• barak invest

סקירת שוק ההון שבועית


קצב הנפקות האוצר צפוי להמשיך להצטמצם

1.5.2022



השבוע האחרון אופיין בירידות בשוקי המניות ועליית תשואות השווקים ממשיכים לחשוש מאינפלציה וממדיניות מוניטארית מאד מרסנת. הירידה בתוצר בארה"ב (1.4%-) תמכה בחששות מסטגפלציה, למרות שהרכב הצמיחה היה סביר. נתונים אחרים היו חיוביים, כולל ההזמנות של מוצרי בני קיימא ונתוני ההכנסה והצריכה.


מאקרו ישראל: המשך התרחבות ברבעון א'

· בחודש מרץ הרכישות בכרטיסי אשראי ירדו ב-0.4%, שיעור מתון יחסית לאחר גידול של 3.9% בינואר-פברואר.

· הייצור התעשייתי של ענפי הטכנולוגיה העלית ממשיך להתרחב בקצב מאד מהיר.

· בחודש מרץ שיעור האבטלה הצר ירד ל- 3.4% (לעומת 3.5% ערב הקורונה).

המשק הישראלי מתקרב לתעסוקה מלאה, מה שתומך בלחצי שכר.

· החלטת הריבית האחרונה (עלייה של 0.25%) התקבלה פה אחד.

סביבת האינפלציה: מדד גבוה באפריל

· בחודש אפריל צפוי מדד גבוה של 0.9% עקב עלייה חדה במחירי הנסיעות לחו"ל.

· בשבוע האחרון השקל פוחת ב- 3.1% מול הדולר ונותר יציב מול היורו.

· מחירי הדלקים עלו ב- 1.7% בתחילת היום: תחזית מדד מאי עודכנה ל- 0.6%.

· חזאי המאקרו (בממוצע) מצפים לאינפלציה של 2.8% שנה קדימה (עלייה מ-2.6% לפני חודש).

ארה"ב: הביקוש המקומי נותר איתן

·הצמיחה ירדה ב- 1.4% ברבעון א' אך הצריכה הפרטית הריאלית עלתה ב- 2.7%.

· במרץ ההכנסה הפנויה עלתה ב- 0.5% והצריכה הפרטית ב- 1.1% (מעל הציפיות).

· אינפלציית הליבה PCE התמתנה ל- 5.2% מ- 5.3% לפני חודש.

· במרץ ההזמנות של מוצרי בני קיימא "הליבה" עלו ב- 1.1% (מול הצפי של 0.6%).

· בפברואר מחירי הבתים Case-Shiller עלו ב-20.2% y/y, האצה מ- 18.9%.

· במרץ מספר הבתים החדשים שנמכרו ירד ב- 9% על רקע התייקרות המשכנתאות.

· באפריל מדד האמון הצרכני עלה מעל הציפיות עם שיפור ברכיב הציפיות קדימה.

אירופה: צמיחה מתונה בהשפעת המלחמה

· הצמיחה ברבעון א' הגיעה ל- 0.2% (הצפי היה ל- 0.3%) לאחר צמיחה של 0.3%.

· האינפלציה באפריל עלתה ב- 7.5% שנה אחורה (בהתאם לציפיות) כאשר אינפלציית הליבה עלתה ב- 3.5% (מעל הצפי של 3.1%) מ- 3.0% לפני חודש.

· בגרמניה סקר אמון עסקי IFO מצביע על שיפור מסוים בציפיות קדימה.

· שוודיה העלתה את הריבית ב- 0.25% כאשר לפני חודשיים שידרה יציבות עד 2024.

סין:התמתנות על רקע הסגרים

· מדדי מנהלי הרכש בתעשייה ירדו בצורה חדה (ל- 46-47) ומצביעים על התכווצות.



שוק האג"ח:

במאי האוצר ינפיק 3.5 מיליארד ₪ באג"ח סחיר לעומת פדיון של 3.6 מיליארד האוצר ממשיך להקטין את הגיוס הסחיר: מגמה זו צפויה להימשך (ראה "זום אין").

ביום רביעי הפד צפוי להעלות את הריבית ב- 0.5% ולהציג תוכנית לצמצום המאזן.

אנחנו ממשיכים להעדיף את האפיקים הצמודים הקצרים עקב ציפייה למדדים גבוהים גם באפריל וגם במאי (מעל ציפיות השוק).

שוק אג"ח: צמצום היקף ההנפקות על ידי האוצר צפוי להימשך

על רקע נתוני תקציב חיוביים, האוצר המשיך לצמצם את היקף ההנפקות ב- 23% מ- 4.5 מיליארד ₪ בתחילת השנה ל- 3.5 מיליארד ₪ במאי.

מתחילת השנה (נתונים עד חודש מרץ) החשבון הפיסקאלי הסתכם בעודף של 23.4 מיליארד ₪.

בהנחה שתוואי הגירעון באפריל-דצמבר יהיה דומה לזה של 2019 (ערב הקורונה), צפוי גירעון שנתי של כ- 14-15 מיליארד ₪.

בינתיים כנראה שנתוני הגירעון באפריל ממשיכים להיות חיוביים.

בהנחה שחולשה בשווקים תמתן את ההכנסות ממסים, הגירעון השנה יגיע אולי ל- 1%-1.2% תוצר או כ- 16-17 מיליארד ₪.

האוצר צפוי לממן את הגירעון על ידי 18 מיליארד ₪ ממכירת קרקעות ("הפרטה").

בשנת 2021 היו הכנסות של 13.6 מיליארד ₪ והשנה היקף מכירת קרקעות צפוי להיות גבוה יותר

כידוע, הכנסות ממכירת קרקעות נרשמת בתור מימון הגירעון ולא כהכנסה רגילה.

עוד כ- 2 מיליארד ₪ ימומנו מגיוס בחו"ל נטו (הגיוס בחו"ל מעל פדיון הקרן בחו"ל).

האוצר כבר הנפיק 1.5 מיליארד יורו השנה + 2.0 מיליארד דולר שיתקבלו מגיוסי הבונדס.

עוד כ- 15 מיליארד ש"ח ימומנו על ידי "שימוש בפיקדון" או עודפי גיוס משנים קודמות (מעבר לצורכי המימון).

בשנת 2020 הפיקדון גדל ב- 22.3 מיליארד ₪ וב- 2021 חל גידול נוסף של 5.7 מיליארד ₪, סך הכול גידול של 28 מיליארד ₪ אשר מהווה מקור מימוני לשנים הבאות.

משמעות הדבר: לפי ההנחות הנ"ל, צפוי מימון מקומי נטו שלילי של כ- 18 מיליארד ₪ (סך המימון המקומי פחות פדיון הקרן של 80.5 מיליארד ₪), או כ- 62 מיליארד ₪.

דחיית ביטול המיועדות לאוקטובר צפויה להגדיל את הגיוס הלא סחיר לכיוון 20 מיליארד ₪ השנה (נמוך יחסית השנה בשל הירידות בשווקים). בשנת 2021 היה גיוס לא סחיר של 37 מיליארד ₪.

משמעות הדבר, גיוס סחיר של 42 מיליארד ₪, כאשר כמחצית מסכום זה (21 מיליארד ₪) יונפקו בינואר-מאי.

כלומר, היתרה לגיוס אג"ח סחירות תעמוד על 21 מיליארד ₪ בחודשים יוני-דצמבר.

משמעות הדבר: ביוני-דצמבר צפוי גיוס סחיר ממוצע של כ- 3 מיליארד ₪ לחודש.

סביר להניח שהאוצר ימשיך לצמצם בהדרגה את הגיוס במהלך השנה לכיוון 2.7 בסופה (כ- 650 מיליון לשבוע מ- 850 מיליון במאי).

האוצר יתקשה להוריד את הגיוס בצורה חדה יותר כדי לא לפגוע בנזילות בשוק.

משמעות: המשך צמצום ההנפקות השנה מהווה גורם חיובי לאפיקים הארוכים.

פער התשואות בין ארה"ב ובין ישראל צפוי להמשיך להתרחב.






המשך צמיחה ברבעון א' תומכת בריסון מוניטארי

במרץ הרכישות בכרטיסי האשראי ירדו ב- 0.4% "בלבד" (בניכוי עונתיות) לאחר זינוק של 3.9% בחודשיים הקודמים (התאוששות מהאומיקרון).

נתונים יומיים של בנק ישראל הצביעו על ירידה חדה יותר בצריכה בחודש מרץ בשיעור של 2%, אך מדובר במקור פחות אמין.

המסחר הקמעונאי עלה ב- 3.4% בחודשים ינואר-פברואר.

הייצור התעשייתי ממשיך להתרחב בהובלת ענפי ההיי טק.

הייצור התעשייתי עלה ב- 9% בדצמבר-פברואר (בחישוב שנתי) כאשר הייצור של ענפי הטכנולוגיה העלית עלה ב- 22%. מכלול האינדיקטורים מצביע על המשך התרחבות בפעילות בתחילת השנה בקצב נאה, זאת לאחר צמיחה מהירה של 17% ברבעון ד' 21.

התפתחות זו תומכת בהמשך העלאת ריבית על ידי בנק ישראל



שוק העבודה ממשיך להתאושש

שיעור האבטלה הצר ירד בחודש מרץ ל- 3.4% מ 3.7% בפברואר.

שיעור האבטלה הרחב ירד ל- 4.8% מ 5.4%. שיעור התעסוקה עלה ל- 60.6% ומתקרב למצב ערב הקורונה (61.1%).

שוק עבודה מתהדק כאשר הביקוש לעובדים ממשיך לעלות, מה שתומך בלחצי שכר,

(ולכן גם לחצי אינפלציה).

הערה: העלייה בשיעור האבטלה במחצית השנייה של מרץ ל- 3.7% מ 3.2% במחצית הראשונה מאד מטעה. הנתונים של חצי חודש מאד תנודתיים וקיימת בעיה חזקה של העדר ניכוי עונתיות. גם בינואר ובפברואר שיעורי האבטלה במחצית השנייה של החודש היו גבוהים יחסית למחצית הראשונה של החודש. הגרף הבא ממחיש את ההערכה לגבי "הידוק שוק העבודה":


ארה"ב: ירידה בתוצר לא תשפיע על מדיניות הפד

ברבעון הראשון של השנה המשק האמריקאי התכווץ ב- 1.4%, זאת לעומת הצפי להתרחבות בשיעור של 1.0% (כל השינויים בחישוב שנתי).

ההפתעה הגדולה הייתה בירידה החדה במלאי, סעיף שנוטה לתקן ברבעונים הבאים.

הצריכה הפרטית עלתה ב- 2.7% (הצפי היה ל- 3.5%) במונחים ריאליים, כאשר צריכת מוצרים למעט מוצרי בר קיימא ירדה ב- 2.5%. צריכת שירותים עלתה ב- 4.2%.

בחודש מרץ הצריכה הפרטית הנומינלית עלתה ב- 1.1% (הצפי היה ל- 0.6%).

מדובר בגידול ריאלי של 0.2%.

חשבון הסחר (יבוא ויצוא) גרע 3.2% מהצמיחה. היבוא עלה ב- 17.7% והיצוא ירד ב- 5.9%.

ההשקעות בנכסים קבועים במשק עלה ב- 7.1%, מזה ההשקעות בבניה למגורים עלו ב- 2.1% וההשקעות האחרות (השקעות בענפי המשק) עלו ב- 9.2%.

הצריכה של הממשלה ירדה ב- 2.7% על רקע סיום תמיכות הקורונה וירידה בתשלומי דמי אבטלה.

ירידה במלאי גרעה 0.84% מהצמיחה ברבעון א' (לאחר תרומה של 5.3% ברבעון ד' 21), אך מדובר בסעיף שנוטה להיות תנודתי וצפוי לתקן כלפי מעלה ברבעונים הבאים.

סביר להניח ששיבושים בהספקה של חומרי גלם (שבבים וכו') פגעו בייצור.

ההאצה באינפלציה שחקה את כוח הקנייה של משקי הבית.

מחירי הצריכה הפרטית עלו ב- 7% ברבעון א'.

עלות העבודה עלתה ב- 1.4% ברבעון ד' (או כ-5.7% בקצב שנתי), שיעור גבוה יחסית.

זאת כתוצאה משוק עבודה "הדוק".

למעט חשבון הסחר, הביקוש המקומי (הפרטי למעט הממשלה) עלה ב- 3.7% ברבעון א'.

המשק האמריקאי עדיין נמצא במסלול של התרחבות, אם כי בקצב מתון יחסית.

סביר להניח שקרן המטבע תעדכן את תחזית הצמיחה בארה"ב כלפי מטה מ- 3.7% לסביבות 3%.

מבחינת הפד, נתוני הצמיחה לא ישנו את תוואי העלאת הריבית האגרסיבי.



מה צפוי להתפרסם השבוע?

ישראל: שלישי: נתוני התעסוקה למחצית הראשונה של חודש אפריל, השכר הממוצע ומספר משרות השכיר (פברואר): נתון חשוב לבחון את מידת הלחץ האינפלציוני משוק עבודה "הדוק", ויצוא שירותים (פברואר).


חו"ל: שני: ארה"ב: מדד מנהלי הרכש ISM בתעשייה (אפריל). שלישי: מספר המשרות הפנויות (JOLTS). רביעי: מדד מנהליהרכש ISMבשירותים (אפריל) והחלטת ריבית הפד – צפויה העלאת ריבית של 0.5% והודעה על תחילת תוכנית צמצום המאזן. הפד צפוי לאותת על המשך העלאות ריבית בשיעור של 0.5% בהחלטות הקרובות. שישי: נתוני תעסוקה (אפריל)

14 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול