• barak invest

סקירת שוק ההון שבועית

15 באוגוסט 2021


סקירת מאקרו שבועית: ארה"ב: חשש גובר לעלייה בתחלואה מקשה על עליית תשואות

מה קרה לשווקים בעולם בשבוע האחרון?

שוקי המניות עדיין לא מתרגשים מהעלייה בתחלואה (155 אלף ביום שישי בארה"ב) ושאבו עידוד מאישור תוכנית התשתיות (תוספת של טריליון דולר) והתמתנות בקצב האינפלציה. התשואות זחלו כלפי מעלה מרבית השבוע אך נסוגו ביום שישי עם הירידה החדה במדד האמון הצרכני של מישיגן.

מאקרו ישראל:

  • נתוני סחר חוץ מצביעים על התמתנות ביצוא והמשך התרחבות מהירה ביבוא.

  • סקר מגמות בסקטור העסקי מצביע על המשך ההתרחבות בקצב מהיר יחסית.

  • מדד האמון הצרכני ירד מעט במחצית ב' של יולי בשל החששות מהקורונה.

  • נתוני התקציב ממשיכים להפתיע לטובה על רקע זינוק בהכנסות ממיסים.

סביבת האינפלציה: צפוי מדד של 0.3% היום

  • בחודש יוני גופים מוסדיים ישראלים מכרו 3.9 מיליארד דולר נטו ו- 16 מיליארד דולר מתחילת השנה. מוסדיים מקטינים בהדרגה את שיעור החשיפה למט"ח.

  • זרים מחזיקים 10.5% משוק האג"ח הממשלתי ו- 32.3% משוק המק"מ.

  • אנו צופים הוזלה של 3% במחירי הדלקים בספטמבר, מה שיגרע 0.1% מהמדד.

  • בשבוע האחרון השקל יוסף ב- 0.2% (מול הסל) וב- 1.0% מתחילת החודש.

  • אנו צופים מדד של 0.3% היום בהשפעת עלייה במחירי הדיור, הנופש והדלקים.

ארה"ב: משקי הבית יותר פסימיים

  • מספר המשרות הפנויות עלה ב- 9.3% ביוני (לעומת הנתון המקורי). קיים מחסור חמור של עובדים במשק האמריקאי, מה שתומך בלחצי שכר.

  • ביולי האינפלציה עלתה ב- 0.5% (הצפי היה ל- 0.4%) ו- 5.4% שנה אחורה.

  • מחירי הדיור (שכירות) עלו ב- 0.4% וב- 2.8% שנה אחורה, האצה מ- 2.6%.

  • מדד מחירי התפוקה PPI עלה ב- 1.0% (מעל הצפי של 0.6%).

  • ביולי מחירי היבוא עלו ב- 0.3% וב- 10.2% שנה אחורה.

  • באוג', מדד האמון הצרכני של מישיגן צמח ב-11 נק' לרמה הנמוכה ביותר מדצמ' 11.

  • מספר דורשי העבודה החדשים ממשיך להתכווץ: 375 אלף לעומת 387 אלף.

  • אירופה:

  • ביוני הייצור התעשייתי ירד ב- 0.3% לאחר ירידה של 1.1% במאי.

  • רכיב הציפיות בסקר האמון העסקי ZEW (גרמניה) ירד על רקע העלייה בתחלואה.

שוק האג"ח: ירידת תשואות ביום שישי

  • ביום שישי התשואות בארה"ב ירדו על רקע תיקון חד כלפי מטה במדד האמון הצרכני וחששות גוברים לעלייה בתחלואה.

  • גורמי המאקרו תומכים בתשואות נמוכות יותר בישראל: סביבת אינפלציה נמוכה ושיפור במצב הפיסקאלי.

  • המשך ייסוף בשקל וירידה במחירי הנפט תומכים באינפלציה נמוכה: קיימת עדיפות לאפיקים השקליים בכול הטווחים.

ארה"ב: קצב האינפלציה נותר גבוה

  • עם פרסום נתוני האינפלציה בארה"ב התשואות הארוכות ירדו במעט על רקע עלייה נמוכה יותר באינפלציית הליבה (0.33%) לעומת הציפיות (0.4%). יחד עם זאת, סך הכול האינפלציה עלתה ב- 0.5% (הצפי היה ל- 0.4%) עקב עלייה של 0.7% במחירי המזון (3.4% שנה אחורה). סעיף המזון גם כולל "ארוחות מחוץ לבית" אשר עלו ב- 0.8% (4.6% שנה אחורה).

  • מה ניתן ללמוד ממדד יולי?

  1. חלק מההשפעות הטרנזיטוריות פחתו: מחירי הרכבים יד שנייה עלו "רק" ב- 0.2% לאחר עלייה של 42% שנה אחורה, אך מחירי רכבים חדשים עלו ב- 1.7%. מחירי "לינה מחוץ לבית" המשיכו לעלות (6%) אך מחירי הטיסות נרגעו (0.1%- לאחר עלייה של 10% במאי-יוני). למרות הזינוק במחירי ההובלה, מחירי הרהיטים וציוד לבית עלו ב- 0.1% בלבד (בדומה לעלייה ביוני), ו- 3% שנה אחורה. בקיצור, לא תמונה אחידה.

  2. מחירי הדיור (שכירות) ממשיכים לעלות בקצב מהיר (0.3% ביולי ו- 2.8% שנה אחרונה, מ- 2.1% לפני שלושה חודשים). מדובר בסעיף עם משקל גדול של 40% באינפלציית הליבה. אנו צופים שסעיף זה ימשיך להאיץ בשנה הקרובה, על רקע עלייה חדה במחירי הבתים למכירה (17% עלייה לפי Case-Shiller), העובדה שאמריקאים חזרו למרכזי הערים גם תומכת בעליית מחירי השכירות. בנוסף, חוק הגנת השוכר, אשר אסר על הוצאת שוכר שלא שילם שכר דירה, בוטל. לפי מודעות בעיתון ובאינטרנט (הקו האדום והצהוב), מחירי השכירות עולים בקצב מהיר:

השוק התעודד מכך שאינפלציית הליבה עלתה "רק" ב- 0.33% (קצב שנתי של 3.9%) לאחר קצב של 0.8% לחודש בממוצע בחודשים אפריל-יוני, אך עדיין מדובר בקצב מהיר יחסית. אנו ממשיכים לצפות לסביבת אינפלציית גבוהה בארה"ב, גם על רקע לחצי שכר ומדיניות פיסקאלית מאד מרחיבה (בניגוד לישראל). נתון נוסף אשר מעיד על לחצי אינפלציה פורסם ביום חמישי: מדד מחירי התפוקה PPI (final demand) עלה ב- 1.0% ביולי (7.8% שנה אחרונה), מעל הצפי של 0.6%. ללא אנרגיה ומזון, מדד זה עלה ב- 6.2% ב- 12 החודשים האחרונים.

משמעות: שילוב של המשך נתוני אינפלציה גבוהים ונתוני תעסוקה חיוביים בארה"ב תומכים בהכרזה על צמצום רכישות האג"ח על ידי הפד ברבעון ד' והעלאת ריבית ברבעון ג' 2022. במבט קדימה מדובר בתהליך אשר תומך בעליית תשואות, אך בטווח הקצר חששות הקורונה מקשים על עליית תשואות.


בינתיים, האמריקאים לא ממהרים לחזור לשוק העבודה:

מעבר להשפעות הטרנזיטוריות של משבר הקורונה, לחץ מתמשך לעליית שכר בארה"ב מהווה איום אינפלציוני לטווח הארוך יותר. כעת מסתמנת האצה בקצב עליית השכר בשיעור של 5% שנה אחורה (בהסתכלות על השכר הממוצע בחישוב של משקלות קבועים בענפי המשק). השכר בענף האירוח והפנאי עלה בקצב שנתי של 14% מתחילת השנה.

מספר המשרות הפנויות הגיע לשיא בחודש יוני (10 מיליון משרות), לעומת זאת, מספר ההעסקות (hires) גם עולה אך בקצב נמוך בהרבה. הגרף הבא ממחיש זאת:

גם מספר ההתפטרויות (quits) מזנק. משקי הבית לא מהססים להתפטר מכוון שהם סבורים שקיים עודף ביקוש לעובדים. מדובר בשני אינדיקטורים חשובים לשוק עבודה "מתוח" (tightness). הסקטור העסקי לא מצליח לאייש תפקידים רבים ומועסקים מרגישים ביטחון רב ולא מהססים להתפטר.


למרות שמספר המועסקים נמוך היום ב- 5.7 מיליון איש יחסית לערב הקורונה, משקי הבית לא ממהרים לחזור לשוק העבודה, ואם כן , הם דורשים שכר גבוה יותר. לא ברור עד כמה ביטול תמיכות האבטלה ב- 6 בספטמבר ישנה את המצב. מה הן הסיבות שמשקי הבית לא חוזרים לעבודה?

  1. חשש מהדבקות מקורונה במקום העבודה.

  2. רצון להישאר בבית עם הילדים עד סיום החופש גדול.

  3. פרישה מוקדמת של עובדים קרובים לגיל הפרישה, זאת על רקע התמיכות הפיסקליות הנדיבות.

  4. חישוב עלות/תועלת מחדש לגבי התועלת של "הפנאי" יחסית לתועלת מעבודה. סקר של הפד בניו יורק מגלה שרמת השכר הממוצע שבה מובטלים ללא תואר מוכנים לקבל כל עבודה עלה ב- 26% (מ- 60 אלף דולר לשנה ל- 70 אלף) בתקופת הקורונה. תופעה זו מוסברת גם על ידי ציפייה להעלאת שכר המינימום ל- 15 דולר לשעה במקומות רבים בארה"ב.

משקי הבית האמריקאיים צברו תוספת חיסכון של כ- 2.4 טריליון דולר מאז פרוץ הקורונה, זאת כתוצאה מתמיכות ממשלתיות נדיבות במיוחד ומגבלות על האפשרות לצרוך שירותים רבים. פתיחת הפער בין ההכנסה הפנויה ובין הצריכה הפרטית ממחישה זאת:

בהחלט מעודד לראות האצה בגידול במספר המועסקים בחודש יולי וירידה בשיעור האבטלה ל- 5.4%. עדיין שיעור ההשתתפות בשוק העבודה נמוך יחסית: 61.7% לעומת 63.4% ערב הקורונה, נתון בהחלט מדאיג מבחינת הלחץ לעליות שכר.

מה לגבי ישראל? ללא ספק קיים דמיון בחלק מגורמי לחצי השכר. איפה ההבדלים? הרשויות בישראל היו הרבה פחות נדיבות בתמיכות הפיסקאליות ולכן ההכנסה הפנויה עלתה באופן מתון בלבד. עקב כך, גם תוספת החיסכון הייתה מתונה בהרבה. ישראל גם ביטלה את "חוק החל"ת" לפני ארה"ב. גם קיפאון בשכר הציבורי עד סוף 2022 מהווה עוגן מסוים. יחד עם זאת, ללא ספק קיימת ציפייה ללחצי שכר בענפים מסוימים כגון אירוח ופנאי ושירותים אחרים.

פסימיות גוברת בקרב משקי הבית האמריקאיים

מדד האמון הצרכני של מישיגן ירד בצורה חדה באוגוסט ל- 70.2 נקודות מ- 81.2 נקודות ביולי (הצפי היה ל- 81.4). זו הרמה הנמוכה ביותר מאז דצמבר 2011. משקי הבית יותר פסימיים גם לגבי המצב השוטף וגם לגבי הציפיות קדימה. הסיבות: העלייה בתחלואה וחשש למגבלות וגם ביטול תמיכות הקורונה ב- 6 ספטמבר. פסימיות גוברת בקרב משקי הבית עלולה למתן את הגידול בצריכה הפרטית. משקי הבית עדיין צופים אינפלציה גבוהה יחסית של 4.7% שנה קדימה, התמתנות קלה מ- 4.8% לפני חודש.

מאקרו ישראל: התמתנות ביצוא התעשייתי

בחודשים מאי-יולי, היצוא התעשייתי התרחב ב- 3.8% (בחישוב שנתי, נתוני מגמה) לעומת קצב של 12% לפני שלושה חודשים. הגידול המהיר ביצוא רכיבים אלקטרוניים (בעיקר אינטל) וכלי תחבורה (כנראה ביטחוני) התקזז חלקית על ידי חולשה בסקטורים אחרים. במקביל, ההתרחבות המהירה ביבוא נמשכת: 10% גידול בצריכה הפרטית בשלושת החודשים האחרונים ו- 23% גידול ביבוא חומרי הגלם (בחישוב שנתי). מתחילת השנה גירעון הסחר עלה בכמעט 7 מיליארד דולר (לעומת התקופה המקבילה), אך חשוב להדגיש שבמקביל חל שיפור בחשבון השירותים (על רקע עלייה חדה בייצוא שירותי היי טק), כך שהעודף הגדול בחשבון השוטף נשמר. הגורמים הבסיסיים ממשיכים לתמוך בשקל חזק.

גופים מוסדיים ממשיכים למכור מט"ח

בחודש יוני גופים מוסדיים ישראליים מכרו מט"ח נטו בהיקף של 3.9 מיליארד דולר, זאת על ידי מכירת נכסים בחו"ל בהיקף של 1.1 מיליארד דולר והגדלת פוזיציית הגידור במט"ח בהיקף של 2.8 מיליארד דולר. מתחילת השנה, גופים מוסדיים מכרו נטו היקף של 16 מיליארד דולר ובכך תמכו במגמת הייסוף בשקל. מוסדיים הקטינו את שיעור החשיפה למט"ח מסך הנכסים המנוהלים ל- 19% ביוני מ- 19.3% במאי ו- 19.7% בסוף 2020 (חברות ביטוח הקטינו ל- 20.3% ביוני 21 מ- 21.6% בדצמ' 20). מגמת העליות בשוקי המניות בחו"ל מאלצת גופים מוסדיים למכור מט"ח כדי למנוע את הגדלת שיעור החשיפה למט"ח. למעשה, מוסדיים עוד מקטינים את שיעור החשיפה בהבנה שגורמי המאקרו תומכים במגמת ייסוף בשקל ומעורבותו של בנק ישראל צפויה לפחות עם ההתאוששות בפעילות הכלכלית במשק. כל עוד אין נפילות בשוקי המניות, מגמה זו צפויה להימשך ותומכת בייסוף בשקל.

המשך התרחבות בפעילות

סקר מגמות בסקטור העסקי בחודש יולי מצביע על המשך התרחבות מהירה בפעילות הכלכלית במרבית הענפים, כולל בתעשייה, מסחר, בינוי ושירותים. בענף המלונאות מסתמנת פסימיות לגבי החזרת המגבלות על הפעילות. הרכיבים לגבי הציפיות להזמנות ולפעילות קדימה מאד חיוביים, בפרט בתעשייה ובשירותים (בפרט ההזמנות לשוק המקומי). במסחר קיימת ציפייה לגידול מהיר במספר המועסקים, כנראה על רקע ביטול חוק החל״ת. החמרת המגבלות על הנוסעים לחו"ל מהווה גורם אשר תומך בצמיחה בשוק המקומי. התרחבות מהירה בפעילות תומכת בהמשך שיפור בנתוני המיסים וצמצום בגירעון.

מה צפוי להתפרסם השבוע?

ישראל: היום: מדד מחירים לצרכן של חודש יולי. אנו צופים מדד של 0.3% בהשפעת העלייה במחירי הדיור (שכירות) בשיעור של 0.5%, עלייה עונתית במחירי הבראה ונופש בישראל ועליות מתונות במחירי המזון ופירות וירקות. לעומת זאת, צפויה הוזלה עונתית במחירי ההלבשה. מחירי הדלקים התייקרו ב- 3.5%. בנוסף, היום יתפרסמו נתוני המכירות של דירות חדשות (יוני). שני: נתוני האבטלה הרחבה למחצית השנייה של יולי, והאומדן הראשון לצמיחה ברבעון ב'. אנו צופים צמיחה סביב 8% (בחישוב שנתי) עקב התרחבות מהירה בצריכה הפרטית וביצוא שירותי היי טק. חמישי: מספר משרות הפנויות (יולי) ומדד האמון הצרכני (מחצית א' אוגוסט).

חו"ל: שני: סין: הייצור התעשייתי, המסחר הקמעונאי, וההשקעות בנכסים קבועים (יולי). שלישי: הייצור התעשייתי ומסחר הקמעונאי (יולי). רביעי: UK: מדד מחירים לצרכן (יולי). ארה"ב": התחלות ואישורי בנייה (יולי), פרוטוקול החלטת הריבית. חמישי: מספר דורשי העבודה החדשים בשבוע האחרון .

93 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול