16.06.2022
תחזית האינפלציה: עלייה מתונה יחסית במחירי ההלבשה
16.6.22
מדד חודש מאי עלה ב- 0.6% לעומת התחזית שלנו של 0.8%:
מה הפתיע אותנו?:
בעיקר את סעיף ההלבשה: בשנים קודמות (לפני הקורונה), מחירי ההלבשה ירדו בקצב שנתי של 3%-3.5%, על רקע הייסוף בשקל, ירידה במחירי היבוא מהמזרח והתחרות מול המסחר המקוון. קשה להסביר מדוע מחירי ההלבשה ירדו בחודש מאי בקצב שנתי של 6%, בפרט על רקע עליות השכר במשק ופיחות מתון בשקל. גם מחירי הסחורות עלו (כותנה וכו'). כנראה שההסבר (החלקי) נעוץ במכירת מלאי ישן שנקנה במחירים זולים יותר. בעולם מחירי ההלבשה עולים: 5% בארה"ב (שנה אחורה), 8.4% בבריטניה, 0.2% בקנדה, ו- 3.5% בגרמניה.
מחירי "נסיעות לחו"ל" עלו ב- 3.1% (ציפינו לעלייה מעט חדה יותר של 4.7%). לפי הלמ"ס, בשנה האחרונה (מאי 22 לעומת מאי 21) מחירי הנסיעות לחו"ל עלו ב- 4.6% בלבד, שיעור מתון יחסית לעודף ביקוש (ביקוש כבוש) מאז הסרת המגבלות וההתייקרות החדה במחירי הדלקים.
חשוב לציין שמחירי המכוניות נותר יציבים (אך עלו ב- 9.5% שנה אחורה). מחירי רהיטים וציוד לבית עלו בקצב מתון (0.3%). מסתמנת הקלה בשיבושים בהספקה (ראה בהמשך).
מחירי השכירות ממשיכים לעלות בקצב מתון יחסית
מחירי השכירות (מחירי שכירות בחוזים מתחדשים, במשקל 17.3% במדד) עלו ב- 3.4% שנה אחורה (בדומה לתחזית שלנו) לעומת 3.2% לפני חודש. הלמ"ס הסבירה בהודעה שרק ב- 20% ממחדשי חוזה שכירות קיים אירוע של "החלפת הדיירים". 80% מחידושי חוזים נעשה מול דייר קיים, בהם השינוי במחירי השכירות קטן יחסית בשיעור של כאחוז בלבד (בממוצע). לפי הלמ"ס, באותם חוזים של החלפה בדיירים, מחירי השכירות עלו ב- 5%. משמעות הדבר: מחירי השכירות ימשיכו לזחול באיטיות כלפי מעלה (ראה גרף) ולא סביר לצפות לקפיצות גדולות.
לעומת זאת, מחירי הדירות לרכישה מעט מתמתנים: זו רק תחילת המגמה
בסקר הדיור האחרון המחירים עלו ב- 0.9%, וב- 15.4% ב- 12 החודשים האחרונים, התמתנות מ- 15.9% לפני חודש. סביר להניח המשך התמתנות בעיקר על רקע ייקור במחירי המשכנתאות, ירידה בביקוש ממשקיעי דיור, והתקררות מסוימת של סקטור ההיי טק (ראה ניתוח בהמשך).
המשך האצה באינפלציית הליבה
אינפלציית הליבה עלתה ב- 3.65% שנה אחורה, האצה מ- 3.4% לפני חודש. גם אינפלציית הליבה ללא מעורבות ממשלתית עלתה ל- 3.4% מ- 3.1%. בארה"ב אינפלציית הליבה עלתה ב- 6.0% שנה אחורה ובאירופה ב- 3.8%.
מעט התמתנות במחירי התפוקה
מדד מחירי התפוקה ליעדים מקומיים (ללא דלקים) עלה ב-0.4% וב- 7.5% שנה אחורה (התמתנות מ- 8.8% לפני חודש). מחירי הסחורות התעשייתיות חזרו לרדת אל רמתם בתחילת השנה.
עלייה מתונה יחסית גם במחירי תשומות הבנייה
בחודש מאי מחירי תשומות הבנייה עלו ב- 0.5% וב- 6.6% שנה אחורה (התמתנות מ- 6.8% לפני חודש). מחירי החומרים עלו ב- 0.9% (12.9% שנה אחורה) לעומת עליית שכר העבודה בשיעור של 0.2% ועלייה של 1.1% שנה אחורה. קשה להסביר את העלייה המתונה בשכר פועלי הבנייה לאור המחסור בעובדים. במבט קדימה, ירידה במחירי המתכות צפויה למתן את מדד תשומות הבנייה. מנגד, הפיחות בשקל צפוי לייקר את היבוא. אנו צופים עלייה של 3.5% שנה קדימה.
מדד יוני צפוי לעלות ב- 0.5% ויושפע מ:
עלייה של כ- 1.0% במחירי המזון.
הוזלה עונתית במחירי הפירות והירקות (4.4%) בעקבות גידול חדד בהיצע של פירות הקיץ לאחר כניסה למדידה של מרבית פירות הקיץ במחירים גבוהים בחודש הקודם.
הוזלה עונתית במחירי ההלבשה (תחילת מחירי סוף העונה) בשיעור של 4%.
התייקרות של 9.4% במחירי הדלקים.
עלייה של 3% במחירי נסיעות לחו"ל, בעיקר בשל הפיחות בשקל + מעט השפעת "ביקוש כבוש".
מדד יולי צפוי לעלות ב- 0.5% ויושפע מהשפעת הפיחות בשקל על מחירי הנסיעות לחו"ל (גם עונתיות גבוהה בחודשי הקיץ), המשך עליות מחירים במזון, עלייה עונתית במחירי השכירות. מנגד, מחירי סוף העונה בהלבשה יימשכו (5%-).
תחזית האינפלציה שנה קדימה: 3.5%, 5.0% ב- 2022 ו- 2.4% ב- 2023.
ניתוח גורמי האינפלציה:
סיכוני האינפלציה הינם כלפי מעלה
שע"ח: העודף בחשבון השוטף ירד ל- 5.1 מיליארד דולר ברבעון א' (מ- 6.8 מיליארד ברבעון ד' 21 אך דומה לממוצע הרבעוני של 2021). ברבעון א', גירעון הסחר עלה ב- 0.2 מיליארד והעודף בחשבון השירותים ירד ב- 0.34 מיליארד. ברבעון א' ההשקעות הריאליות נטו (FDI) הסתכמו ב- 2.5 מיליארד דולר, קצב דומה ל- 2021 (11 מיליארד כל השנה). הגורמים הבסיסיים ממשיכים לתמוך בשקל, אם כי במבט קדימה צפויה ירידה בעודף בחשבון השוטף בשל חולשה ביצוא, המשך גידול ביבוא, גידול חד בתיירות היוצאת (יחסית לגידול מתון בתיירות הנכנסת) ועלייה במחירי הסחורות (נפט). אנו צופים שהעודף בחשבון השוטף ירד לכיוון 2.5%-3% תוצר בעוד שנה מרמה של 4.1% ברבעון א' 22.
ברור שהרגישות של השקל לשינויים החדים בשוקי ההון בעולם חזקה מאד. בשבוע האחרון, השקל פוחת ב- 2.4% מול סל המטבעות, וב- 5.8% מתחילת השנה. סביר להניח שמגמה זו תימשך בחודשים
הקרובים על רקע העצבנות הנמשכת בשווקים.
מחירי האנרגיה חזרו לעלות למרות החלטת OPEC להגדיל את התפוקה (לא ברור עד כמה חברי הארגון מסוגלים להגדיל) ושחרור מלאי חירום בארה"ב. עלייה בביקוש עם ההתאוששות מהקורונה (כאשר סין בדרך להיפתח), והעדר השקעות מספיקות להפקת אנרגיה בשנים האחרונות תומכים בהמשך עליות במחירי הנפט בעולם. במודל המחירים הנחנו מחיר של 127 דולר לחבית ברנט בסוף 2022 ו- 137 דולר בסוף 2023, אך הסיכון הינו בהחלט לעלייה חדה יותר.
מחירי הסחורות החקלאיות התייצבו בתקופה האחרונה (עדיין מדובר בעלייה של 20% מתחילת השנה), ויתכן שרגיעה מסוימת בחלקים של אוקראינה ופתיחת הנמלים יביאו לגידול ביצוא חיטה וסחורות אחרות. אך ברקע (ובטווח הארוך יותר), משבר האקלים (בצורות, שיטפונות וכו') תומך במחסור ובעליות מחירים. אנו מניחים עלייה של 6.4% במחירי המזון במדד שנה קדימה ותרומה של 0.9% לאינפלציה. מחירי הסחורות התעשייתיות חזרו לרמה בתחילת השנה, אינדיקטור מעודד עבור תשומות הבנייה.
מנגד, מחירי ההובלה ירדו בתקופה האחרונה ונמוכים היום ב- 27% לעומת מחירי השיא בסוף ספטמבר 21. יתכן שמדובר בסימני התמתנות בביקוש לסחורות במדינות המפותחות והשפעת הסרת חלק ממגבלות הקורונה בסין. צפויה הקלה "בשיבושים בהספקה" (כולל שבבים) במהלך השנה הקרובה.
שוק העבודה ולחצי השכר: ללא ספק שוק העבודה הדוק מאד, נתוני התעסוקה של המחצית הראשונה של מאי (למרות הבעייתיות של נתוני חצי חודש) מצביעים על חזרה לשיעור תעסוקה ערב הקורונה (61.1% ב- 2019), זאת כאשר מספר המשרות הפנויות בשיא (154 אלף). לפי בנק ישראל, השכר בסקטור העסקי כבר עולה "מעל התוואי של ערב המשבר" (כאשר קיימת הטיה כלפי מטה בנתוני השכר הממוצע בשל הגידול היחסי במשרות החלקיות), וסביר להניח שהסקטור הציבורי ידרוש catching up. לחצי שכר תומכים בלחצי אינפלציה.
מחירי השכירות לאן?
רבים (כמונו) ציפו שהלמ"ס תתפוס עליית מחירי שכירות חדה יותר מ- 3.4% בשנה האחרונה, וממשיכים לצפות לתיקון כלפי מעלה בחודשים הקרובים. קיימים מספר כוחות מנוגדים הפועלים בשוק השכירות: ירידה בביקוש לרכישה (בשל התייקרות המשכנתאות – ראה גרף) תביא לגידול בביקוש לשכירות כאשר במקביל "המשקיעים" פחות רוכשים דירות (צד ההיצע של דירות להשכרה). מנגד, צפוי גידול בסיומי בנייה השנה (עקב גידול חד בהתחלות הבנייה בשנים קודמות) וחולשה בענף ההיי טק תחליש את הביקוש. אנו מניחים עלייה של 4.2% בסעיף הדיור הראשי ותרומה של 1.0% לאינפלציה שנה קדימה.
מחירי הטיסות עוד יעלו על רקע עודף ביקוש עולמי, עלייה במחירי הנפט ובשכר. אנו מניחים עלייה של 8% שנה קדימה (תרומה של 0.3% לאינפלציה).
צפויה הוזלה (ריאלית) בתעריפי הארנונה בינואר 2023 (עדכון נומינלי של 1.37%) בשיעור של כ- 2.5%.
לא ברור מה יקרה למחירי החשמל. מתבקשת התייקרות (בשל הזינוק במחירי הפחם) אך יתכן שהאוצר יוריד (עוד) את הבלו על הפחם. הנחנו יציבות במחירי החשמל.
נראה שתוכנית האוצר לפתיחת שוק המזון ליבוא מתחרה לא תיושם, לפחות לא בממשלה הנוכחית.
Comments