• barak invest

סקירת שוק ההון שבועית


4 ביוני 2021



סקירת מאקרו שבועית: גידול מהיר במספר המועסקים בארה"ב לא הביא לעליית תשואות


מה קרה לשווקים בעולם בשבוע האחרון?


בשבוע האחרון השווקים המשיכו באווירה החיובית על רקע מכלול של נתונים חיוביים בארה"ב, כולל עלייה חדה באמון הצרכני (הרמה הגבוהה ביותר זה 16 חודשים), עלייה במכירות של בתים בתהליך וגידול מהיר במספר המועסקים. למרות שמדד מנהלי הרכש בתעשייה ירד מעט, עדיין מדובר ברמה גבוהה אשר משקפת התרחבות. המומחים פחות מודאגים מהתפשטות ווריאנט ה- delta. התשואות הארוכות המשיכו לזחול כלפי מטה כאשר השוק אינו חושש מעלייה חדה ומתמשכת בריבית הפד בשנים הבאות. ברקע, קיימים סימני התמתנות בפעילות בסין וירידה בקצב הגידול בהיקף האשראי.


מאקרו ישראל: התמתנות בצריכה הפרטית

  • הרכישות בכרטיסי האשראי ירדו ב- 3.6% במאי לאחר עלייה של 18% מינואר.

  • הנתונים השבועיים מצביעים על ירידה נוספת בחודש יוני בשיעור של כ- 3%.

  • המכירות ברשתות השיווק ירדו ב- 6.6% במאי לאחר עלייה של 12% מינואר.

  • יצוא שירותי היי טק עלה ב- 15% בממוצע של ינואר-אפריל לעומת ממוצע 2020.

סביבת האינפלציה:

  • ליברמן שואף לבטל את הפטור ממע"מ על יבוא מתחת ל- $75. רכישות מקוונות מחו"ל לא נמדדות במדד, אך כן צפויה השפעה עקיפה מתונה על מחירים מקומיים.

  • קיים סיכוי סביר שהלמ"ס תחליט למדוד את מחירי "נסיעות לחו"ל" כבר במדד יוני. אנו צופים עלייה של כ- 2% בסעיף זה ולכן תחזית מדד יוני עודכנה ל- 0.1% (מאפס).

  • הדולר ממשיך להתחזק בעולם על רקע נתונים כלכליים חיוביים.

ארה"ב: נתוני תעסוקה הפתיעו לטובה

  • ביוני נוספו 850 אלף מועסקים חדשים (מול צפי ל- 705 אלף).

  • השכר לשעת העבודה עלה ב- 0.3% וב- 3.6% שנה אחורה (האצה מ- 2.0%).

  • עם זאת, השכר עלה ב- 0.5% וב- 4.5% y/y בחישוב על פי משקלות קבועים.

  • במאי ההזמנות בתעשייה עלו ב- 1.7%, מעל הציפיות (1.5%).

  • מדד האמון הצרכני ביוני עלה ב- 7.3 נק' ל- 127.3 (הצפי היה ל- 119.0). משקי הבית צופים אינפלציה של 6.7% שנה קדימה (עלייה מ- 6.5% לפני חודש).

  • מדד מנהלי הרכש ISM בתעשייה ירד ב- 0.6 נק' ל- 60.6, אך עדיין משקף התרחבות מהירה. התעשיינים מדווחים על עליות מחירים במוצרים הנמכרים.

  • במאי מחירי הבתים (Case-Shiller) עלו ב- 14.9% שנה אחורה (מ- 13.3%).

אירופה: התמתנות באינפלציה

  • מדד האמון העסקי ביוני עלה מעבר לציפיות, גם בתעשייה וגם בקרב משקי הבית.

  • ביוני אינפלציית הליבה התמתנה ל- 0.9% שנה אחורה (צפי: 0.9%) מ- 1.0%.

  • מדד מחירי התפוקה PPI עלה ב- 1.2% (הצפי היה ל- 1.1%) וב- 9.6% y/y

שוק האג"ח:

  • בשבוע האחרון ציפיות האינפלציה המגולמות בשוק עלו מעט.

  • כפי שציפינו, משרד האוצר יקטין את היקף ההנפקות ל- 7 מיליארד ₪ ביולי.

  • בנק ישראל צפוי לאותת מחר שתוכנית רכישות האג"ח לא תחודש לאחר סיומה, אך נדמה שהשוק לא יופתע מהכרזה מסוג זה, זאת לאור ההתאוששות בפעילות.

  • לפי הערכתנו, ציפיות האינפלציה עדיין גבוהות מדי.

  • הסיכון העיקרי לארוכים בישראל ממשיך להיות עליית תשואות בארה"ב.

ירידה בהיקף ההנפקות ביולי

ביולי, האוצר ינפיק 7 מיליארד ₪ באג"ח סחירות, ירידה מ- 9 מיליארד ביוני ו- 12 מיליארד בינואר. למרות שהאוצר ישמור על היקף ההנפקות השבועיות של 1.7-1.8 מיליארד ₪ בדומה לחודש יוני (בו היו 5 שבועות של הנפקות), עדיין מדובר בחדשות חיוביות עבור שוק האג"ח. אנו מעריכים שהתחזית הרשמית של הגירעון השנה (8% תוצר) צפויה להתעדכן כלפי מטה לכיוון 6%-7%, זאת לאור הגידול המהיר בהכנסות ממסים וצמצום בהוצאות בגין הקורונה. ירידה בהיקף ההנפקות מאפשרת לבנק ישראל להמשיך לצמצם את היקף רכישות האג"ח ללא השפעה שלילית על השוק. בנוסף, שוק האג"ח צפוי לשאוב עידוד מהגישה "הניצית" (המרסנת) מכיוונו של שר האוצר החדש. פרט נוסף: בחודש יולי ייווצר עודף פדיון גדול עקב פדיון סחיר של 15.1 מיליארד ₪.


ההתרחבות המהירה ביצוא שירותי היי טק נמשכת

באפריל היצוא של שירותי היי טק עלה ב- 1.1% לעומת מרץ וב- 22.2% בשנה האחרונה. היצוא בינואר-אפריל (בממוצע) גבוה מהממוצע של 2020 ב- 15%. מדובר בקטר צמיחה חשוב לפעילות הכלכלית (אשר מהווה כ- 10% מהתוצר) אשר גם תומך בהמשך לחץ לייסוף בשקל.


ארה"ב: עלייה מהירה במספר המועסקים

  • לאחר חודשיים שבהם נתוני התעסוקה מעט איכזבו, בחודש יוני נוספו 850 אלף מועסקים חדשים (מול ציפיות ל- 705 אלף). בנוסף, האומדנים של החודשיים הקודמים עודכנו כלפי מעלה ב-15 אלף מועסקים. הנתון של יוני מפתיע לטובה על רקע התמריצים השליליים לחזור לעבודה אשר עדיין לא בוטלו. ביולי מחצית מהמדינות בארה"ב כן מבטלות את הסיוע התעסוקתי המיוחד, ואז צפוי גידול חד יותר במספר המועסקים.

  • ביוני נוספו 343 אלף מועסקים בענפי הפנאי והאירוח. ענף המסחר הקמעונאי הוסיף 67 אלף מועסקים. בתעשייה נוספו 15 אלף בלבד, זאת למרות הקושי לספק את הגידול החד בהזמנות בתעשייה.

  • למרות הגידול במספר המועסקים, עדיין מספר המועסקים נמוך ב- 6.8 מיליון איש יחסית למצב ערב הקורונה. בנוסף, נוספו 1.7 מיליון איש לכוח העבודה מאז פברואר 20, כך שהמשק חייב ליצור 8.5 מיליון מקומות עבודה כדי לחזור לתעסוקה מלאה. משמעות הדבר: המשק האמריקאי עדיין מאד רחוק מתעסוקה מלאה, ביטול התמיכות הממשלתיות (מחצית מהמדינות החודש, היתר בספטמבר) צפוי להחזיר יותר עובדים לחפש עבודה ולהקטין את הלחץ לעליית שכר.

  • שיעור האבטלה עלה ל- 5.9% מ- 5.8%, אך מדובר בנתון מאד חריג. סקר משקי הבית (סקר נפרד) מראה ירידה של 18 אלף מועסקים בחודש יוני. מדובר במדגם קטן יותר ופחות אמין.

  • השכר הממוצע עלה ב- 0.3% ביוני וב- 3.6% שנה אחורה, האצה מ- 2.0% במאי. יחד עם זאת, אם מחשבים את עליית השכר כאשר שומרים על משקלות קבועים בין ענפי המשק, אזי השכר הממוצע עלה ב- 0.5% ביוני וב- 4.5% שנה אחורה. ברור שגידול מהיר במועסקים בשכר נמוך (בענפי אירוח ופנאי) מטעה את הנתון של השכר הממוצע. השכר הממוצע בענף זה עלה ב- 1.0% ביוני ועלה בקצב שנתי של 12.3% מתחילת השנה. בגרף הבא הקו הבהיר מציג את החישוב של קצב עליית השכר הממוצע לפי משקלות קבועים:


מדדי מנהלי הרכש בארה"ב ממשיכים לאותת על לחצי אינפלציה

  • הוויכוח בין אינפלציה טרנזיטורית או אינפלציה יותר ממושכת נמשך. אנו ממשיכים לטעון שבארה"ב צפוי לחץ אינפלציוני יותר ממושך (יחסית לישראל), זאת בשל מדיניות פיסקאלית מאד מרחיבה (גם בשנים הבאות, לפי תוכניותיו של ביידן).

  • בינתיים בהחלט קיים לחץ להמשך עלייה באינפלציה, בפרט בארה"ב. הסתכלות על רכיבי מדד מנהלי הרכש ISM בתעשייה ממחישה זאת. מסתמנת התארכות בזמני ההספקה (delivery times) בשל שיבושים בהספקת תשומות רבות. מחירי ההובלה בעולם ממשיכים לעלות. מסתמנת גם עלייה במחירים של מוצרי התעשייה (prices paid). רכיב המחירים עלה ל- 92.1 נקודות ביוני מ- 88.0 במאי, והגיע לרמה הגבוהה ביותר מאז יולי 1979.



  • יחד עם זאת, מסתמנת עלייה מתונה במלאים של מוצרים מוגמרים (customers’ inventories) וירידה בהזמנות שלא סופקו (order backlog), אך עדיין מדובר ברמות היסטוריות קיצוניות.



  • לפי האינדיקטורים בסקרי התעשייה בארה"ב (גם באירופה וגם בישראל) סביר להניח המשך לחץ אינפלציוני ברכיבי הסחורות במדד מחירים לצרכן בחודשים הקרובים.

  • יחד עם זאת, בישראל קיימים שני גורמים אשר צפויים למתן את האינפלציה: המשך לחץ לייסוף בשקל ומדיניות פיסקאלית יותר מצמצמת בשנים הבאות, כפי שמתבטא שר האוצר ליברמן.

בכול זאת: התמתנות באינפלציה באירופה

האינפלציה באירופה בחודש יוני התמתנה ל- 1.9% שנה אחורה (מ- 2.0% במאי) ואינפלציית הליבה התמתנה ל- 0.9% מ- 1.0%, בהתאם לציפיות. מחירי השירותים התמתנו ל- 0.7% y/y מ- 1.1%. גם מחירי המזון ירדו 0.3% שנה אחורה. האינפלציה בגרמניה התמתנה ל- 2.3% מ- 2.5%. האינפלציה בצרפת עלתה מעט על רקע חזרה למדידה של סעיפי מדד רבים (עם הסרת המגבלות). במאי כ- 14% מסל הצריכה לא נמדד לעומת רק 5% ביוני. אירופה דומה יותר לישראל מבחינת סביבת האינפלציה עם השפעה ממתנת ממטבע מתחזק ומדיניות פיסקלית פחות מרחיבה (יחסית ל-ארה"ב).

סביבת האינפלציה באירופה צפויה להישאר ממותנת ולהישאר מתחת ליעד של ה- ECB גם ב- 2022 (סביב 1.5%). בניגוד לארה"ב, אין סימנים ללחצי שכר ולאחרונה הסכמי השכר בגרמניה היו צנועים יחסית. משמעות הדבר: ה- ECB לא צפוי לשנות את המדיניות המוניטארית המרחיבה גם לאחר שינוי במדיניות על ידי הפד.

מה צפוי להתפרסם השבוע?

ישראל: שני: שיעור האבטלה (הרחב) במחצית הראשונה של יוני, השכר הממוצע ומספר משרות השכיר (אפריל), החלטת ריבית: לא צפוי שינוי בריבית. תחזית המאקרו של יחידת המחקר: תחזית האינפלציה צפויה להתעדכן כלפי מעלה ל- 2.0% השנה (מ- 1.3%) ולהישאר ללא שינוי ב- 2022 על 1.2%. לא צפוי שינוי משמעותי בתחזית הצמיחה (6.3% השנה ו- 5.0% ב- 2022). במסיבת עיתונאים, הנגיד ירון צפוי לאותת שתוכנית רכישת האג"ח לא תחודש לאחר סיומה. נדמה שהודעה זו כבר מתומחרת בשוק. שלישי: כניסה/יציאה של תיירים (יוני). רביעי: היקף רכישות האג"ח + מט"ח על ידי בנק ישראל (יוני). חמישי: סקר מגמות בסקטור העסקי (יוני).


חו"ל: שני: סין: מדד מנהלי הרכש Caixin בשירותים (יוני). שלישי: ארה"ב: מדד מנהלי הרכש בענפי השירותים ISM (יוני), נתון כלכלי מאד חשוב בשל משקל הגדול של ענפי השירותים בכלכלה. גרמניה: מדד אמון העסקי ZEW (יולי). רביעי: ארה"ב פרוטוקול של החלטת ריבית הפד לפני שבועיים. חמישי: מספר דורשי העבודה החדשים בשבוע האחרון. שישי: סין: מדד מחירים לצרכן ומחירי התפוקה PPI (יוני).




43 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול