• barak invest

סקירת שוק ההון שבועית

27/02/2022

מה קרה לשווקים בעולם בשבוע האחרון?

לאחר ירידות חדות עם הפלישה הרוסית ביום רביעי, השווקים חזרו לעלות. ידיעות על משא ומתן אפשרי לסיום העימות והעדר סנקציות על הנפט הרוסי תמכו בשווקים, זאת בנוסף לנתונים כלכליים חיוביים, כולל גידול מהיר בצריכה הפרטית בארה"ב והתאוששות מהירה בענפי השירותים (לפי מדדי מנהלי הרכש בעולם).


מאקרו ישראל: המשך התרחבות בתחילת השנה

מודל צמיחה של בנק ישראל מצביע על צמיחה של 4.2% בינואר בחישוב שנתי.

בשלושת השבועות הראשונים של פברואר, הרכישות בכרטיסי האשראי עלו ב- 2.5%, בפרט עבור שירותי תיירות, פנאי ומסעדות.

רמת הניידות לעבודה עלתה ב- 10% במהלך פברואר.

בינואר מספר המשרות הפנויות הגיע ל- 146 אלף לעומת 95 אלף לפני המשבר. הסקטור העסקי לא מצליח לאייש תפקידים רבים, מה שתומך בלחצי שכר.


סביבת האינפלציה: פלישה לאוקראינה תומכת באינפלציה

מחירי הנפט עלו ל- 100 דולר לחבית על רקע ההסלמה באוקראינה.

מחירי הבנזין בישראל צפויים לעלות ב- 5% בתחילת מרץ ו- 3% באפריל.

בשבוע האחרון השקל פוחת ב- 0.9% מול סל המטבעות.

בנק ישראל מעריך שצעדי האוצר להוזלת יוקר המחייה יתרמו 0.2%- לאינפלציה.

עם הסרת המגבלות, צפויה עלייה חדה במחירי הטיסות לחו"ל במרץ ואפריל.

לאחר פרסום מדד ינואר, תחזית האינפלציה של החזאים עלתה ל-2.2% מ- 1.9%.


ארה"ב: המשך גידול בצריכה

בינואר, ההכנסה הפנויה נותרה יציבה (הצפי היה ל- 0.3%-) והצריכה הפרטית עלתה ב- 2.1% (הצפי היה ל- 1.5%). הצריכה הפרטית ממשיכה לתמוך בפעילות.

אינפלציית הליבה PCE עלתה ב- 0.5% וב- 5.2% שנה אחורה (בדומה לצפי).

ההזמנות של מוצרים בני קיימא עלו ב-1.6% לאחר גידול של 1.2% בדצמבר.

מחירי הבתים עלו ב- 1.1% בדצמבר וב- 18.6% שנה אחורה (מ- 18%).

בפברואר, מדד מנהלי הרכש PMI המשולב (תעשייה + שירותים) עלה ב- 4.9 נק' ל- 56 (עלייה חדה בפרט בפעילות בענפי השירותים).

מדד האמון הצרכני ירד על רקע עלייה בציפיות האינפלציה ל- 7% מ- 6.8%.

אירופה: התאוששות בפעילות בענפי השירותים

בפברואר, מדד מנהלי הרכש PMIבשירותים עלה ב- 4.7 נק' ל- 55.8 עקב הסרת המגבלות. המדד בתעשייה ירד ב- 0.3 נק' ל-58.4, רמת פעילות חזקה יחסית.

ב- UK מדד ה- PMI בענפי השירותים זינק ב- 4.2 נק' ל- 60.8.

באירופה מדד האמון העסקי עלה ב- 1.3 נק' בפברואר (מעל הצפי).


שוק האג"ח:

הנגיד ירון אמר שתיתכן העלאת ריבית כבר באפריל, או בהחלטות הבאות.

במרץ היקף הנפקות האוצר ירד ב- 15% עקב נתוני תקציבי חיוביים.

בחודשים הקרובים, קצב האינפלציה השנתי צפוי לעלות לכיוון 3.6%-3.4%, מה שיתמוך באפיקים הצמודים. צפויה אינפלציה גבוהה יחסית בחודשים הקרובים.

בראיה יותר ארוכת טווח, תוואי העלאת הריבית בישראל צפוי להיות מאד מתון, מה שתומך באפיקים השקליים הארוכים. הפער השלילי בין אג"ח (10 שנים) ישראל לאג"ח ארה"ב צפוי להתרחב ל- 0.4%- עד 0.5%-


ארה"ב: הגידול בצריכה הפרטית נמשך

בחודש ינואר הצריכה הפרטית עלתה ב- 2.1%, זאת לעומת ציפיות לגידול מתון יותר של 1.5%. רבים ציפו לגידול מתון יותר (או ירידה) על רקע סיום התמיכות הפיסקאליות ועלייה באינפלציה. ההכנסה הפנויה נותרה יציבה בינואר למרות סיום תוכנית "קצבאות ילדים" על רקע עלייה בתשלומי השכר. משקי הבית הגדילו את הצריכה על ידי ירידה בשיעור החיסכון ל- 6.4% מ- 8.2%, זאת לאחר גידול חד בחיסכון בשנים 2020-2021.



רבים ציפו שהצריכה של מוצרים תפחת עם ההתאוששות מהקורונה, זאת לאחר הגידול מהיר בזמן המגיפה. בינתיים זה לא קורה ונמשך הגידול בצריכת מוצרים במקביל לגידול בצריכת שירותים. הסבר אחד: הגידול בשכר מתרכז בשכבות החלשות (עובדים בענפים כגון אירוח ופנאי ומסחר), אשר נוטים להגדיל את הצריכה שלהם (במוצרים) עקב עליית שכרם.



השלכות: הצריכה הפרטית בארה"ב צפויה להמשיך להתרחב ולתמוך בצמיחה (בנוסף להתרחבות בייצור ובהשקעות). אנו צופים צמיחה של 4% בארה"ב השנה. המשך צמיחה צפוי לתמוך בהעלאה מהירה של הריבית על ידי הפד בשנה הקרובה.


מחירי הנפט לאן?

זה מספר חודשים שאנו מצפים לעלייה הדרגתית במחירי הנפט בעולם על רקע ההתאוששות הצפויה מהקורונה (חזרה לטיסות וכו') וירידה בהשקעות בהפקת נפט על רקע העדפה של אנרגיה ירוקה. ברור שהעלייה החדה בשבועות האחרונים נובעת בעיקר מהשלכות הפלישה של רוסיה לאוקראינה. אירועים דומים של אי וודאות גאופוליטית הסתיימו עם ירידת מחירי הנפט בעולם, כגון פלישת עיראק לכוויית ב- 1990 או התקפת מתקני הנפט של סעודיה ב- 2019 (אשר הביאה לעלייה זמנית של 15% במחירי הנפט). במקרה של הפלישה של רוסיה, יתכן שהאירוע הגאופוליטי השלילי הזה עלול להימשך מספר חודשים ולהמשיך להעיב על מחירי הנפט. יחד עם זאת, בינתיים רוסיה גם ממשיכה לייצא נפט והמערב נמנע מלהטיל סנקציות בתחום זה.


במבט על השנים הבאות מספר גורמים ישפיעו על מחירי הנפט:

ההתאוששות מהקורונה כבר תומכת בגידול בביקוש לנפט השנה אל מעבר לביקוש הכולל ב- 2019 (לפי ארגון האנרגיה הבינלאומי).

קרטל הנפט מתקשה לעמוד בתפוקת הנפט המאושרת ומלאי הנפט בקרב חברי הקרטל הולך ופוחת (ראה גרף).


לעומת זאת, ארה"ב ממשיכה להגדיל את התפוקה (אם כי עדיין מדובר בהיקף נמוך יחסית לערב הקורונה). קיימות כ- 900 תחנת שאיבה היום, לעומת כ- 1,200 ב- 2019. ברקע, הסרת הסנקציות על איראן עשויה להגדיל את התפוקה הגלובלית.


לסיכום, עלייה חדה במחירי הנפט בחודש האחרון הושפעה בעיקר מחששות גאופוליטיים, אך מספר גורמי מאקרו יתמכו ברמת מחירים גבוהה יחסית. אנו מניחים מחיר ממוצע של 100 דולר לחבית ב- 2022 ו- 110 דולר ב- 2023.


מה צפוי להתפרסם השבוע?

ישראל: שני: הייצור התעשייתי, הפדיון בענפי המשק (דצמבר), הרכישות בכרטיסי אשראי (ינואר). רביעי: יצוא שירותים (דצמבר). חמישי: המכירות ברשתות השיווק (ינואר), השכר הממוצע ומספר משרות השכיר (דצמבר).


חו"ל: שלישי: מדד מנהלי הרכש בתעשייה ISM (פברואר) בארה"ב, סין: מדדי מנהלי הרכש PMI + Caixin: תעשייה ושירותים, רביעי: אירופה: מדד המחירים לצרכן (פברואר). חמישי: מדד מנהלי הרכש ISM בענפי השירותים,

שישי: ארה"ב: נתוני תעסוקה לחודש פברואר (הצפי הינו לגידול של 400 אלף), אירופה: המסחר הקמעונאי (ינואר).


עדכון תחזית האינפלציה

תחזית האינפלציה: 0.5% בפברואר, 0.6% במרץ, 0.6% באפריל ו- 2.0% שנה קדימה.

תחזית האינפלציה עודכנה כלפי מעלה בשל העלייה במחירי הנפט בעולם (צפויה התייקרות של כ- 5% במחירי הדלקים במרץ ועוד 3% באפריל, בהנחה של התייצבות סביב 100 דולר חבית ברנט), פיחות מתון בשקל, והערכה שמחירי הטיסות לחו"ל יעלו בצורה חדה בחודשים מרץ-אפריל על רקע הסרת מרבית המגבלות (בישראל ובעולם).


מלחמה באוקראינה תומכת באינפלציה בטווח הקצר

ללא ספק, מלחמה באוקראינה תומכת בהאצ, vאינפלציה בטווח הקצר, זאת במספר מישורים:

הרעה ביציבות הגאו פוליטית בעולם עלולה להביא להמשך עצבנות בשווקים, מה שתומך בהחלשות השקל. יחד עם זאת, גברו הסיכויים לתוואי העלאת ריבית מתון יותר על ידי הפד (מה שתומך בשווקים) - כעת השווקים צופים העלאת ריבית של 0.25% בלבד ב- 16 במרץ (ולא 0.5%). הפד רגיש לפגיעה בכוח הקנייה של הציבור עקב עלייה במחירי הנפט. גם התחזקות הדולר והירידות בשווקים מהווים סוג של "ריסון" בתנאים הפיננסיים.

עלייה חדה במחירי הנפט. התייצבות על 100 דולר לחבית ברנט צפויה להביא להתייקרות מצטברת של כ- 8% במחירי הדלקים בישראל (בהנחה שהשקל מתייצב סביב 3.24 שקל לדולר) ולתרום כ- 0.25% לאינפלציה באופן ישיר. קיימות השפעות עקיפות כתוצאה מהזינוק במחירי הנפט, כולל עלייה במחירי הטיסות והתשומות בתעשייה.

עלייה חדה במספר סחורות אחרות בעולם, בפרט מחירי החיטה והאלומיניום. רוסיה סיפקה 5.5% מסך הביקוש לאלומיניום ב- 2021 ו- 10% מסך צריכת החיטה הגלובלית (אוקראינה מספקת 4.3%).


מחירי החיטה בעולם עלו בקרוב ל- 30% מתחילת החודש:


ללא כל קשר לפלישה הרוסית, מסתמנת עלייה חדה במחירי טיסות לחו"ל בישראל כבר בחודש מרץ (פורים) ובאפריל (פסח). תחושה של סיום הקורונה והסרת המגבלות דוחפות את הביקוש כלפי מעלה (מעבר לעונתיות הרגילה). אנו צופים עלייה של 8.5% במצטבר במחירי נסיעות לחו"ל בחודשים מרץ-אפריל, כ- 5% מעל העונתיות הרגילה. סעיף זה (3.7% מסל הצריכה) מורכב ממחירי הטיסות (כשליש) ומחירי השהייה בחו"ל (כשני שליש). מדובר בתרומה של 0.3% לאינפלציה בחודשיים הקרובים במצטבר.

לסיכום, אנו חוזים אינפלציה של 0.6% גם במדד מרץ וגם במדד אפריל (זאת לאחר 0.5% בפברואר), ואינפלציה של 2% שנה קדימה, זאת בהנחה שמחיר הנפט מתייצב סביב 100 דולר לחבית והשקל חוזר ומתחזק ל- 3.13 ₪ לדולר עד סוף השנה.


החל מ- 2023 צפויה התמתנות באינפלציה

שילוב של גורמים תומכים באינפלציה גבוהה השנה: האצה במחירי השכירות, עלייה במחירי האנרגיה, פיחות בשקל (כרגע) והתאוששות מהקורונה. במבט על השנים קדימה (החל מ- 2023) מספר גורמים יתמכו בהתמתנות באינפלציה.


צפוי גידול בהיצע של דירות ולכן התמתנות במחירי השכירות. חשוב להדגיש שהשנה צפוי גידול משמעותי במספר הדירות המוגמרות (אנו צופים לפחות 60 אלף יחידות), זאת עקב עלייה במספר התחלות הבנייה בשנים קודמות (ראה גרף). בהסתכלות על השנים הבאות, עלייה במספר אישורי הבנייה ושיווק קרקעות צפויה להגדיל את מלאי הדירות בישראל ולהביא להתמתנות בקצב עליית מחירי השכירות בישראל מ- 4% ב- 2022 (התחזית שלנו) ל- 3% בשנת 2023.



הגורמים הבסיסיים ימשיכו לתמוך במגמת הייסוף בשקל. ירידות בשווקים תמכו בפיחות בשקל מתחילת השנה. בראיה ארוכת טווח, חשוב להתבסס על הגורמים הבסיסיים אשר פועלים על השקל: עודף בחשבון השוטף (בתמיכה של המשך התרחבות בענפי ההיי טק, אם כי בקצב מתון יותר מאשר בשנים 2020-2021). צפויה גם המשך התרחבות בהשקעות הריאליות. שיפור במעמדה של ישראל על רקע נתוני צמיחה חזקים וצמצום בגירעון התקציבי יתמכו בהעלאת אופק הדירוג במודיס לאופק "חיובי". הצטרפות של ישראל ל- MSCI אירופה גם תתמוך בשקל.


הצעדים למלחמה ביוקר המחייה (פתיחת יבוא פירות וירקות וכו') יבשילו. בנק ישראל מעריך שחבילת הצעדים להוזלת יוקר המחייה יתרמו כ- 0.2%- לאינפלציה, אך הצעד המשמעותי יותר עדיין לא אושר: פתיחת יבוא פירות וירקות. משרד האוצר צפוי להמשיך לפעול להגברת התחרותיות בשנים הבאות, מה שצפוי למתן את קצב האינפלציה.


מנגד, התקרבות לתעסוקה מלאה צפויה ללחוץ על השכר כלפי מעלה. בינתיים בנק ישראל לא מזהה לחצי שכר משמעותיים:


" השכר הממוצע במשק עולה בהתאם למגמות שקדמו למשבר הקורונה, וכך גם השכר הממוצע לאחר נטרול השפעות הרכב המועסקים שאפיינו את תקופת משבר הקורונה. עם זאת, ישנה האצה מסוימת בקצב העלייה בענפי המידע והתקשורת וענפי הבינוי."


בהחלט סביר להניח האצה בקצב עליית השכר במשק, זאת על רקע המחסור בעובדים (לפי הגידול במספר המשרות הפנויות) וההתקרבות לתעסוקה מלאה. בינואר מספר המשרות הפנויות עמד על 146 אלף זאת לעומת "תת תעסוקה" של כ- 65 אלף מועסקים פוטנציאליים (לפי שיעור התעסוקה ב-2019), פער של כ- 80 אלף (ראה גרף). גם לאחר הקפאת השכר הציבורי השנה, צפויים להיחתם הסכמי שכר בשנת 2023 ואילך. יחד עם זאת, תוואי העלאת שכר המינימום (לפי ההצעה הנוכחית) מתון יחסית.



מרבית השיבושים בהספקה (מחירי ההובלה וכו') עשויים להיפתר או להתמתן, כולל המחסור בשבבים. מדובר בהשפעה דפלציונית בסעיפים כגון רהיטים וציוד לבית וגם מכוניות.

מחירי הסחורות צפויים להמשיך לעלות (בפרט סחורות חקלאיות על רקע החרפת הפגיעה ממשבר האקלים). יחד עם זאת, התמתנות בקצב הצמיחה הגלובלית (עקב ריסון מוניטארי) צפויה למתן את הביקוש לנפט. לאחר עלייה חדה במחירי הנפט בשנה האחרונה סביר להניח תרומה נמוכה יותר לאינפלציה בשנים הבאות. אנו מניחים מחיר של 110 דולר לחבית בסוף 2023 (ראה מאקרו חו"ל).

לסיכום, אנו צופים סביבת אינפלציה סביב 1.5%-2% בשנים 2023-2028, מה שיקשה על המשך העלאת ריבית. ברקע, בנק ישראל צפוי לשנות את יעד האינפלציה מטווח של 1% עד 3% לניסוח של "סביב 2%" בדומה לאירופה. צפויה אינפלציה מעט נמוכה מ- 2% (מתחת ליעד), מה שיקשה על המשך העלאת ריבית בשנים הבאות.

השלכות על שוק האג"ח: בטווח הקצר מדדים גבוהים והעלאת ריבית בנק ישראל עלולים להמשיך להעיב על האפיקים השקליים. יחד עם זאת, בתשואה סביב 1.9% לאג"ח ל- 10 שנים (432), קיימת בהחלט אטרקטיביות בסביבת אינפלציה מתמתנת החל מ- 2023.


68 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול