סקירת שוק ההון שבועית

13/02/2022

מה קרה לשווקים בעולם בשבוע האחרון?

עלייה חדה באינפלציה בארה"ב (מעבר לצפוי) העיבה על השווקים ביום חמישי. גברו הציפיות להעלאת ריבית של 0.5% ב- 16 במרץ והמשך העלאת ריבית אגרסיבית. ביום שישי חשש לפלישה רוסית מתקרבת העיב על שוק המניות אך חיזק את הדולר ותמך בירידת תשואות, ובעלייה במחירי הנפט (גם חיטה).

מאקרו ישראל: עודף תקציבי עצום בינואר

העודף התקציבי בינואר הסתכם ב- 18.5 מיליארד ₪, זאת על רקע זינוק בהכנסות.

הגירעון המצטבר שנה אחורה (עד ינואר) ירד ל- 3.3% תוצר מ- 4.5%.

סקר מגמות בסקטור העסקי מצביע על צמיחה איתנה יחסית בחודש ינואר.

מרבית הענפים מדווחים על מחסור בעובדים, אשר תומך בלחצי שכר.

מדד האמון הצרכני של הלמ"ס ירד ל- 18- נקודות מ-12- עקב גל האומיקרון והירידות החדות בשווקים.

בשבוע הראשון של פברואר מסתמנת התאוששות מתונה ברכישות בכרטיסי האשראי, וחל שיפור יותר משמעותי בניידות למקומות עבודה.

סביבת האינפלציה: פיחות בשקל + עלייה במחירי הנפט = לחצי אינפלציה

אנו צופים מדד של 0.1% בחודש ינואר עם האצה בקצב השנתי ל- 3%.

בינואר בנק ישראל רכש 356 מיליון דולר, השקל פוחת ב- 2% מול סל המטבעות.

בשבוע האחרון השקל פוחת ב- 0.9% מול סל המטבעות.

חבילת הצעדים של האוצר עשויה למתן רק במעט את האינפלציה (אולי ב- 0.1%), אך לא הורדנו את תחזית האינפלציה שלנו (1.9%) בשל המשך פיחות בשקל. אעדכן את תחזית האינפלציה לאחר פרסום המדד ביום שלישי.

מחירי הנפט (וסחורות אחרות) בעולם עלו השבוע על רקע המתיחות הגיאופוליטית.

ארה"ב: זינוק באינפלציה מעיב על האמון הצרכני

בינואר האינפלציה עלתה ב- 0.6% (הצפי היה ל- 0.5%) ול- 7.5% שנה אחורה.

האינפלציה הופכת להיות יותר רוחבית עם עליית מחירים גם בסחורות וגם בשירותים. מחירי הדיור עלו ב- 0.4% ו- 4.4% שנה אחורה (האצה מ- 3.8%).

בפברואר מדד האמון הצרכני של מישגן ירד ב- 5.5 נק' לרמה הנמוכה ביותר מאוק' 2011, זאת על רקע חששות מאינפלציה. משקי הבית סבורים ששכרם יישחק ריאלית.

שוק האג"ח:

התשואות ל- 10 שנים בארה"ב חצו את ה- 2% אך ירדו ביום שישי עקב חשש מפלישה רוסית- flight to safety.

עודף עצום בפעילות הממשלה בינואר תומך בשוק האג"ח הישראלי. אנו צופים צמצום בהיקף ההנפקות האוצר לקצב שבועי 800-900 מיליון ₪ מ- 1.1 מיליארד בחודשים האחרונים.

שוק האג"ח הישראלי יושפע מנתוני האינפלציה (15.2) ונתוני הצמיחה (16.2).

בטווח הקצר, העצבנות בשווקים, הפיחות בשקל והעלייה במחירי הנפט תומכים בהאצה באינפלציה ולכן גם תומכים באפיקים הצמודים.

בטווחים הארוכים יותר, עליית תשואות באפיק השקלי מגבירה את האטרקטיביות.

העלאת ריבית (בישראל) מתקרבת

ביום שלישי בשבוע שעבר, המשנה לנגיד אנדרו אביר הצליח (בינתיים) לשכנע את שוק המט"ח שהריבית בישראל לא תעלה גם אם האינפלציה תעלה מעל 3%. אביר סבור שלמרות שבטווח הקצר האינפלציה תעלה לכיוון 3% שנה אחורה, היא תתמתן ל- 2% עד אמצע 2022 (התחזית שלנו: 2.8% y/y ביוני ו- 2.5% ביולי). באותו יום, השקל פוחת ב- 0.8% מול סל המטבעות, כנראה על רקע הריאיון של אביר. לפי הערכתנו, זאת הייתה המטרה העיקרית לאמירות "היוניות" שלו. בכול זאת, אביר השאיר פתח מילוט: ".. כמובן שאנו חייבים להסתכל על מה שקורה, ויכול להיות שנהיה מושפעים מהעוצמה של האינפלציה בעולם ונתנהג בהתאם". לפי הערכתנו, אביר רוצה למנוע ייסוף בשקל ואפילו היה רוצה לראות שקל חלש יותר. רק כך אפשר להבין מדוע בנק ישראל רכש 356 מיליון דולר בינואר, בתקופה של ירידות בשווקים ולחץ לפיחות בשקל.

בכול זאת, הוועדה המוניטארית מקבלת את החלטות הריבית לפי שיקולים מקצועיים, כאשר לפי הערכתנו, שיקול שער החליפין כמעט ולא קיים. הוועדה מתמקדת בסביבת האינפלציה, מצב המשק/תעסוקה ויציבות פיננסית. שלושת הגורמים הללו צפויים לתמוך בהעלאת ריבית ב- 11 באפריל.

בחודש אוגוסט 2021 ניתחנו את השיקולים אשר תרמו להעלאת ריבית בנק ישראל ב- 26 לנובמבר 2018 מ- 0.1% ל- 0.25%. כדאי להיזכר בהחלטה זו אשר הפתיעה את השווקים:

בנק ישראל העלה את הריבית ב- 26.11.18 בתנאים שלא מאד תמכו בהעלאת ריבית: האינפלציה עלתה ב- 1.2% שנה אחורה (אך הייתה קרובה ל- 2% בחצי השנה שקדמה בחישוב שנתי), ציפיות האינפלציה שנה קדימה בשוק ההון היו 1.2% והחזאים ציפו ל- 1.1%. המשק היה קרוב לתעסוקה מלאה ופער התוצר נסגר. כלכלת ארה"ב "שמרה על איתנותה" (לפי ההודעה המוניטארית) אך מלחמת הסחר הייתה איום פוטנציאלי. ריבית הפד עמדה על 2.25% (לעומת 0.10% בישראל).

דרך אגב, למרות הפתעת העלאת הריבית בנובמבר 18: חודש אחרי ההחלטה השקל פוחת ב- 1.2% מול סל המטבעות. ברור שמדיניות הריסון האגרסיבית של הפד איפשרה לבנק ישראל להעלות את הריבית (נדמה שצפויה אותה תופעה השנה). פרט מעניין נוסף: בשנה שאחרי העלאת הריבית, האינפלציה עלתה ב- 0.3% בלבד ואינפלציית הליבה ב- 0.5%.

חשוב לערוך ניתוח השוואתי בין שתי התקופות:

לסיכום: גברו הסיכויים להעלאת ריבית ב- 11 באפריל (ואם לא אז ב- 23 במאי). עיתוי העלאת הריבית ייקבע בהתאם להערכת בנק ישראל שהמשק מתאושש היטב מגל האומיקרון. השאלה היותר מעניינת הינה: מה הסבירות להעלאת ריבית נוספת בישראל עוד השנה. כעת אנו רואים הסתברות של 50% אשר תלויה בעיקר בסביבת האינפלציה במהלך השנה.

מאקרו ישראל: ירידה חדה בגירעון תומכת בשוק האג"ח

בחודש ינואר, העודף התקציבי הגיע ל- 18.5 מיליארד ₪ (בחלקו עונתי) לעומת גירעון של 0.2 מיליארד בינואר אשתקד. הגירעון המצטבר שנה אחורה ירד ל- 3.3% תוצר מ- 4.5% לפני חודש. גביית מיסים זינקה ל- 46.8 מיליארד ₪ לעומת 33.4 מיליארד ₪ (גידול ריאלי בשיעורי מס אחידים של 28%!), בפרט על רקע עלייה חדה במיסי חברות ("גידול במספר שומות בסכומים משמעותיים", לפי האוצר). מדובר בנתון חיובי אשר תומך בהערכה שלנו שהגירעון השנה יהיה נמוך יותר מהיעד של 3.9% תוצר. גירעון נמוך גם מאפשר לאוצר לבצע עוד מהלך פיסקאלי של צעדים אשר נועדו גם למתן את האינפלציה. בכול מקרה, ירידה חדה בגירעון תומכת בהיקף הנפקות נמוך (האוצר צפוי לצמצם את היקף ההנפקות השבועי בחודש מרץ) ולכן גם תומך בשוק האג"ח הישראלי.

ירידה באמון הצרכני

בינואר מדד האמון הצרכני ירד ל- 18- נקודות מ- 12- בדצמבר ו- 8- באוקטובר. הירידה נובעת מזינוק בתחלואה ובמספר הבידודים בחודש זה, וגם מירידות חדות בשווקים. ירידה באמון נצפתה גם במדד האמון של פועלים. הרכיב במדד אשר ירד בצורה משמעותית היה "הצפי למצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה" (ירידה ל- 31- מ- 15-). אנו צופים שיפור באמון הצרכני בחודשים הקרובים על רקע ירידה בתחלואה והסרת חלק מהמגבלות. התאוששות מנזקי האומיקרון תתמוך בהעלאת הריבית בחודשים הקרובים.

צמיחה יציבה בינואר, אך המחסור בעובדים מתגבר

סקר מגמות בסקטור העסקי מצביע על יציבות בקצב הצמיחה בינואר בדומה לדצמבר, בקצב גבוה יחסית (למעט הרעה בענף המלונאות). בתעשייה מסתמן שיפור בהזמנות לייצוא וציפייה להמשך התרחבות בענפי השירותים. רכיב הציפיות לגבי הפעילות בשלושת החודשים הקרובים מצביע על המשך התרחבות, אם כי בקצב מעט נמוך יחסית לנתון בחודש הקודם. ציפיות האינפלציה שנה קדימה בסקטור העסקי עלו מעט ל- 1.85% מ- 1.71% לפני חודש. בסך הכול, סקר מגמות משקף המשך התרחבות בפעילות במשק עם פגיעה יחסית נמוכה עקב גל האומיקרון. שילוב של צמיחה נאה בתחילת השנה (בנק ישראל צופה צמיחה של 5% ברבעון ד' 21), שיפור בשוק העבודה, ועלייה בקצב האינפלציה מעבר ל- 3% (שנה אחורה) בחודשים הקרובים תומך בהעלאת ריבית ב – 11 לאפריל.

קיים מחסור של עובדים

למרות שבינתיים נתוני השכר (קיימים רק עד נובמבר) לא מצביעים על עלייה חריגה בשכר במשק (למעט ענפי היי טק), סקר מגמות בסקטור העסקי מצביע על העלייה במחסור בעובדים בתור גורם מגביל פעילות, בפרט בשירותים, במסחר ובתעשייה. מחסור בעובדים בהחלט תומך בלחצי שכר בעתיד, ולכן גם בלחצי אינפלציה.

חבילת הצעדים של האוצר לא צפויה למתן משמעותית את האינפלציה

הצעדים עם השפעה דיפלציונית כוללים עלייה מתונה יותר במחירי החשמל (3.4% במקום 5.7%) והוזלה במחירי הצהרונים (אשכול 4 + 5), עם תרומה כוללת של 0.06%- לאינפלציה. הורדה וביטול מכסים בשורה של מוצרי צריכה וחומרי גלם עשויים לתרום כ- 0.1%- לאינפלציה שנה קדימה, אך לפי הערכתנו, מרבית ההשפעה תהיה בבלימה מסוימת של לחצי התייקרויות על רקע עלייה במחירי התשומות ופחות הורדת מחירים. הטבות המס (והגדלת מענק שכר) בהיקף של 2.3 מיליארד ₪ צפויות להגדיל את ההכנסה הפנויה ובכך גם את הביקוש המצרפי במשק, מה שיתרום ללחצי אינפלציה בשוליים. בשלב זה אנו עדיין חוזים אינפלציה של 1.9% שנה קדימה, זאת על רקע המשך פיחות בשקל ועלייה במחירי הנפט בעולם.

ההשלכה הפיסקאלית לא צפויה להיות מאד משמעותית ואולי תסתכם בעלות של 1-2 מיליארד ₪ בשנת 2022. חלק מהצעדים ייושמו באמצע השנה וחשוב לזכור שהאוצר מציג את העלות ברוטו (4.4 מיליארד ₪ לשנה) ולא נטו: חלק מהגידול בצריכה בעקבות ההטבות יחזור לקופת האוצר דרך מע"מ או מיסים אחרים.

מאקרו חו"ל: האינפלציה בארה"ב - up up up

שוב מדד גבוה בחודש ינואר. גם סך הכול האינפלציה וגם אינפלציית הליבה עלו ב- 0.6% בינואר. זה החודש העשירי ברציפות שאינפלציית הליבה עלתה ב- 0.5% או יותר. היו עליות מחירים במרבית הסעיפים: 0.9% במזון (1% במזון לבית, 0.7% בארוחות מחוץ לבית), 1.1% בהלבשה, 0.9% במוצרים ושירותי בידור, 2.3% במחירי הטיסות, 1.5% ברכבים משומשים (40.5% שנה אחורה!), אך יציבות במחירי הרכבים החדשים. מחירי הריהוט והציוד לבית עלו ב- 1.6% (9.3% שנה אחורה), ושירותי בריאות עלו ב- 0.6%. מחירי השכירות (הסעיף הראשי במשקל 32.6%) עלה ב- 0.4% וב- 4.4% שנה אחורה, האצה מ- 3.8% לפני חודש.

השלכות: גברו הציפיות להעלאת ריבית של 0.5% בחודש מרץ. גם תוואי העלאת הריבית קדימה צפוי להיות אגרסיבי יותר. השלכות על האינפלציה בישראל: קיימת נטייה להשליך את ההפתעות כלפי מעלה באינפלציה בארה"ב גם על ציפיות האינפלציה בישראל. לפי הערכתנו, ישראל נמצאת בסביבת אינפלציה מתונה יותר בשל מדיניות פיסקאלית מרסנת יותר מגמה מתמשכת של ייסוף בשקל.

צניחה באופטימיות הצרכנית

מדד האמון הצרכני של מישיגן ירד ל- 61.7 נקודות בפברואר מ- 67.2 בינואר, הרמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2011, ו- 10 נקודות יותר נמוכה מאפריל 2020 (שיא הקורונה). חלה ירידה גם במצב השוטף וגם בציפיות קדימה.

משקי הבית חוששים משחיקה ריאלית בשכרם. ציפיות האינפלציה בקרב משקי הבית עלו ל- 5% שנה קדימה (מ- 4.9%). ציפיות האינפלציה בטווחים הארוכים יותר נותרו יציבות על 3.1%, רמה גבוהה משמעותית מיעד האינפלציה של הפד. חששות אינפלציוניים וציפיות גבוהות בקרב משקי הבית תומכים במדיניות מוניטארית מרסנת במטרה להחזיר את אמינות הפד.

מה צפוי להתפרסם השבוע?

ישראל: צפוי שבוע גדוש בנתונים חשובים! שני: נתוני סחר חוץ (ינואר), מכירות של דירות חדשות (דצמבר), מצב התעסוקה במחצית ב' של ינואר. שלישי: מספר המשרות הפנויות (ינואר), מדד מחירים לצרכן לחודש ינואר. אנו צופים 0.1% (הציפיות סביב 0%-0.1%) בהשפעת עלייה במחירי המזון (בעיקר המס על המשקאות הקלים), עלייה במחירי המכוניות והתייקרות של 1.5% במחירי הדלקים. מנגד, צפויה הוזלה עונתית מחירי ההלבשה ומחירי הדיור. צפויה גם השפעת "עדכוני מחירים בתחילת השנה" במחירי שירותים רבים. יום רביעי: אומדן ראשון לצמיחה ברבעון ד'. בנק ישראל צופה צמיחה מהירה יחסית של 5%.

חו"ל: שלישי: ארה"ב: מדד מחירי התפוקה בתעשייה PPI (ינואר). רביעי: ארה"ב: הייצור התעשייתי והמסחר הקמעונאי (ינואר) ופרסום פרוטוקול החלטת ריבית הפד. בסין: מדד המחירים לצרכן ו- PPI (ינואר). אירופה: הייצור התעשייתי (דצמבר). חמישי: יפן: מדד המחירים לצרכן (ינואר), ארה"ב: התחלות ואישורי הבנייה.