למרות החריגה בגירעון, לא צפוי שינוי בדירוג של ישראל
תחזית האינפלציה שלנו נותרה ללא שינוי:עלייה במתיחות הביטחונית מול איראן תרמה (באופן זמני) גם לפיחות מתון בשקל וגם לעלייה במחירי הנפט בעולם. קשה לדעת עד כמה מדובר באירוע זמני או בעלייה מתמשכת ברמת המתיחות. בינתיים, נכון להבוקר, מחירי הנפט חזרו לכיוון 68 דולר לחבית ברנט והשקל יוסף קלות. הציפייה למכירת חברת "ארמיס" הישראלית במיליארד דולר גם תומכת בייסוף בשקל.
משרד האוצר צפוי להמשיך לרסן את הוצאות הממשלה עד להקמת הממשלה הבאה כאשר במקביל צפוי גידול ריאלי בהכנסות ממסים סביב 2.5%, כך שהגרעון צפוי להתייצב סביב 3.5-3.7 אחוזי תוצר במחצית הראשונה של השנה. לאחר הקמת הממשלה צפויות התאמות פיסקאליות בהיקף של כ-15 מיליארד שקלים, כולל העלאת מיסים וביטול סובסידיות למיניהן, אשר יתרמו כ-0.4% לאינפלציה.
אנו ממשיכים לחזות אינפלציה של1.2% שנה קדימה (עם סיכון כלפי מעלה) מהסיבות הבאות: 1. צפוי ייסוף מתון בלבד ב- 2020. מאז שבנק ישראל חזר להתערב בשוק המט"ח באוקטובר, השקל שומר על יציבות (מול הסל), ואפילו פוחת קלות. יהיה מעניין לראות כמה מט"ח בנק ישראל רכש בדצמבר. 2. הגעה להסכם סחר בין ארה"ב וסין (גם הסכם חלקי עם רגיעה) תומכת בעלייה מסוימת במחירי הסחורות (למרות שבתחזית שלנו הנחנו יציבות), זאת בניגוד לירידת מחירי הסחורות במרבית 2019. 3. התאמות הפיסקאלית (כולל אי חידוש תוכניות ההוזלה של כחלון) לאחר הבחירות יתרמו כ-0.4% לאינפלציה (לפחות). 4. מחירי הדיור (מחירי השכירות) יעלו ב-1.5%. 5. מנגד, מסתמנת מעט התמתנות בקצב עליית השכר (סביב 2.6%).
התחזית שלנו למדד המחירים לצרכן
גרעון של 3.7% לא תומך בהורדת דירוג (או "אופק שלילי")
בשנת 2019 הגרעון הסתכם ב-52.2 מיליארד ש"ח, 12 מיליארד שקלים מעבר לתקציב המקורי, כאשר ההכנסות היו נמוכות מהמתוכנן ב-9.2 מיליארד שקלים והוצאות הממשלה היו גבוהות מהמתוקצב ב-2.8 מיליארד שקלים. הגרעון מומן על ידי גיוס מקומי נטו (40.5 מיליארד), מימון מחו"ל נטו (4.6 מיליארד), הפרטה (מכירת קרקעות) של 1.1 מיליארד. בנוסף, האוצר השתמש ב- 5.3 מיליארד ש"ח מהפיקדון בבנק ישראל (מעודפי גיוס משנים קודמות). סך ההוצאות של המשרדים עלו ב-6.3% בשנת 2019. סך גביית המיסים הסתכם ב-317.4 מיליארד שקלים, גידול נומינלי של3.5% (גידול ריאלי בשיעורי מס אחידים של 3%). הגרעון בדצמבר 19 הגיע ל-14.9 מיליארד ש"ח (לעומת 14 מיליארד בדצמ' 18 ו-21.5 מיליארד בדצמ' 17). הגרעון בדצמבר השנה היה נמוך יחסית בשל עלייה בהכנסות ממסים בשל הקדמת רכישת מכוניות לפני הכבדת שיעור המס על רכבים היברידיים החל מינואר 20 (תוספת של 350 מיליארד ש"ח הכנסות). בדצמבר, סך גביית המיסים הגיעה ל-27.3 מיליארד ש"ח, אשר מייצגת גידול נומינלי של 5.3% לעומת דצמבר 18. הרסן על הוצאות המשרדים נמשך כאשר בדצמבר חל גידול של 3% (נומינלי) בלבד בהוצאות של משרדי הממשלה לעומת דצמבר 18. למרות החריגה בגרעון, לא מדובר בחריגה משמעותית אשר תביא להורדת דירוג, בפרט כאשר מסתמנת ירידה ביחס חוב/תוצר השנה (בעיקר בשל הייסוף החד בשקל אשר שחק את החוב החיצוני).
עלייה חדה בתיירות הנכנסת (והיוצאת) ברבעון האחרון
בשנת 2019 מספר התיירים הנכנסים עלה ב- 10.5% (לעומת 2018). ברבעון הרביעי של 2019 מספר התיירים הנכנסים עלה ב-18% (מנוכה עונתיות בחישוב שנתי). באומדן הצמיחה של 2019 (3.3%) הלמ"ס מניחה גידול של 8.2%. מדובר בסקטור קטן יחסית (1.6% מסך התוצר), אך עם מרכיב ערך מוסף גבוה.
מספר יציאות לחו"ל של ישראלים עלה ב-8.3% בשנת 2019 ועלה ב-35.8% ברבעון האחרון מדובר באינדיקטור חיובי לרמת האופטימיות הצרכנית.
החלטת הריבית של בנק ישראל
להערכתנו, צפוי אי שינוי בריבית ביום חמישי, אך קיימת חשיבות לתחזית המאקרו:
המשק ממשיך לצמוח בהתאם לקצב הפוטנציאלי. המדד המשולב של בנק ישראל עלה בקצב שנתי של 3.1% בחודשים אוקטובר-נובמבר.
שוק העבודה ממשיך להיות הדוק. שיעור האבטלה עלה מעט בנובמבר (3.2% בגילאים 25-64) מלווה בגידול מהיר במספר המועסקים.
השקל פוחת ב-1.3% מאז החלטת הריבית האחרונה (מול סל המטבעות).
מסתמנת עלייה במחירי הדיור (לרכישה) לקצב של 2.6% ב-12 החודשים האחרונים.
מסתמן מעט שיפור בסביבה הגלובלית ומרבית הבנקים המרכזיים בעולם הפסיקו להוריד את הריבית (למעט סין). קיימת ציפייה לחתימת הסכם סחר בין ארה"ב וסין.
מנגד:
סביבת האינפלציה עדיין רחוקה מהיעד (0.3% ב-12 החודשים האחרונים בנובמבר). מדד נובמבר היה מעט נמוך מההערכות המוקדמות.
ציפיות האינפלציה מעט ירדו אל מתחת ליעד (0.9%-0.8% שנה קדימה).
בנק ישראל צפוי לשדר שבשלב זה, הכלי המוניטארי המועדף הינו התערבות בשוק המט"ח. השווקים צפויים להגיב יותר לשינוי (אם בכלל) בתחזית המאקרו של מחלקת המחקר. בנק ישראל צפוי להוסיף תחזית של 2021:
ב-7.10 התחזית כללה תחזית צמיחה של 3.0% (צפוי אי שינוי בתחזית או אולי עדכון קל כלפי מעלה). תחזית הצמיחה ב-2021 צפויה להיות סביב 3%.
תחזית אינפלציה של 1.2% ב-2020 (סביר שתישאר ללא שינוי) עם תחזית של 1.5% ב-2021.
תחזית ריבית קודמת עמדה על טווח של 0.25%-0.1% בכל שנת 2020. תחזית הריבית צפויה להשתנות ל-0.25% בלבד בכל 2020. תחזית הריבית ב-2021 צפויה להצביע על העלאת ריבית של 0.25% ל-0.5%.
שוק האג"ח צפוי להגיב לשינוי במסר מבנק ישראל לכיוון יציבות בריבית ללא נטייה להורדת ריבית.
Comments