24/11/2021

עדכון תחזית האינפלציה: 0.1%- בנובמבר, 0.1+ בדצמבר, 0.1%- בינואר ו- 1.5% שנה קדימה.
למרות הייסוף המתמשך לא חל שינוי בתחזית האינפלציה. העלינו מעט את תחזית מחירי השכירות ומחירי המזון. צפויה ירידה חדה במחירי טיסות לחו"ל בנובמבר.

התפתחויות והנחות
שע"ח: מתחילת החודש, השקל יוסף ב- 4.1% מול סל המטבעות (עד לשער היציג של אתמול). הנגיד חוזר ואומר שהמעורבות בשוק המט"ח תלויה "במצב המשק ובהמשך הפעילות הכלכלית", אך בכול זאת ההתערבות תימשך כדי למנוע שינויים חדים בשקל. אין צורך בתוכנית מוכרזת נוספת (כגון ה- 30 מיליארד דולר של תחילת השנה). המשנה לנגיד סבור שהלחץ העיקרי לייסוף הגיע מהגופים המוסדיים אשר מכרו מט"ח על רקע עלייה בשוקי המניות (מכירות של 18 מיליארד דולר בינואר-ספטמבר) ולפי דעתו, לא צפויות עליות חדות נוספות בשווקים. קצת wishful thinking, נראה לנו. גופים מוסדיים גם מקטינים את שיעור החשיפה למט"ח (ל-17.7% בספטמבר לעומת 19.7% בתחילת השנה) ולא רק מגדרים כאשר השווקים עולים. ומה לגבי הזרמות המט"ח אל סקטור ההיי טק?
בקיצור, סביר להניח המשך לחץ לייסוף (בעיקר מול היורו), אם כי בקצב מתון יותר, זאת למרות שביממה האחרונה מסתמן פיחות מסוים בשקל.

שכר: עד כה, בנק ישראל לא מבחין בתופעה של לחצי שכר. קצב עליית השכר חזר לעלות בדומה לקצב העלייה של ערב הקורונה. "נתוני שוק העבודה מעידים על קושי מסוים בחזרת המשק לרמות שאפיינו אותו טרם המשבר" (לפי ההודעה המוניטארית). עודף הביקוש לעבודה לא מתבטא עד כה בהתגברות קצב עליית השכר הממוצע. לאחרונה אף גברה הוודאות בתחום השכר הודות ל-"עסקת החבילה" המסדירה את עליית השכר בחלקים נרחבים במשק בהסתכלות קדימה."
לפי הניתוח של בנק ישראל, השכר הממוצע (הנומינלי) בניכוי השינוי בהרכב המועסקים עלה ב- 3.4% בלבד (מאוג' 20 עד אוג' 21).
תעסוקה: במידה ושיעור ההשתתפות יחזור למצב ערב הקורונה, אזי קיים פוטנציאל של תוספת של 150 אלף מועסקים נוספים עד להגעה לתעסוקה מלאה. לעומת זאת, קיימות 143 אלף משרות פנויות (הביקוש לעובדים), ולפני הקורונה היו כ- 95 משרות פנויות. לכן, אין ממש mismatch (אי התאמה) משמעותית בשוק העבודה. קיים מחסור בעיקר בענפי ההיי טק וענף האירוח והפנאי. כזכור, בארה"ב המספרים אחרים לגמרי: 10.4 מיליון מישרות פנויות מול 6 מיליון מחפשי עבודה (לפי שיעור ההשתתפות של ערב הקורונה), כאשר כשליש הם בני 55+ אשר חלקם כנראה יחליטו לא לחזור לשוק העבודה.
המשמעות: צפויים לחצי שכר משמעותיים בארה"ב, אך בישראל הרבה פחות.

מחירי המזון: לפי המדגם שלנו, מסתמנת המשך עלייה במחירי המזון בחודש נובמבר בשיעור של 0.4%. הנחנו המשך זחילת מחירים בחודשים הבאים ועלייה של 2.4% שנה קדימה.
דיור: בנובמבר הנחנו המשך עלייה מתונה במחירי השכירות לקצב שנתי של 2.2% מ- 2.0% באוקטובר. העלאת מס הרכישה צפויה רק בחודש דצמבר ותתרום כ- 0.1% למדד. העלינו מעט את התחזית שנה קדימה ל- 3.2% (מ- 3.0%) בסעיף הדיור הראשי.
מחירי הדלקים: לפי מחיר של 82-83 דולר לחבית ברנט, צפויה הוזלה של 3.0% במחירי הדלקים בתחילת דצמבר (לפי שע"ח הנוכחי). למרות שחרור רזרבות בארה"ב ומדינות נוספות, אנו מניחים מחיר של 90 דולר לחבית עד סוף 2022.
נסיעות לחו"ל: הייסוף החד בשקל + עונתיות נמוכה יביאו לירידה של כ- 6% במחירי נסיעות לחו"ל בנובמבר. ניתחנו את השינוי הדולרי במחירי טיסות לחו"ל (כרטיסי הטיסה) במדד מחירים לצרכן בהסתכלות על השינוי ב- 24 החודשים האחרונים (ערב הקורונה). בחודשים יוני-ספטמבר חלה האצה בקצב עליית מחירי הטיסות (ראה גרף) עד ל- 8% ספטמבר. באוקטובר חל תיקון חד כלפי מטה למינוס 8%. איך אפשר להסביר שינוי כה חד? יתכן שהשפעת הביקוש של עונתיות הקיץ- ובחגים הייתה חזקה יותר השנה עם הסרה חלקית של המגבלות ולכן ההשפעה העונתיות השלילית באוקטובר גם הייתה חזקה יותר. אך אין לנו הסבר מספק. כידוע באירופה ובארה"ב מחירי הטיסות ירדו ב- 25% בשנתיים האחרונות, אך בכול זאת מדובר בשווקים יותר תחרותיים יחסית לישראל.
מה ההשלכות קדימה? אם קצב הירידה במחירי הטיסות ימשך אל מתחת ל- 8% (ב-24 חודשים אחורה), אזי צפויה ירידה חדה יותר במחירי הטיסות ומדד נובמבר נמוך יותר. עקב חוסר וודאות, בחודשים הקרובים הנחנו ירידה דולרית של 7% בלבד:
בשנת 2022 הנחנו עלייה (שקלית) של 2% במחירי הנסיעות לחו"ל, על רקע ההתאוששות הצפויה בביקושים. לעומת זאת, הנחנו ירידה של 4.5% במחירי הבראה ונופש בישראל (סקטור בו צפויה ירידה בביקושים יחסית לשנה שעברה).

מחירי מכוניות: הנחנו עלייה של 0.8% בנובמבר, 0.5% בדצמבר, ו- 0.6% בינואר.
Comentários