סקירת שוק ההון שבועית

20/02/2022

מה קרה לשווקים בעולם בשבוע האחרון?

חשש מפלישה רוסית לאוקראינה המשיך להעיב על שוקי המניות בעולם, כאשר ברקע הפד משדר מסר "ניצי" לשווקים. בפרוטוקול של החלטת הריבית חברי הפד בדעה שיש לרסן את המדיניות המוניטארית (כולל צמצום במאזן הפד) בקצב מהיר יחסית לסייקלים (cycles) אחרים בעבר.

מאקרו ישראל:

המשק הישראלי צמח ב- 16.6% ברבעון ד' 21 וב- 8.1% ב- 2021 כולה.

בנק ישראל מעריך שהמשק צמח ב- 4.2% בחודש ינואר (לפי מודל צמיחה חודשי).

בחודשים נובמבר-דצמבר מספר המכירות של דירות חדשות עלה ב- 8.4% (לעומת החודשיים הקודמים), זאת על רקע הקדמת רכישות לפני העלאת מס רכישה.

מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה נמצא במגמת עלייה (7.5% ב- 2021), מה שעשוי למתן את קצב עליית מחירי הדיור, כולל מחירי השכירות.

סביבת האינפלציה:

מדד ינואר עלה ב- 0.2%, מעט מעל הציפיות ו- 3.1% שנה אחורה.

אינפלציית הליבה עלתה ב- 2.7% שנה אחורה, וב- 2.4% ללא מעורבות ממשלתית, קצב דומה לאירופה.

מחירי הדיור (סקר נפרד) עלו ב- 1.5% וב- 11.3% שנה אחורה.

בדצמ' מוסדיים רכשו 1.6 מיליארד דולר לאחר מכירות של 25 מיליארד בינואר-נוב'.

בשבוע האחרון השקל יוסף ב- 1.2% מול סל המטבעות, על רקע נתוני צמיחה חזקים ורכישת חברת טאוור על ידי אינטל.

ארה"ב: התרחבות בצריכה

בינואר המסחר הקמעונאי עלה ב- 3.8% (הצפי היה ל-2.0%), גידול נומינלי אומנם, זאת לאחר ירידה של 2.5%. משקי הבית ממשיכים להיות קטר לצמיחה בארה"ב.

הייצור התעשייתי (ללא אנרגיה) עלה ב-0.2% (הצפי היה של 0.3%).

מספר התחלות הבנייה ירד ב- 4.1% (לאחר עלייה חדה בדצמבר) ומספר אישורי הבנייה עלה ב- 0.7%. המגמה הכללית הינה להתרחבות בהשקעות בבנייה למגורים.

בינואר המכירות של בתים (יד שנייה) עלו ב- 6.7% לרמה הגבוהה ביותר מינואר 21.

אירופה: התרחבות בייצור

סקר ZEW בגרמניה מצביע על שיפור באופטימיות בסקטור העסקי.

בדצמבר הייצור התעשייה עלה ב- 1.2% לאחר גידול של 2.4%.

בפברואר מדד האמון הצרכני ירד ל- 8.8- נק' (נמוך מהצפי) מ- 8.5- בינואר.

שוק האג"ח:

בשבוע האחרון התשואות הארוכות בארה"ב המשיכו לנוע סביב 2%.

נתוני מאקרו מאד חיוביים בישראל וייסוף מתון תמכו בהרחבת פערי התשואות.

בחודשים הקרובים, קצב האינפלציה השנתי צפוי לעלות לכיוון 3.3%-3.4%, מה שיתמוך באפיקים הצמודים. ציפיות האינפלציה מאד מושפעות מהאינפלציה בעבר.

בנק ישראל עשוי לאותת מחר שתנאי המשק פחות תומכים במדיניות כה מרחיבה.

בראיה יותר ארוכת הטווח, תוואי העלאת הריבית בישראל צפוי להיות מאד מתון, מה שתומך באפיקים השקליים הארוכים.

מאקרו ישראל: התאוששות מהירה בפעילות תומכת בהעלאת ריבית

נתוני הצמיחה אשר פורסמו ביום רביעי היו בהחלט מרשימים ביותר, גם בהשוואה בינלאומית. קצב הצמיחה השנתי ברבעון ד' 21 (16.6%) בהחלט נפלא אך מעט מטעה כאשר מדובר בשינוי בצמיחה הרבעונית בחזקת ארבע. אנו מעדיפים להסתכל על שיעור השינוי המצטבר מרבעון ד' 2019 (ערב הקורונה) ועד רבעון ד' 2021. כלומר, ניתוח של רמת הפעילות היום לעומת רמת הפעילות ערב הקורונה. מה אנחנו רואים:

בשנתיים האחרונות, מרבעון ד' 19 ועד רבעון ד' 21 המשק צמח ב- 8.9% במצטבר, מעבר לקצב הפוטנציאלי אשר מוערך (על ידי בנק ישראל) בכ- 4% לשנה.

בתקופה זו רמת החיים עלתה ב- 3.1% (הצריכה הפרטית לנפש), זאת למרות הירידה החדה בצריכת שירותי נסיעות לחו"ל. הצריכה הפרטית במשק המקומי עלתה ב- 5.2%.

ההשקעות בבנייה למגורים עלו ב- 10% (בעיקר במחצית השנייה של 2021). מה שתומך בגידול במלאי הדירות והתמתנות בקצב עליית מחירי הדיור. ההשקעות בענפי המשק (ההשקעות למעט בבנייה למגורים) עלו ב- 8%.

גם יצוא שירותי ההיי טק (31%+) וגם היצוא התעשייתי (17%) עלו בקצב מהיר. למרות מגמת הייסוף בשקל, היצוא התעשייתי ממשיך להתרחב בקצב מהיר.

נתונים נוספים אשר מאד חשובים:

הגידול בפריון במשק נמשך. התפוקה לשעת העבודה בסקטור העסקי עלתה ב- 2.5% ב- 2021 לאחר גידול של 6.5% ב- 2020! גידול של 9% בשנתיים נחשב מאד מהיר. השלכות: עלייה בתוצר הפוטנציאלי של המשק + התמתנות בלחצי אינפלציה. פירמות מסוגלות "לספוג" חלק מהגידול בעלויות (מחירי יבוא, שכר) ללא פגיעה ברווחיות, בלי לגלגל את השפעת העלויות אל הצרכן.

שיעור החיסכון של משקי הבית נותר גבוה והגיע ל- 22.3% ב- 2021, ירידה מ- 26.6% ב- 2020 ורמה ממוצעת של 18% בשנים 2018-2019. משמעות הדבר: ברור שחלק מהעלייה בשיעור החיסכון יחסית לערב הקורונה נובע מהמגבלות על הצריכה (כגון נסיעות לחו"ל). בכול זאת, ישראל נהנית היסטורית משיעור חיסכון גבוה יחסית, כאשר חלק מהחיסכון מופנה לחיסכון פיננסי ולשוק האג"ח.

השלכות כלליות של נתוני התוצר החיוביים: נתוני הצמיחה של ישראל בהחלט מרשימים ותומכים בהעלאת אופק הדירוג, בפרט על ידי מודיס (מאופק יציב לאופק חיובי ). ביצועים כה חיוביים גם תומכים בהתחזקות השקל ובהרחבת פערי התשואות (השליליים) מול ארה"ב.

השלכות על המדיניות המוניטארית: ללא ספק, נתוני התוצר מחזקים את ההערכה שהמשק הישראלי התאושש היטב ממשבר הקורונה ולא זקוק למדיניות מוניטארית כה מרחיבה. לפי מודל צמיחה חודשית שפותח על ידי בנק ישראל, המשק המשיך לצמוח בחודש ינואר בקצב שנתי של 4.2%. הסבירות להעלאת ריבית ב- 11 לאפריל עלתה.

ארה"ב: אל תספידו את הצרכן האמריקאי

בינואר המסחר הקמעונאי עלה ב- 3.8% (הצפי היה ל-2.0%) לאחר ירידה של 2.5%. רכישות באינטרנט עלו ב- 14.5% בינואר. מדובר בשינוי נומינלי, אך גם בניכוי אינפלציה מדובר במגמה חיובית. כידוע, משקי הבית עדיין נהנים מעודפי המזומנים מתמיכות הקורונה, אך יותר חשוב להדגיש במבט קדימה : הלחץ לעליית השכר צפוי להימשך ולתמוך בהמשך גידול בהכנסה הפנויה, בפרט ברמות שכר נמוכות (בענפי אירוח ופנאי, מסחר וכו'), בהן הנטייה השולית לצרוך גבוהה יחסית. משמעות הדבר: המשך גידול בביקוש המקומי, מה שמהווה גורם אינפלציוני וסיבה להמשך לחץ לעליית ריבית גם ב- 2023 ו- 2024. במילים אחרות: המשך לחץ לעליית תשואות ארוכות בארה"ב.

מה צפוי להתפרסם השבוע?

ישראל: ראשון: מספר המשרות הפנויות (ינואר) – נתון חשוב לאמוד את מידת ההידוק בשוק העבודה. שני: סקר כוח אדם (ינואר), אך למעשה כבר פורסם בדיווח הדו- שבועי. החלטת ריבית: צפוי איתות להעלאת ריבית מתקרבת. בנק ישראל ידגיש את ההתרחבות המהירה במשק, השיפור המרשים בתעסוקה, והעלייה בסביבת האינפלציה (ובציפיות האינפלציה).

חו"ל: שני: מדדי מנהלי הרכש בפברואר במספר מדינות (ארה"ב, אירופה, יפן, UK). שלישי: ארה"ב – מדד מחירי דיור Case-Shiller (דצמבר), מדד האמון הצרכני (conference board). חמישי: מכירות של בתים חדשים (ינואר). שישי: ההכנסה הפנויה, הצריכה הפרטית ואינפלציית PCE (ינואר), ההזמנות של מוצרי בניי קיימא (דצמבר), מדד האמון הצרכני של מישיגן (פברואר).