• barak invest

סקירת שוק ההון שבועית

13/03/2022




מה קרה לשווקים בעולם בשבוע האחרון?


בשבוע האחרון המלחמה באוקראינה המשיכה להעיב על השווקים, למרות תקווה גוברת להשגת הפסקת אש. מחירי הנפט התקרבו ל- 140 דולר לחבית אך נרגעו כאשר איחוד האמירויות הודיעה שתגדיל את התפוקה. מחיר הניקל הוכפל כאשר רוסיה איימה לעצור את הייצוא שלה (9% מהשוק העולמי). נתוני האינפלציה בארה"ב היו גבוהים, (אך תאמו את הציפיות המוקדמות) ותמכו בעליית תשואות. ה- ECB הפתיע כאשר אמר שהוא עשוי לסיים את תוכנית רכישות האג"ח מוקדם יותר מהצפוי.

מאקרו ישראל: הגורמים הבסיסיים תומכים בייסוף

העודף בחשבון השוטף הגיע ל-22.5 מיליארד דולר (4.7% תוצר) ב- 2021, עם האצה ברבעון ד' (6.6 מיליארד). בנוסף, ההשקעות הריאליות נטו הגיעו ל- 4.1% תוצר (19.9 מיליארד).


הגורמים הבסיסיים ממשיכים לתמוך בשקל חזק.

  • אומדן הצמיחה עודכן ל- 17.6% ברבעון ד' מ- 16.6%.

  • מדד האמון הצרכני נותר נמוך אך יציב בפברואר כנראה על רקע ירידות בשווקים.

  • נתוני הגירעון ממשיכים להפתיע לטובה על רקע זינוק בהכנסות ממסים. העודף התקציבי בחודש פברואר הגיע ל- 4 מיליארד ₪ ו- 22.6 מיליארד מתחילת השנה.

סביבת האינפלציה:

  • מחירי הנפט המשיכו לעלות עקב הכרזת ביידן שיפסיק לייבא נפט רוסי.

  • לפי מחירי הנפט ושע"ח הנוכחיים, נדרשת התייקרות של כמעט 8% בדלקים. סביר להניח שהאוצר יוריד באופן זמני את שיעור הבלו כדי למתן את שיעור ההעלאה.

  • מחירי הסחורות האחרות (חיטה, שמן חמניות, ניקל ועוד) ממשיכים לעלות וצפויים לתרום לאינפלציה.

  • תחזית האינפלציה כעת: 0.5% בפברואר, 0.7% במרץ, 0.9% באפריל ו- 3.3% שנה קדימה (ראה טבלה).

ארה"ב: אינפלציה מוטת שירותים

  • בחודש פברואר האינפלציה עלתה ב- 0.8% וב- 7.9% שנה אחורה (מ- 7.5%).

  • אינפלציית הליבה עלתה ב- 0.5% (6.4% y/y) עם עלייה של 0.5% במחירי הדיור.

  • בינואר, מספר המשרות הפנויות עלה ל- 11.3 מיליון מ- 10.9 מיליון (הנתון המקורי).

  • מדד האמון הצרכני של מישיגן ירד ב-3.1 נק' לרמה הנמוכה ביותר מספט' 2011 על רקע חשש מפני עליית אינפלציה (זינוק במחירי הדלקים) ושחיקת כוח הקנייה של משקי הבית. ציפיות האינפלציה עלו ל- 5.9% מ- 5.4% (שנה קדימה).

סין: התמתנות במחירי בתעשייה

  • מדד מחירי התפוקה PPI עלה ב- 0.5% (8.8% שנה אחורה), התמתנות מ- 9.1%.

שוק האג"ח:

  • בשבוע האחרון התשואות בארה"ב עלו על רקע אופטימיות לגבי השגת הפסקת אש ונתוני אינפלציה גבוהים יחסית, עם מעבר ליותר אינפלציה בשירותים (דיור בפרט).

  • נתוני תקציב מאד חיוביים תומכים בהמשך צמצום בהנפקות האוצר.

  • למרות העלייה בציפיות האינפלציה הגלומות בשוק, בטווח בקצר קיימת עדיפות לאפיקים הצמודים על רקע ההאצה בקצב האינפלציה השנתי ל- 4.3% בחודש מאי.

  • בראיה יותר ארוכת טווח, תוואי העלאת הריבית בישראל צפוי להיות מאד מתון, מה שתומך באפיקים השקליים הארוכים. הפער השלילי בין אג"ח (10 שנים) ישראל לאג"ח ארה"ב צפוי להתרחב ל- 0.3%- עד 0.4%-

הגורמים הבסיסיים תומכים בייסוף בשקל

ברבעון ד' 21 העודף בחשבון השוטף עלה ל- 6.6 מיליארד דולר מ- 4.9 מיליארד ברבעון ג'. בכול שנת 2021 העודף בחשבון השוטף הגיע ל- 22.5 מיליארד דולר (22.3 מיליארד ב- 2020) או כ- 4.7% במונחי תוצר. ברבעון ד' העודף בחשבון השירותים עלה ב-1.2 מיליארד דולר (עקב המשך גידול מהיר ביצוא שירותי היי טק) לעומת יציבות בגירעון הסחר. ההשקעות הריאליות נטו (FDI) הגיעו ל- 6.1 מיליארד דולר ברבעון ד' ול- 19.9 מיליארד ב- 2021 (מ- 17.9 בשנת 2020), או כ- 4.1% תוצר.

הירידה בגירעון נמשכת

הגירעון התקציבי המצטבר שנה אחורה עד פברואר ירד ל 2.2% תוצר מ 3.2% לפני חודש. בפברואר היה עודף תקציבי של 4 מיליארד ש"ח, עודף מאד לחריג לחודש זה. ההכנסות בתקציב עלו ב 41% בשנתיים האחרונות, בפרט גידול מהיר של מיסי חברות (שומות מס משנים קודמות, גידול במקדמות, ורווחים כלואים). בינואר-פברואר, חלה ירידה של ההוצאות בשל קיטון בתוכניות הסיוע. ללא ההוצאות בגין הקורונה, הוצאות הממשלה ירדו ב- 0.5%. מדובר בנתוני תקציב מאד חיוביים, גם בהתחשב בגידול מסוים בפיצויים הצפויים במרץ בשל הפגיעה של גל האומיקרון. האוצר צפוי להמשיך לצמצם את ההנפקות : נתוני התקציב מהווים חדשות חיוביות לשוק האג"ח. בנוסף, לאור הנתונים החיוביים, סביר להניח ירידה זמנית בשיעור הבלו על דלקים בחודש אפריל.


שוק העבודה מתהדק

בהחלטת הריבית האחרונה, צויין שנותרו 65 אלף מועסקים חדשים עד לשיעור התעסוקה של 2019 (ערב הקורונה). מאז, נוספו 45 אלף במחצית הראשונה של פברואר (למרות הבעייתיות של נתונים דו-שבועיים). משמעות הדבר: לחצי השכר צפויים להתגבר כאשר מספר המשרות הפנויות גבוה הרבה יותר : סביב 146 אלף (בינואר), בפרט בשנת 2023 בשל הציפיות להסכמי שכר בסקטור הציבורי. אנו מניחים עליית שכר בקצב של קרוב ל- 5% החל מ- 2023 (ו-4.5% ב- 2022).


ארה"ב: המשך האצה באינפלציה

בחודש פברואר האינפלציה עלתה ב- 0.8% וב- 7.9% שנה אחורה (מ- 7.5%), בהתאם להערכות המוקדמות. אינפלציית הליבה עלתה ב- 0.5% (6.4% y/y), האצה מ- 6.0% לפני חודש. מה עלה במדד פברואר?

  • מחירי הדיור (הסעיף הראשי במשקל 32.8%) עלה ב- 0.5% וב- 4.7% שנה אחורה. ההאצה הייתה צפויה על רקע העלייה החדה במחירי הרכישה לפי Case-Shiller (עם קורלציה גבוהה לשנוי במחירי השכירות, ראה גרף), וסיום תקופת האפשרות לא לשלם שכר דירה במשבר הקורונה (moratorium).

  • מחירי המזון לבית עלו ב- 1.4% וב- 8.6% שנה אחורה.

  • מחירי ההלבשה עלו ב- 0.7% וב- 6.6% שנה אחורה.

  • מחירי הטיסות עלו ב- 5.2% וב- 12.7% שנה אחורה, על רקע דעיכת האומיקרון. בישראל צפויה מגמת האצה דומה ואולי אף חדה יותר.

  • מחירי הרכבים החדשים עלו ב- 0.3% (12.4% שנה אחורה) ומחירי רכבים משומשים ירדו ב- 0.2% (41.2% שנה אחורה).

  • לינה מחוץ לבית עלתה ב- 2.2% וב- 25.1% שנה אחורה.

מחירי השירותים במדד עלו ב- 0.53% (העלייה החדה ביותר מאז 1992!) ומחירי הסחורות (ללא אנרגיה) עלו ב- 0.44% בלבד, התמתנות מ- 1% בחודש ינואר. המעבר לאינפלצייה מוטת שירותים נובע מעלייה בביקושים על רקע עליית השכר במשק. עלייה חדה במחירי השכירות ממחישה זאת. לעומת זאת, מחירי הסחורות (אשר הושפעו בעיקר מבעיות היצע) מתמתנים כעת. אינפלציה של ביקושים צפויה להדאיג יותר את חברי הפד, כי זו מגמה שעלולה להימשך מספר רב של חודשים.


האם שחיקת השכר בארה"ב תבלום את הצריכה?

  • עד לפני מספר ימים, התשואות הארוכות בארה"ב ירדו עם פרוץ המלחמה באוקראינה מ- 2% ל- 1.7%.

  • מעבר ל- flight to safety, רבים סבורים שתוואי העלאת הריבית צפוי להיות מתון יותר עקב שחיקה בכוח הקנייה של הציבור והתמתנות או אפילו ירידה בצריכה הפרטית. כידוע, הצריכה הפרטית מהווה את הקטר העיקרי לפעילות הכלכלית בארה"ב (כ- 65% מהתוצר) ושחיקה בכוח הקנייה של משקי הבית צפויה למתן מאד את הפעילות של משקי הבית האמריקאים. עוד לפני המשבר באוקראינה האינדיקטורים המובילים הצביעו על התמתנות בפעילות בחודשים הקרובים:

קיימת דעה הפוכה אשר טוענת שהאצה באינפלציה תביא לעליית השכר. גישה זו מתבססת על שלושה גורמים:

1. העובדה ששוק העבודה בארה"ב מאד "מתוח" : מספר המשרות הפנויות (11.4 מיליון), שיעור האבטלה משקף תעסוקה מלאה (3.8% בפברואר).

2. משקי הבית עדיין יושבים על הר של מזומנים בשל המדיניות הפיסקאלית המאוד נדיבה בתקופת הקורונה. עודפי המזומנים עומדים על 2.5 טריליון דולר והחזרי האשראי הצרכני בשפל (ראה גרף).

3. לחצי השכר העיקריים הם בקרב העובדים בעלי רמות שכר נמוכות, בענפי אירוח ופנאי (14% עלייה שנה אחורה), מסחר (7.7%) ותחבורה (11.1%). הגרף הבא ממחיש זאת. מדובר באוכלוסייה עם נטייה שולית גבוהה לצרוך.

ציפיות האינפלציה כבר עלו משמעותית עוד לפני המשבר באוקראינה, כך שמשקי הבית צפויים לדרוש תוספות שכר כדי לפצות על העלייה באינפלציה, זאת על רקע המחסור בעובדים, ושיעור אבטלה מאד נמוך. ציפיות האינפלציה בקרב משקי הבית עלו במרץ ל- 5.9% מ- 5.4% (שנה קדימה).

שאלת קצב הפעילות הכלכלית העתידית (ובעיקר הצריכה הפרטית) הינה קריטית כדי לחזות את גובה הריבית בעוד שנתיים-שלוש. רבים צופים כי כניסה למיתון בארה"ב (או התמתנות משמעותית) תקשה על הפד להעלות את הריבית באופן משמעותי, אך כפי שהצגנו, קיימת דעה הפוכה שתומכת במדיניות מוניטארית מרסנת הרבה יותר. אם כן להערכתנו, התשואות הארוכות בארה"ב צפויות להמשיך לעלות לכיוון 2.5% עד סוף השנה.


מה צפוי להתפרסם השבוע?

ישראל: יום ראשון: נתוני סחר חוץ (פברואר). שני: מספר מכירות של דירות חדשות ומלאי פנוי למכירה (ינואר). שלישי: מספר המשרות הפנויות (פברואר), מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר. אנו צופים מדד של 0.5% בהשפעת עליות מחירי מזון, פירות וירקות, מכוניות, חשמל (3.4%) ובנזין (5% התייקרות). מנגד, צפויה הוזלה עונתית במחירי ההלבשה (מחירי סוף העונה).

חו"ל: שלישי: סין: הייצור התעשייתי, המסחר הקמעונאי וההשקעות (פברואר), ארה"ב: מדד מחירי התפוקה (פברואר), רביעי: המסחר הקמעונאי (פברואר), החלטת ריבית הפד: צפויה העלאה של 0.25% והצגת תוכנית לצמצום המאזן אשר תחל כנראה בחודשים הקרובים. חמישי: הייצור התעשייתי, התחלות ואישורי בנייה (פברואר). שישי: מכירות של בתים יד שנייה (פברואר).




35 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול