סקירת שוק ההון שבועית

8 באוגוסט 2021

סקירת מאקרו שבועית: ארה"ב: שיפור ניכר בשוק העבודה תומך בעליית תשואות

מה קרה לשווקים בעולם בשבוע האחרון?

בתחילת השבוע, נתוני מקרו חלשים יחסית תמכו בירידת תשואות, כולל מדד מנהלי הרכש בתעשייה וסקר ADP. לקראת סוף השבוע, עלייה חדה במדד מנהלי הרכש בשירותים, ירידה במספר דורשי העבודה (מעבר לצפוי), וכמובן נתוני תעסוקה מאד חיוביים ביום שישי תמכו בעליית תשואות. שני נגידי הפד התבטאו שיש להתחיל את צמצום רכישות האג"ח והתנאים להעלאת ריבית יבשילו עד סוף 2022 (Clarida).

מאקרו ישראל:

• שיעור האבטלה הרחב "המקורי" עלה ל- 9% במחצית א' של יולי מ- 8.8% במחצית ב' של יוני. בניכוי עונתיות הקיץ, אנו מעריכים ששיעור האבטלה עומד על 8.6%.

• בינואר-מאי ההכנסה הפנויה (סך הכול תשלומי השכר + תמיכות ממשלתיות) עלתה ב- 4% מול ממוצע 2020 ו- 6% לעומת 2019. לא מדובר בקצב מאד אינפלציוני.

• ביולי יצאו 0.5 מיליון ישראלים לחו"ל, כ- 44% מספר היוצאים לפני שנתיים. כנראה שצפויה ירידה באוגוסט.

סביבת האינפלציה: הייסוף בשקל מתחזק

• חברות ההיי טק גייסו 2.4 מיליארד דולר ביולי ו-14.3 מיליארד מתחילת השנה לעומת 10 מיליארד בכול שנת 2020. תנועות ההון ממשיכות לתמוך בייסוף.

• ביולי בנק ישראל רכש 0.5 מיליארד דולר בלבד, התמתנות מ- 3.2 מיליארד ביוני. כנראה שבנק ישראל החליט להקטין את הרכישות על רקע ההתאוששות בפעילות במשק, מדיניות מוצהרת על ידי הנגיד, גם בנוגע לרכישות האג"ח וגם לגבי ההתערבות בשוק המט"ח.

• בשבוע האחרון השקל יוסף ב- 0.5% מול הדולר וב- 1.2% מול היורו.

ארה"ב: שיפור ניכר בשוק העבודה

• ביולי נוספו 943 אלף מועסקים (הצפי היה ל- 850 אלף) + 119 אלף מועסקים בתיקונים חודשיים אחורה: בסך הכל תוספת של 1.1 מיליון איש.

• שיעור האבטלה ירד ל- 5.4% מ- 5.9% (הצפי היה ל- 5.7%).

• השכר הממוצע עלה ב- 4% שנה אחורה וב- 5% בשקלול ענפי: קצב בהחלט מהיר.

• ביולי מדד מנהלי הרכש ISM בתעשייה ירד ב-1.1 נק' ל-59.5 (הצפי- 61) אשר עדיין משקף התרחבות מהירה אך מתונה יותר. רכיב המחירים ירד ב- 6.4 נק' ל- 85.7.

• מדד ISM בענפי השירותים הפתיע עם עלייה של 3.7 נק' ל- 64.1. חלה עלייה חדה ברכיב התעסוקה. ענפי השירותים מהווים יותר מ- 80% מהתוצר העסקי. רכיב המחירים ממשיך לעלות לרמות שיא.

אירופה:

• המסחר הקמעונאי עלה ב- 1.5% ביוני לאחר 4.1% במאי, זאת עקב הסרת מגבלות.

• בריטניה: הריבית נותרה ללא שינוי. הבנק המרכזי צופה אינפלציה של 4% השנה.

שוק האג"ח: התשואות עלו ביום שישי

• נתוני תעסוקה בארה"ב תמכו בעליית תשואות, מגמה אשר צפויה להימשך.

• המשך הפתעה באינפלציה בארה"ב (יום רביעי) עלול להעיב על שוק האג"ח.

• יחד עם זאת, גורמי המאקרו תומכים בתשואות נמוכות יותר בישראל: סביבת אינפלציה נמוכה ושיפור במצב הפיסקאלי. ביולי, בנק ישראל רכש אג"ח ממשלתי בסך 3.1 מיליארד ₪ ו- 71.7 מיליארד בסך הכול. לפי הערכתנו, עם סיומה תוכנית הרכישות לא תחודש.

• המשך ייסוף בשקל וירידה במחירי הנפט תומכים באינפלציה נמוכה: קיימת עדיפות לאפיקים השקליים בכול הטווחים.

ארה"ב: עלייה מהירה במספר המועסקים

• בחודש יולי נוספו 943 אלף מועסקים (הצפי היה ל- 850 אלף) ועוד 119 אלף מועסקים נוספו בתיקונים של החודשיים הקודמים: סך הכל תוספת של 1.1 מיליון מועסקים. כעת, מספר המועסקים נמוך ב- 5.7 מיליון יחסית לערב משבר הקורונה (היה 6.8 מיליון לפני חודש). ביולי נוספו 380 אלף מועסקים בענף אירוח ופנאי ועוד 230 אלף ברשויות המקומיות.

• שיעור האבטלה ירד ל- 5.4% מ- 5.9% כאשר שיעור ההשתתפות עלה ל- 61.7% מ- 61.6%. שיעור ההשתתפות עדיין נמוך ב- 1.6% יחסית לערב משבר הקורונה. משקי בית רבים עדיין מהססים לגבי חזרה לשוק העבודה. אנו צופים שלקראת ספטמבר, עם החזרה ללימודים, וביטול הטבות התעסוקה של הממשל בכול המדינות בארה"ב, נראה המשך גידול מהיר גם במספר מחפשי עבודה וגם במספר המועסקים. בתחילת יולי 25 מדינות בארה"ב כבר ביטלו את התמיכות המיוחדות עבור הבלתי מועסקים ולכן אנו כבר רואים את השיפור המשמעותי בנתוני התעסוקה. עוד חודש-חודשיים של נתוני תעסוקה חיוביים והפד כבר יתחיל לקבוע מועד לצמצום רכישות האג"ח וגם יתחילו מחשבות על העלאת ריבית (לפני 2023), בפרט עם נתוני האינפלציה ימשיכו להפתיע כלפי מעלה.

• השכר הממוצע עלה ב- 0.4% וב- 4% שנה אחורה. עם זאת נתון זה מוטה כלפי מטה בשל הגידול המהיר במספר המועסקים בענף האירוח והפנאי (ברמות שכר נמוכות). בחישוב של משקלות קבועים של ענפי המשק, השכר הממוצע עלה ב- 5% שנה אחורה (ראה גרף), קצב בהחלט מהיר ואינפלציוני. חשוב לציין שדווקא ענף "אירוח ופנאי" בו נוספו 380 אלף מועסקים חווה עלייה חדה בשכר של 0.9% ביולי ו-13.5% מתחילת השנה (בחישוב שנתי). עדיין חסרים 1.7 מיליון מועסקים בענף זה יחסית למצב ערב הקורונה.

בשורה התחתונה: עוד חודש-חודשיים של גידול מהיר סביב מיליון מועסקים לחודש (ירידה חדה במספר דורשי העבודה בתחילת אוגוסט ממחישה זאת) + נתוני אינפלציה גבוהים ונראה את שוק האג"ח בארה"ב מגיב בעליית תשואות לכיוון 1.6% (10 שנים).

מדד מנהלי הרכש בשירותים בארה"ב חוזר לעלות בחדות

לאחר ירידה ביוני, מדד מנהלי הרכש בשירותים ISM עלה ב- 3.7 נקודות לרמה גבוהה של 64.1 עם עליה חדה ברכיב התעסוקה. יחד עם זאת, פירמות מדווחות על זמני הספקה גבוהים במיוחד ועליות מחירים. מדובר באינדיקטורים להמשך האצה באינפלציה בטווח הקצר.

גידול מהיר באשראי מהווה סיכון אינפלציוני

קיימת אי וודאות גדולה לגבי סביבת האינפלציה מעבר להשפעות הטרנזיטוריות של משבר הקורונה (שיבושים בהספקה, מחירי הסחורות, מחירי ההובלה, הביקוש הכבוש וכו'). רבים טוענים שעצם מדיניות הפד של "הדפסת כסף" (מונח לא מדויק) צפויה לגרום להאצה באינפלציה בשנים הבאות. קביעה זו איננה מדויקת. בתקופת המשבר, הגירעון התקציבי עלה בצורה חדה והפד רכש אג"ח ממשלתי בהיקף גדול במטרה להקל על מימון הגירעון ולהשפיע על התשואות הארוכות. רכישת אג"ח, פירושה הזרמת כסף למערכת הבנקאות אך ללא גידול בביקוש לאשראי, עודף הנזילות אשר נוצר מופקד בחזרה בפד ולא מגיע לציבור או לסקטור העסקי. כך היה בתקופת המשבר.

עם ההתאוששות בפעילות, הביקוש לאשראי עולה. גידול מהיר באשראי כן מהווה אינדיקטור להשפעה אינפלציונית. עקב כך, כמות הכסף שבידי הציבור עולה. מתחילת 2020, סך האשראי בארה"ב עלה ב- 13%.

ניתן לראות את ההאצה באשראי בשנת 2020 ו- 2021 (עד כה) לעומת קצב הגידול בשנים קודמות (ראה גרף). מדובר בגידול גם באשראי העסקי וגם באשראי הצרכני (בעיקר אשראי לדיור).

המשך גידול באשראי מהווה גורם אינפלציוני במשק האמריקאי, זאת בנוסף למדיניות הפיסקאלית המאד מרחיבה. ביידן שואף להגדיל את ההוצאות בתקציב במטרה לצמצם פערים חברתיים (זיכוי מס עבור ילדים, תמיכות בחינוך ובריאות וכו'), ולא רק עבור תשתיות. השילוב של גירעונות גבוהים (17.6% תוצר השנה ואחר כך מעל 5% לשנה בעשור הקרוב לפי ההצעה), מדיניות מוניטארית מרחיבה והמשך התרחבות באשראי צפוי לייצור סביבה אינפלציונית בשנים הבאות (מעבר להשפעות הטרזיטוריות) בארה"ב.

בישראל המציאות מעט שונה: הגידול באשראי מתון יותר (לפחות עד כה). מתחילת 2020 ועד חודש מאי סך האשראי הבנקאי עלה ב- 9%, לרוב גידול באשראי לדיור לעומת ירידה באשראי הצרכני האחר. האשראי הצרכני התאושש החל מרבעון ד' 2020 ועד היום, זאת לאחר חולשה במהלך שנת 2020:

גם בישראל מסתמנת התרחבות מהירה באשראי ב- 2021 (נתונים קיימים עד חודש מאי), זאת לאחר מספר שנים של גידול מאד מתון באשראי:

גידול מהיר באשראי מהווה גורם אינפלציוני גם בישראל, אך סביבת האינפלציה צפויה להישאר נמוכה מזו של ארה"ב מכמה סיבות:

1. המדיניות הפיסקאלית בישראל צפויה להיות מרסנת יחסית בשנים הבאות (יחסית לארה"ב).

2. המשך לחץ לייסוף בשקל צפוי למתן את האינפלציה.

3. בישראל קיימת מדיניות ברורה של ניסיון להוזיל את יוקר המחייה (פתיחת היבוא של פירות וירקות, אימוץ התקינה האירופית).

יחד עם זאת, חשוב יהיה לעקוב אחרי גידול האשראי (נתוני משכנתאות של חודש יולי מצביעים על המשך האצה בחודשיים האחרונים). מדובר בהחלט בהתפתחות אשר מגדילה את כמות הכסף שבידי הציבור ולכן תומכת בלחצי אינפלציה.

מה צפוי להתפרסם השבוע?

ישראל: שני: סקר מגמות בסקטור העסקי (יולי). שלישי: מדד אמון צרכני למ"ס (יולי). חמישי: נתוני סחר חוץ (יולי).

חו"ל: שני: ארה"ב: מספר המשרות הפנויות Jolts (יולי). סין: מדד מחירים לצרכן ומדד התפוקה בתעשייה PPI (יולי). שלישי: גרמניה: סקר אמון עסקי (ZEW, אוגוסט). רביעי: ארה"ב: מדד מחירים לצרכן (יולי). בשלושת החודשים האחרונים המדד הפתיע כלפי מעלה בצורה משמעותית. צפויה המשך האצה במחירי השכירות. בית השקעות Jefferies צופה מדד של 0.6% (גם הליבה) לעומת הציפיות ל- 0.4%. חמישי: אירופה: הייצור התעשייתי (יוני), בריטניה: הצמיחה ברבעון ב'. שישי: ארה"ב: מדד האמון הצרכני של מישיגן.