווחים הקצרים עם עליית תשואות בצמודים הקצרים.
עדיין ציפיות האינפלציה גבוהות מדי, ומתעלמות מהמשך לחץ לייסוף בשקל.
האוצר מתכנן גיוס בחו"ל, מה שצפוי להוריד את הלחץ לגיוס בשוק המקומי.
לא חלה עליית תשואות בקנדה לאחר הכרזה על Taperingעקב ההתאוששות.
גם בנק ישראל התחיל לשדר סבירות ל- tapering כדי להכין את השווקים.
האיום העיקרי על התשואות בישראל ימשיך להיות עליית תשואות בארה"ב.
מאקרו ישראל: גידול מהיר ביבוא מבשר על צמיחה מהירה
ברבעון א' היבוא עלה ב- 18.9% בחישוב שנתי (נתוני המגמה), זאת לאחר גידול של 30.8% ברבעון די 2020. מסתמנת התרחבות בכול מרכיבי היבוא:
מוצרי צריכה (עם גידול של 14.1% ברבעון א' לאחר גידול של 41% ברבעון ד' 20) מהווה אינדיקטור מאד חיובי עבור כלל הצריכה הפרטית במשק.
יבוא חומרי הגלם (גידול של 11.9% לאחר גידול של 13.8%) מהווה אינדיקטור מוביל לפעילות בתעשייה ובענף הבנייה. פירמות מגדילות את יבוא חומרי הגלם כדי לספק את הפעילות ברבעון אחד או שני רבעונים קדימה. ברור שנתון זה מעט מוטה כלפי מעלה בשל ההתייקרות במחירי הסחורות בדולרים. עדיין עוצמת הגידול מבשרת על צמיחה עתידית.
יבוא מכונות וציוד (גידול של 46% ברבעון א') מהווה אינדיקטור מוביל לטווח הארוך יותר, כאשר פירמות מגדילות את פוטנציאל הייצור כנראה על רקע אופטימיות לגבי התרחבות בהזמנות בעתיד.
לעומת זאת, מסתמנת התכווצות ביצוא התעשייתי בשיעור של 8.8% ברבעון א' (לאחר גידול של 3% ברבעון ד' 20), בפרט ביצוא כימיקלים ויצוא כלי הובלה. חשוב להדגיש שהיצוא הישראל מאד ריכוזי ומושפע ממספר חברות גדולות, בפרט אינטל, טבע, כי"ל, והתעשייה האווירית. ברבעון א' מסתמנת ירידה של 43% ביצוא כימיקלים וירידה של 41% ביצוא כלי הובלה ותחבורה (כל
הנתונים במונחים שנתיים, נתוני המגמה). ללא שני הענפים התנודתיים הללו, היצוא התעשייתי עלה ב- 11% ברבעון א' לאחר גידול של 7.1% ברבעון ד' 20.
הסתכלות ענפית על השינוי ברבעון א' 21 לעומת רבעון א' 20 מצביע על פיזור רחב בין הענפים. דווקא מסתמנת התרחבות בענפים "המסורתיים" (מזון, הלבשה) אשר נוטים להיות יותר רגישים לשע"ח הריאלי של השקל:
למרות ששילוב של עלייה ביבוא וירידה ביצוא הביאו לגידול בגירעון הסחר (גידול של 35% ברבעון א' 21) וגם תומכים בצמיחה מתונה ברבעון א' 21, חשוב לזכור שהקטר העיקרי לפעילות בשנים האחרונות הפך להיות יצוא שירותי היי טק אשר עלה ב-19% ב- 2020, עם זינוק נוסף בתחילת 2021 (9.6% גידול בינואר).
שיפור חד באופטימיות הצרכנית
במחצית הראשונה של אפריל מדד האמון הצרכני של הלמ"ס זינק ל- 1- נקודות מ- 6- לפני שבועיים ו- 10- לפני חודש. מדובר ברמה הגבוהה ביותר מאז תחילת המדידה. רכיב הציפיות לגבי המצב הכלכלי בשנה הקרובה עלה ל- 20 נקודות מ- 7 נקודות לפני חודש. עדיין רכיב "הכוונות לרכישות גדולות בשנה הקרובה" נותר נמוך על 20- (נמוך מלפני המשבר: 12- נקודות בינואר 20). לכן, למרות השיפור החד באופטימיות הצרכנית, לא בהכרח צפויה השפעה משמעותית על הצריכה ולכן על האינפלציה.
ירידה מאד מתונה באבטלה
שיעור האבטלה הרחב ירד רק מעט ל 11.6% במחצית השנייה של מרץ מ - 12% במחצית הראשונה של מרץ, זאת בשל התמיכה הממשלתית עבור עובדים בחל״ת, למרות ששיעור העובדים בחל״ת בגין הקורונה ירד ל- 4.2% מ- 5.3%. לעומת זאת, שיעור האבטלה הרשמי עלה ל- 4.7% מ- 4.4%. בסך הכול, קיים מחסור של עובדים במשק כאשר מספר המשרות הפנויות מזנק (ראה בהמשך). מצב זה עלול ליצור לחצי שכר בסקטורים מסוימים ולכן גם לחצי אינפלציה בטווח הקצר.
עלייה חדה במשרות הפנויות
בחודש מרץ, מספר המשרות הפנויות עלה ב- 69% לעומת החודש הקודם! והגיע ל- 112.5 אלף משרות (נתון מקורי), כ- 11% מעל הרמה במרץ 2019. מסתמן גידול חד בביקוש לעובדים במרבית הענפים (למעט חינוך ושירותים פיננסיים) ובשירותים מקצועיים בפרט. המחסור בעובדים נובע מהסרת המגבלות על הפעילות וסירוב של עובדים רבים בחל"ת לחזור לעבודה. בהנחה שחוק החל"ת יבוטל בחודש יולי (או לפחות יצומצם משמעותית) צפויה ירידה חדה בשיעור האבטלה לכיוון 6% עד סוף השנה. התאוששות מהירה בפעילות תומכת בצמצום המעורבות בנק ישראל בשווקים.
הודעת הריבית מאד אופטימית
אומנם לא חל שינוי בריבית אך ההודעה המוניטארית מדגישה את ההתאוששות בפעילות הכלכלית כאשר מוצג רק תרחיש מאקרו אחד מאד אופטימי המניח צמיחה של 6.3% השנה ו- 5.0% ב- 2022. עד סוף 2022 רמת התוצר תחזור כמעט לרמה שהייתה צפויה ללא המשבר (1.4% נמוך יותר). במילות הסיכום כבר אין איזכור של "אפשרות של הפעלת כלים נוספים ככל שיידרש" כפי שהיה עד כה בהודעות, רק המשך שימוש בכלים קיימים. תחזית המאקרו מניחה ריבית של 0.1% עד סוף 2022, ולא טווח של בין אפס ל- 0.1%.
תחזית האינפלציה עודכנה כלפי מעלה ל- 1.3% השנה ו- 1.2% ב- 2022 (התחזית הקודמת הייתה 0.6% ו- 0.9% בהתאמה), בעיקר בשל הפתעות האינפלציה ברבעון א' ועלייה במחירי הסחורות בעולם. לראשונה, קיימת התייחסות ל"ביקוש הכבוש" ועלייה בהכנסה הפנויה. בנק ישראל לא צופה עלייה מתמשכת באינפלציה בשל האבטלה הגבוהה (צפי ל- 6.0% בסוף 2022). לפי הערכתנו, גם אם האינפלציה תמשיך לעלות, אך תישאר קרובה למרכז היעד (2%), בנק ישראל יהיה סובלני כול עוד המשק עדיין לא בתעסוקה מלאה.
מאקרו חו"ל: הבנק המרכזי של קנדה עושה טאפריינג
בשבוע האחרון, הריבית הבסיסית בקנדה נותרה על 0.25% אך הבנק המרכזי הודיע על צמצום בהיקף רכישות האג"ח מ- 4 מיליארד דולר (קנדי) לשבוע ל- 3 מיליארד דולר. הסיבות:
הבנק המרכזי ציין את ההתקדמות המשמעותית בהתאוששות בפעילות הכלכלית.
תחזית הצמיחה עודכנה כלפי מעלה. כעת הבנק המרכזי צופה צמיחה של 7% ברבעון א' (בינואר השנה הבנק צפה 2.5%-), ו- 6.5% בכול שנת 2021 (עדכון מ- 4%). הבנק המרכזי של קנדה צופה צמיחה של 7% בארה"ב (מעל הערכת חברי הפד של 6.2%).
האינפלציה עלתה ל- 2.2% במרץ (ב- 12 החודשים האחרונים) מ- 1.1% בפברואר, וצפויה לחרוג זמנית מעל 3% בחודשים הקרובים בשל ה- base effect: המדדים השליליים ברבעון ב' 20. הבנק המרכזי צופה חזרה לתעסוקה מלאה במהלך המחצית השנייה של 2022 עם אינפלציה סביב 2%.
במרץ, אינפלציית הליבה עלתה ב- 1.5% y/y מ- 1.3% בפברואר ומעל הציפיות של 1.4%. מחירי הדיור ממשיכים להיות התורם העיקרי לאינפלציית הליבה. הצמצום בהיקף הרכישות לא הפתיע את השווקים, ולכן לא הייתה עלייה בתשואות הארוכות בשוק האג"ח. ביום החלטת הריבית, התשואות הגיעו ל- 1.52% וירדו מעט ביום שישי ל- 1.517%. כנראה שגם בישראל לא צפויה השפעה על התשואות בסתיו כאשר כבר עכשיו בנק ישראל משדר את הצפייה לבצע tapering במידה וההתאוששות תימשך.
מה צפוי להתפרסם השבוע?
ישראל: ביום שני: נתוני אבטלה ותעסוקה לחודש מרץ, הייצור התעשייתי והפדיון בענפי המסחר (פברואר), ברביעי: רכישות בכרטיסי האשראי (מרץ), בחמישי: מכירות ברשתות השיווק.
חו"ל: שני: ארה"ב: ההזמנות של מוצרי בני קיימא (מרץ), גרמניה: סקר אמון עסקי (Ifo, אפריל), שלישי: ארה"ב: מדד האמון הצרכני (conference board) לאפריל, רביעי: החלטת ריבית הפד (לא צפוי שינוי אך צפויה נימה אופטימית לגבי ההתאוששות בפעילות הכלכלית. עדיין מוקדם מדי לשקול שינוי במדיניות המוניטארית). חמישי: האומדן הראשון לצמיחה ברבעון א'. קיימת ציפייה לצמיחה של 5.5%-6%. שישי: הצמיחה ברבעון א' במספר מדינות באירופה, כולל אומדן לאיחוד האירופי כולו, ארה"ב: ההכנסה הפנויה, הצריכה הפרטית ואינפלציית הליבה PCE לחודש מרץ, מדד האמון הצרכני של מישגן.
שוק האג"ח: כל עוד פאוול לא יישמע אופטימי מדי ונתוני הצמיחה ברבעון א' לא יפתיעו בצורה משמעותית כלפי מעלה, אנו צופים יציבות בתשואות בארה"ב בשבוע הקרוב. הנתון הבא אשר עלול להעיב על שוק האג"ח יתפרסם ב- 7.5: נתוני תעסוקה בארה"ב, עם גידול של לפחות 2 מיליון מועסקים.
Comments