• barak invest

סקירת שוק ההון שבועית

02/01/2022


מה קרה לשווקים בעולם בשבוע האחרון?

השבוע האחרון אופיין בהמשך עליות מתונות בשוקי המניות על רקע הערכות שווריאנט האומיקרון פחות מסוכן (אך יותר מדבק) כאשר מספר החולים הקשים במרבית המדינות כמעט ולא עולה. בנוסף, מרבית הנתונים הכלכליים בארה"ב היו חיוביים, כולל המשך ירידה במספר דורשי העבודה וסקרי תעשייה אזוריים חיוביים עם התרחבות בפעילות.


מאקרו ישראל: גידול חד ביצוא שירותי היי טק תומך בייסוף

באוק'-נוב', הרכישות בכרטיסי האשראי עלו ב- 6.6% לאחר 14.4% ביוני-ספט' בחישוב שנתי. בדצמבר מסתמנת יציבות בצריכה, זאת על אף חששות מהאומיקרון.

באוק'-נוב', המכירות ברשתות השיווק ירדו ב- 0.2% לאחר גידול של 1.0%.

בחודשים ספטמבר-אוקטובר מסתמן גידול מאד מהיר ביצוא שירותי היי טק.

ברבעון ג' החוב הצרכני באחוזי תוצר נמצא על 43%, שיעור נמוך ויציב יחסית.


סביבת האינפלציה: ייסוף חד בשקל

מחירי הנפט חזרו לעלות על רקע אופטימיות בשווקים לגבי השפעת האומיקרון.

יחד עם זאת, מחירי הדלקים יישארו יציבים בינואר (בעיקר בשל הייסוף בשקל).

בשבוע האחרון השקל חזר להתחזק ב- 1.2% מול הדולר וב- 1.4% מול היורו.

העלינו את תחזית האינפלציה שלנו למדד ינואר ל- 0.1% גם עקב התייקרות במזון והתייקרות "עדכון תחילת שנה" בסעיפים מסוימים, כגון תעריפי רופאים פרטים, מספרות, עורכי דין, ועד הבית וכו'. בשל הייסוף החד בשקל, תחזית האינפלציה שנה קדימה נותרה על 1.6%. ראה טבלה מצורפת בסוף הסקירה.


ארה"ב: צפויה האצה במחירי השכירות

באוקטובר מחירי הבתים עלו ב- 0.8% וב- 18.4% שנה אחורה (לפי Case-Shiller). מחקרים מראים קשר בין מחירי הרכישה ובין מחירי השכירות בפיגור של 1.5 שנה.

בשבוע האחרון, מספר דורשי העבודה ירד ב- 8 אלף איש ל- 198 אלף – בינתיים לא מורגשת השפעת האומיקרון בשוק העבודה.

בדצמבר, מדד מנהלי הרכש בתעשיית שיקגו עלה ב- 1.3 נק' לרמה גבוהה של 63.0.

גם מדד מנהלי הרכש ב- Richmond הפתיע לטובה עם עלייה של 4 נק' ל- 16 נק'.


סין:

בדצמבר, מדד מנהלי הרכש בתעשייה עלה ב- 0.2% נק' ל 50.3, מעל הציפיות.


שוק האג"ח: מחר צפויה נימה "ניצית" מבנק ישראל

התשואות המשיכו לעלות על רקע האופטימיות הגוברת למרות השפעת האומיקרון.

בשבוע האחרון ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק האג"ח עלו, זאת למרות הייסוף בשקל. השווקים מושפעים יותר מהידיעות לגבי ההתייקרויות במשק, בפרט במזון.

האוצר ממשיך לגייס לפי קצב של 1.1-1.2 מיליארד לשבוע (4.5 מיליארד בינואר).

לעומת זאת, צפוי פדיון ענק של 17.2 מיליארד - עודף פדיון תומך בירידת תשואות.

הודעת ריבית מעט "ניצית" מחר עלולה להעיב על שוק האג"ח.

אנו ממשיכים להעדיף את האפיק השקלי וסבורים שה-spread השלילי מול ארה"ב צפוי להתרחב, זאת על רקע אינפלציה נמוכה וגירעון נמוך בישראל יחסית לארה"ב.

התמתנות במחירי היבוא של ישראל

ברבעון ג', מחירי היבוא של מוצרי הצריכה של ישראל ירדו ב- 0.2% לאחר עלייה של 2.1% במחצית הראשונה של השנה(במונחי דולר). בהסתכלות על השינוי במונחים נומינליים (שקליים), חלה ירידה של 0.9% ברבעון ג' וירידה של 2.9% מתחילת השנה. (ראה את הגרף השני). בהנחה שמחירי היבוא דולרית נותרו יציבים ברבעון ד' (הנחה סבירה), אזי מחירי היבוא הוזלו בכמעט 2% במונחים שקליים (בשל הייסוף החד בשקל). המדדים כוללים את מחירי ההובלה.



השינוי הנומינלי (שקלי) במחירי היבוא של ישראל, כולל תחזית לרבעון ד':


לפי ניתוח ענפי, מרבעון ד' 19 ועד רבעון ג' 21, מחירי יהבוא של כלי רכב (בדולרים) עלו ב- 7.8%, מחירי המזון עלו ב- 6.5% ומחירי ההלבשה עלו ב- 2.3% בלבד (מה שמסביר מדוע סעיף זה הפתיע כלפי מטה במדדי מחירים לצרכן של אוקטובר ונובמבר). סך מחירי היבוא של מוצרי הצריכה עלו דולרית ב- 4.5% מסוף 2019. בתקופה זו השקל יוסף ב- 7.4%.


יותר משמעותית הייתה העלייה (הדולרית) החדה של מחירי חומרי הגלם בשיעור של 14.4% בתקופה הנסקרת, מזה חומרי אנרגיה עלו ב- 27%, ברזל ופלדה ב- 38%, וגומי ופלסטיקה ב- 27%. עץ ומוצריו ב- 31% וחומרי גלם לחקלאות ב- 39%, אך התוצרת התעשייתית המקומית מהווה 22% בלבד מצריכת מוצרי תעשייה (היתרה צריכת תוצרת מיובאת).

משמעויות: מחירי היבוא של מוצרי הצריכה התחילו להתמתן ברבעון ג' (בדולרים). במונחים שקליים, מסתמנת ירידה יותר משמעותית, אשר כנראה נמשכה ברבעון ד'. הייסוף בשקל מיתן (ואפילו קיזז) את השפעת העלייה הדולרית במחירי היבוא, מגמה אשר צפויה להימשך ולתמוך בסביבת אינפלציה מתונה יחסית בישראל יחסית למרבית המדינות המפותחות.


עלייה חדה ביצוא שירותי היי טק תומכת בשקל

יצוא שירותי היי טק עלה ב- 3.5% באוקטובר לאחר גידול של 5.3% בספטמבר. מתחילת השנה חל גידול של 22% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. קטר חשוב זה (סייבר, מיחשוב, IT וכו'), אשר מהווה כ- 10% מהתוצר, תומך בייסוף בשקל, בצמיחה מהירה, ובגידול חד בהכנסות ממיסים. בנוסף, מסתמנת עליית חדה בשכר בסקטור זה, מה שגם לוחץ על מחירי השכירות כלפי מעלה.


גידול מתון בחוב צרכני במונחי תוצר

ברבעון ג' 2021 החוב הצרכני עמד על 667 מיליארד ₪, גידול של 8.8% מסוף 2020. החוב לדיור עלה ב- 10.9% והחוב שלא לדיור ב- 8.6%. גם התוצר הנומינלי צפוי להתרחב נומינלית ב- 2021 בקרוב ל- 10% (6.5% ריאלי ועוד העלייה במחירי התוצר), כך שבפועל, החוב הצרכני במונחי תוצר נמצא על שיעור של 43.5% בדומה לשיעור החוב ב- 2020, אך מדובר בעלייה מ- 41.4% ב- 2019 ו- 41.5% ב- 2018. מדובר ביחס חוב צרכני נמוך יחסית למרבית המדינות המפותחות. דרום קוריאה, אשר העלתה ריבית מספר פעמים בנימוק של חשש לחשיפה גבוהה של משקי הבית לנכסי נדל"ן, נמצאת עם יחס חוב צרכני של 105%.

הגרף הבא מציג את סך החוב הצרכני במונחי ההכנסה הפנויה. בישראל הנתון עומד על 53%, ברף הנמוך של מרבית המדינות בעולם:


משמעות: יחס חוב צרכני נמוך יחסית בישראל מאפשר למשקי הבית להמשיך להגדיל את האשראי ואת הצריכה השוטפת ללא עול משמעותי של החזרי חוב.


התמתנות בצריכה הפרטית

בספטמבר-נובמבר הרכישות בכרטיסי אשראי עלו ב- 6.6% בחישוב שנתי, התמתנות מקצב של 14.4% בשלושת החודשים הקודמים. רוב הגידול בצריכה התרחש בענפי השירותים (22% גידול בשלושת החודשים האחרונים), זאת לאחר הסרת המגבלות על הפעילות. קצב הגידול בצריכה הפרטית חוזר לקצב סביר יותר, ובהרכב מאוזן יותר בין צריכת מוצרים ובין צריכת שירותים. מגמה זו תומכת בהתמתנות בלחצי האינפלציה. נתוני הרכישות בכרטיסי האשראי עד ה- 28.12 מצביעים על יציבות בצריכה בדצמבר לעומת נובמבר (לפי אומדן השינוי בניכוי עונתיות), זאת למרות החששות ומגבלות מסוימות עקב התפשטות האומיקרון.


ארה"ב: צפויה האצה במחירי השכירות

באוקטובר מחירי הבתים עלו ב- 0.8% וב- 18.4% שנה אחורה (לפי Case-Shiller), התמתנות קלה מ- 19.1% לפני חודש. מחקרים מצביעים על קשר מובהק בין מחירי הרכישה (Case-Shiller) ובין מחירי השכירות, בפיגור של קצת יותר משנה (1.25-1.5 שנים). הגרף הבא ממחיש את הקורלציה ההדוקה:


משקל הדיור במדד המחירים לצרכן (מחירי השכירות) בארה"ב עומד על 32%, ועל 41% באינפלציית הליבה (המדד ללא אנרגיה ומזון).


הציפייה להמשך האצה במחירי השכירות נראית מאד מוחשית, זאת לפי מחירי השכירות במודעות באינטרנט (Zillow, AppartmentList) אשר מצביעים על קצב התייקרות של 1.5% לחודש ואפילו יותר:


בנוסף, עליית שכר בארה"ב תומכת בלחצי ביקוש בשוק השכירות.


רכיב הדיור במדד עלול לעלות ב-5%-6% שנה קדימה (כעת 3.5%), ולתרום 2.1%-2.5% לאינפלציית הליבה. על רקע זה מבינים מדוע יהיה קשה לצפות להתמתנות בקצב אינפלציית הליבה אל מתחת ל- 3% (כעת 4.9%). משמעות הדבר: מדיניות מוניטארית יותר אגרסיבית של הפד, מעבר לציפיות השווקים, הן במעשים (אולי 4 העלאות ריבית ב- 2022? והמשך העלאת ריבית מהירה בשנים הבאות) והן בדיבורים של בכירי הפד.


מה צפוי להתפרסם השבוע?

ישראל: יום שני: נתוני התעסוקה למחצית הראשונה של חודש דצמבר. שלישי: נתוני שכר ומשרות שכיר (אוקטובר), רביעי: סקר מגמות בסקטור העסקי (דצמבר), חמישי: כניסה/יציאה של תיירים (דצמבר).


החלטת הריבית (ביום שני): לא צפוי שינוי בריבית, אך צפויה הודעה יותר אופטימית לגבי שוק העבודה (בפעם הקודמת נכתב : "נתוני שוק העבודה מעידים על קושי מסוים בחזרת המשק לרמות התעסוקה והאבטלה שאפיינו אותו טרם המשבר") וגם צפויה אמירה יותר מודאגת מקצב עליית השכר (בהודעה הקודמת: " עודף הביקוש לעבודה לא מתבטא עד כה בהתגברות קצב עליית השכר הממוצע"). מאז ההודעה הקודמת מסתמן שיפור ניכר בשוק העבודה בנובמבר (תוספת של 92 אלף מועסקים) ועלייה חדה בשכר ספטמבר. מנגד, בנק ישראל צפוי גם להדגיש בהודעת הריבית את סיכוני האומיקרון.


תחזית המקרו של בנק ישראל: לפי הידיעות בעיתונות, בנק ישראל צפוי להעלות את תחזית האינפלציה בשנת 2022 מ- 1.6% בתחזית של אוקטובר. תיתכן עלייה מתונה לכיוון 1.7%-1.8% על רקע הידוק שוק העבודה, למרות שהייסוף בשקל צפוי לקזז חלק מהשפעה זו. בנק ישראל צפוי לשמור על תוואי תחזית הריבית של 0.1%-0.25% בסוף 2022, אך מאד יתכן שנראה תחזית ריבית של 0.25% עד סוף 2022 (ללא תוואי של 0.1%-0.25%). מה לגבי תחזית בנק ישראל ב- 2023? אנו מעריכים שצפויה תחזית אינפלציה של 1.7%-1.9% (עקב הגעה לתעסוקה מלאה וסגירת פער התוצר) ותחזית ריבית בטווח של 0.50%-0.75% (שתי העלאות ריבית). צפויה תחזית צמיחה של 6.5% ב- 2021, 5% ב- 2022 ו- 4% ב- 2023.


לסיכום: הודעת ריבית יותר "ניצית" עלולה להעיב על שוק האג"ח".

חו"ל: יום שלישי: סין: מדד מנהלי הרכש Caixin (דצמ'), ארה"ב: מדד מנהלי הרכש בתעשייה ISM (דצמ'), מספר משרות הפנויות JOLTs (נוב'), רביעי: מספר מועסקים ADP (דצמ'), חמישי: מדד מנהלי הרכש בשירותים ISM (דצמ') , ההזמנות של מוצרי בניי קיימא. שישי: אירופה: מדד המחירים לצרכן (דצמבר, אומדן), ארה"ב: מספר מועסקים חדשים ושיעור האבטלה (בדצמבר), נתונים מאד חשובים עבור שוק האג"ח. אנו צופים גידול של 500 אלף מועסקים (מעל ציפיות השוק של 400 אלף). ההשפעה הממתנת של האומיקרון תורגש יותר בנתוני התעסוקה של ינואר. שיעור האבטלה צפויה לרדת ל- 4.0% (מ- 4.2%). נתונים תעסוקתיים חיוביים צפויים לתמוך בעליית תשואות.

63 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול