06/03/2022

מה קרה לשווקים בעולם בשבוע האחרון?
בשבוע האחרון ההסלמה במלחמה באוקראינה ללא תחושה של סיום מתקרב העיבה על השווקים. גם המשך העלייה במחירי האנרגיה (ומחירי סחורות אחרות) בעולם תמכה בפסימיות הכללית. נתוני תעסוקה חיוביים לא הצליחו לאושש את השווקים ביום שישי. תשואות האג"ח ירדו על רקע flight to safety אך גם עקב ההערכה שתוואי העלאת ריבית הפד עשוי להיות מתון יותר יחסית לציפיות לפני המלחמה.
מאקרו ישראל: התרחבות בצריכה
בחודש פברואר הרכישות בכרטיסי האשראי עלו ב- 2.3% עם דעיכת האומיקרון.
בפברואר הניידות למקומות העבודה עלתה ב- 10%.
מדד האמון הצרכני (פועלים) ירד ב- 4.3 נק' על רקע הירידות בשווקים וחשש מאינפלציה בקרב משקי הבית.
השכר הממוצע עלה ב- 4.2% בקצב שנתי (בחישוב של דצמ' 19 עד דצמ' 21).
ברבעון ד' 21 ייצוא שירותי היי טק עלה ב- 28% בחישוב שנתי וממשיך לתמוך בשקל. הייצור התעשייתי עלה בקצב מהיר ברבעון ד' 21, בפרט בענפי ההיי טק.
סביבת האינפלציה: פלישה לאוקראינה תומכת באינפלציה
מחירי הנפט עלו אל מעבר ל- 110 דולר לחבית על רקע ההסלמה באוקראינה.
בשלב זה נראה שמחירי הבנזין בישראל צפויים לעלות ב- 7% בתחילת אפריל.
בשבוע האחרון השקל יוסף ב- 1.7% מול סל המטבעות ופוחת ב- 2% מתחילת השנה.
ארה"ב: נתוני תעסוקה חיוביים
בפברואר נוספו 678 אלף מועסקים חדשים (מעבר לצפי של 390 אלף).
שיעור האבטלה ירד ל- 3.8% מ- 4.0% בינואר, שיעור ההשתתפות נותר יציב.
לא חל שינוי בשכר לשעת עבודה, הקצב השנתי התמתן ל- 5.1% מ- 5.5%.
בשבוע האחרון מספר דורשי העבודה ירד ב- 18 אלף איש ל- 215, מתחת לציפיות.
בפברואר מדד מנהלי הרכש ISM בתעשייה עלה ב- 1.0 נק' ל- 58.6 (הצפי היה ל- 58). מסתמנת האצה בהזמנות החדשות, אינדיקטור מוביל חיובי לפעילות.
מדד מנהלי הרכש בשירותים ירד ב-3.4 נק' ל- 56.5 (הצפי היה ל- 60.9).
אירופה: האינפלציה מפתיעה כלפי מעלה
בפברואר האינפלציה עלתה ב- 5.8% שנה אחורה (הצפי היה ל- 5.4%). אינפלציית הליבה עלתה ב- 2.7% (הצפי היה ל- 2.5%), האצה מ- 2.3%.
בינואר המסחר הקמעונאי עלה ב-0.2% בלבד (הצפי היה ל- 1.5%).
שוק האג"ח:
למרות ירידת התשואות בארה"ב בשבוע האחרון, התשואות הארוכות בישראל עלו.
כעת השחר ל- 10 שנים נסחר ביותר מ- 20 נ.ב. מעל אג"ח ארה"ב.
למרות העלייה בציפיות האינפלציה הגלומות בשוק, בטווח בקצר קיימת עדיפות לאפיקים הצמודים על רקע ההאצה בקצב האינפלציה השנתי ל- 4% בחודש מאי.
בראיה יותר ארוכת טווח, תוואי העלאת הריבית בישראל צפוי להיות מאד מתון, מה שתומך באפיקים השקליים הארוכים. הפער השלילי בין אג"ח (10 שנים) ישראל לאג"ח ארה"ב צפוי להתרחב ל- 0.3%- עד 0.4%-
מאקרו ישראל: השכר זוחל כלפי מעלה
בניתוח של לחצי האינפלציה במבט קדימה, קיימת חשיבות לגבי התפתחות השכר במשק. תקופת הקורונה מקשה על ניתוח השכר בשל הירידה החדה במספר המועסקים לפני שנה ועלייתו עד סוף 2021. לכן, אנו מחשבים את קצב עליית השכר השנתי מחודש דצמבר 2019 (ערב הקורונה) ועד דצמבר 2021 (לפי נתוני השכר בניכוי עונתיות). ניתוח זה מראה שהשכר הממוצע עלה בקצב שנתי של 4.2% (8.6% בשנתיים האחרונות). השכר עלה בצורה חדה בעיקר בענף מידע ותקשורת (שירותי היי טק) עם עלייה של 7.2%, בתעשייה השכר עלה ב- 5.2%, ובבינוי ב- 5.8%. בהודעת הריבית בנק ישראל עדיין לא נשמע מודאג מקצב עליית השכר. חשוב לזכור שבשנתיים האחרונות פריון העבודה בסקטור העסקי עלה ב- 9% (במצטבר), מה שמאפשר לחלק מהפירמות "לספוג" את עליית השכר בלי לגלגל אותה על הצרכן. לסיכום: למעט במספר ענפים, השכר הממוצע בישראל עולה בקצב "סביר" והרבה פחות מעליית השכר בארה"ב. בכול זאת, חזרה לתעסוקה מלאה תומכת בלחצי שכר בשנים הבאות.

ההתרחבות בצריכה נמשכת
בפברואר הרכישות בכרטיסי האשראי עלו ב- 2.3% לעומת הממוצע של חודש ינואר, עם עלייה חדה בצריכת שירותי תיירות (מנוכה עונתיות). בפברואר, רמת הצריכה (רכישות בכרטיסי האשראי) גבוהה ב- 11% יחסית לאמצע ינואר 2020, צריכת שירותי מסעדות גבוהה ב- 30%, מוצרי התעשייה ב- 6%, ומזון ב- 15%. יחד עם זאת, צריכת שירותי תיירות ירדה ב- 14%.
השלכות: התאוששות מהירה בפעילות ודעיכה של גל האומיקרון תומכת בהעלאת ריבית בנק ישראל.

ארה"ב: שוק העבודה מתאושש מהר
בפברואר נוספו 678 אלף מועסקים חדשים (מעבר לצפי של 390 אלף). הסקטור העסקי הוסיף 654 אלף מועסקים אשר התפזרו באופן רחב בין הסקטורים השונים, אירוח ופנאי הוסיף 179 אלף מועסקים.

שיעור האבטלה ירד ל- 3.8% מ- 4.0% בינואר, שיעור האבטלה מתקרב לרמה ערב הקורונה (3.5%). שיעור ההשתתפות נותר יציב על 62.3%. שיעור ההשתתפות בקרב גילאי 55+ עדיין נמוך יחסית. חסרים כ- 2.3 מיליון מועסקים עד לתעסוקה מלאה (או יותר נכון: לשיעור התעסוקה ערב הקורונה).
לא חל שינוי בשכר לשעת עבודה בפברואר, הקצב השנתי התמתן ל- 5.1% מ- 5.5%. קשה להסביר את הקיפאון בשכר הממוצע בפברואר (הצפיות היו לעלייה של 0.5%). יתכן שתמהיל הגידול במספר המועסקים (גידול מהיר בעובדי אירוח ופנאי עם שכר נמוך יחסית) מיתן את הגידול בשכר הממוצע. עדיין שוק העבודה בארה"ב מתהדק ותומך בלחצי שכר ולכן גם בהמשך לחצי אינפלציה. השלכה: שיפור מהיר בשוק העבודה תומך בהעלאת ריבית הפד ב- 0.25% במרץ וב- 1.5% שנה קדימה. השאלה החשובה הינה: עד כמה המלחמה באוקראינה והעלייה במחירי הסחורות יתמכו בהתמתנות בפעילות הכלכלית בארה"ב, מה שעלול לתמוך בתוואי העלאת ריבית מתון יותר.
אירופה: האינפלציה מפתיעה כלפי מעלה
בחודש פברואר האינפלציה באיחוד האירופי עלתה ב- 0.7% וב- 5.8% שנה אחורה (הצפיות היו ל- 5.4%) מ- 5.1% בינואר. אינפלציית הליבה עלתה ב- 2.7% (הצפי היה ל- 2.5%), האצה מ- 2.3% לפני חודש. מחירי האנרגיה עלו ב- 31.1% שנה אחורה (האצה מ- 28.8% לפני חודש) ותרמו 3.5% לאינפלציה. מחירי התעשייה במדד המחירים לצרכן עלו ב- 0.9% בפברואר וב- 3.0% שנה אחורה, זאת על רקע עלייה במחירי האנרגיה ושיבושים בהספקה. מחירי השירותים עלו ב- 0.2% וב- 2.5% שנה אחורה.

במבט קדימה, מחירי הגז עלו ב- 50% נוספים מאז ה- 21.2 (תחילת המלחמה באוקראינה) ומחירי הנפט עלו ב- 10%. קיים סיכון של אפקט אינפלציוני נוסף מכיוון חזית השכר. משא ומתן על הסכמי השכר בגרמניה יחל בחודשי הסתיו.
הדילמה של ה- ECB: האצה באינפלציה על רקע עלייה במחירי האנרגיה פועלת לשחיקת השכר, ירידה בכוח הקנייה והתמתנות בפעילות הכלכלית. חברי ה- ECB מעדיפים לראות את השלכות המלחמה ולא למהר להדק את התנאים המוניטאריים. השווקים מתמחרים עליית ריבית של 20 נקודות בסיס עד סוף השנה. יהיה חשוב לנתח את המסרים של ה- ECB בהחלטת הריבית ביום חמישי הקרוב.
מה צפוי להתפרסם השבוע?
ישראל: ראשון: סקר מגמות בסקטור העסקי (פברואר). שני: סקר כוח אדם (אבטלה) למחצית השנייה של פברואר, כניסה/יציאה של מבקרים (פברואר), פרוטוקול החלטת הריבית האחרונה. חמישי: מדד האמון הצרכני (פברואר), אומדן שני לצמיחה ברבעון ד' 2021, מאזן התשלומים (רבעון ד'), אינדיקטור חשוב לכוחות הפועלים על שע"ח.
חו"ל: רביעי: סין: מדד המחירים לצרכן ומחירי התעשייה PPI (פברואר). חמישי: ארה"ב: מדד המחירים לצרכן – הציפיות הן להאצה לקצב שנתי ל- 7.9% (מ- 7.5% בינואר). אירופה: החלטת ריבית של ה- ECB. שישי: ארה"ב: מדד האמון הצרכני של מישיגן (מרץ).
Comments