• barak invest

תחזית אינפלציה

עודכן ב: 1 יול 2020

24 ביוני 2020


תחזית אינפלציה 24.06.2020


תחזית האינפלציה: יוני: 0.1%-, יולי: 0.1%, אוגוסט: 0.3% ו- 0.6% שנה קדימה

מספר עדכוני הנחות:

  • מחירי הנפט בעולם עלו ל- 42 דולר לחבית ברנט. משמעות הדבר, צפויה עלייה של 4% במחירי הדלקים בתחילת חודש יולי. תחזית שנה קדימה עדיין עומדת על 45 דולר/לחבית. העלייה במחירי הדלקים במדד צפויה לתרום כ- 0.4% לאינפלציה שנה קדימה.


  • השקל יוסף בשבוע האחרון ב- 1.0% מול סל המטבעות (וב- 2.7% מתחילת השנה). באפריל גופים מוסדיים רכשו מט"ח נטו בהיקף של 1.1 מיליארד דולר, רגיעה לאחר רכישות של 10.3 מיליארד בחודש מרץ. באפריל, מוסדיים רכשו נכסים בחו"ל בהיקף של 3.2 מיליארד דולר והגדילו את הגידור ב- 2.1 מיליארד דולר. היקף רכישות האג"ח של המוסדיים מאד מושפע מהתנודתיות בשווקים. אנו ממשיכים להניח ייסוף קל בשנה הקרובה עם המשך התערבות של בנק ישראל.




  • נדמה שלאור העלייה בתחלואה, מדידת נסיעות לחו"ל על ידי הלמ"ס תידחה לספטמבר (ולא באוגוסט) לפחות. ברור שהנחה זאת עשויה להשתנות.


  • לאור הירידה החדה במחירי ההלבשה בחודש מאי (10.5%- ב- 12 החודשים האחרונים), צמצמנו את הירידה העונתית בחודשים יולי ואוגוסט, זאת בהנחה שמדובר בתופעה של הקדמת מחירי סוף העונה, לפחות באופן חלקי. עדיין אנו מניחים ירידה של 7% במחירי ההלבשה בכול שנת 2020, זאת לעומת ירידה של 4% לשנה בשנים 2017-2019 (בממוצע).


  • אנו ממשיכים לצפות לירידה של 0.5% במחירי הדיור (הסעיף הראשי). בנוסף לנימוקים הידועים של שחיקה קשה בכוח הקנייה של הציבור ותוספת היצע מ- Airbnb, ברבעון א' מסתמן גידול בשטח בנייה פעילה בשיעור של 4.5% y/y וב- 2.6% מעל הרמה הממוצעת של 2019.



  • מסתמנת ירידה קלה במחירי המזון ורמת מחירי פירות הקיץ נותרה נמוכה. מחירי העגבניות לצרכן ירדו במחצית הראשונה של חודש יוני.



  • חשוב לציין שמדד יוני נוטה להפתיע כלפי מטה: ביוני 2019 המדד ירד ב- 0.6% (חזינו 0.2%-), וב- 2017 מדד יוני ירד ב- 0.7% (חזינו 0.2%-). ביוני 2018 המדד עלה ב- 0.1% (חזינו 0.1%-). הפתעות המדד נבעו בעיקר מירידה חדה יותר מהצפוי במחירי הפירות והירקות.


  • המשק חוזר בהדרגה לפעילות, אך רמת הביקושים המקומים עדיין נמוכה יחסית. אנו מניחים ששיעור האבטלה האמיתי בחודש יוני עומד על 14%-15% וצפוי להגיע ל- 9% בסוף השנה ו- 7% בעוד שנה.


  • נדמה שפוחתים הסיכויים להעלאת מיסים עד סוף 2021. שר האוצר החדש כץ (וגם הנגיד) נשמע החלטי שאסור להעלות מיסים כל עוד המשק בתוואי התאוששות. המחשה ניתן לקבל מביטול העלייה בהיטל על יבוא מלט, כפי שדרש שר הכלכלה.


  • ברבעון א' מחירי היבוא של מוצרי הצריכה עלו דולרית ב- 0.5% ומחירי המזון עלו ב- 1.6%. בשקלים מחירי היבוא עלו בשיעור חד יותר (סביב 4%-5%) בשל הפיחות (הזמני) בשקל בחודש מרץ בשיעור של 5.4% ל- 3.61 ₪ לדולר. מאז השקל יוסף בחזרה בכמעט 5%. מחירי המזון בישראל עלו ב- 2.2% מינואר לאפריל.



  • שיעור האבטלה צפוי להגיע ל- 9% עד סוף השנה. מספר העובדים אשר "נעדרו זמנית מהעבודה" (חל"ת) בגין הקורונה ירד ל- 684 אלף איש מ- 1,276 אלף באפריל . מדובר בהתפתחות חיובית, אך עדיין מספר החל"ת משקף כ- 17% מכוח העבודה. כלומר, שיעור האבטלה "האמיתי" עומד על 21%, ולא- 4.2% בחודש מאי, שיעור האבטלה הרשמי (בלי לקחת בחשבון את המועסקים בחלקי משרה נגד רצונם). בהנחה סבירה שהמשך פתיחת המשק במהלך חודש מאי וחודש יוני נמשכה, אזי סביר ששיעור האבטלה בחודש יוני ירד ל- 15%. מדובר בהתפתחות חיובית אשר תומכת בהערכה ששיעור האבטלה צפוי לרדת לסביבות 9% בסוף השנה. עדיין מדובר ברמת רפיון (slack) גבוהה בשוק העבודה אשר תומכת בסביבת אינפלציה נמוכה.


מדיניות מוניטארית

המשנה לנגיד אנדרו אביר סבור שבנק ישראל יכול להגדיל את ההרחבה המוניטארית (בעיקר רכישות אג"ח) או ליישם כלים חדשים כגון רכישת אג"ח קונצרני, זאת במידה ותחול התדרדרות במצב הכלכלי. אביר גם אמר שהנזילות שסיפק בנק ישראל בשוק החלף שקל/דולר הייתה זמנית. למרות שבסופו של דבר המדיניות המוניטארית נקבעת על ידי הוועדה המוניטארית, סביר להניח שאביר מייצג את גישת הנגיד. הפרשנות שלנו: נדמה שבנק ישראל מרוצה מרמת המעורבות המוניטארית ולמרות מדד מאי הנמוך (הנגיד טוען שקיימות בעיות מדידה בתקופת הסגר), לא נראה שבנק ישראל נוטה להוריד את הריבית או לרכוש אג"ח קונצרני, כל עוד המשק נמצא בתוואי של התאוששות, כפי שנראה כעת. כן סביר לצפות למעט מעורבות יתר בשוק האג"ח במטרה להמשיך להשטיח את העקום.




84 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול