20 ביוני 2021
סקירת מאקרו שבועית: הפד מתחיל לחשוש מאינפלציה
מה קרה לשווקים בעולם בשבוע האחרון?
בשבוע האחרון שוקי המניות בארה"ב ירדו על רקע נימה יותר "ניצית" על ידי הפד כאשר חברי הפד צופים כעת שתי העלאות ריבית ב- 2023 (הקדמה מ- 2024). נשיא הפד ב-St Louis, Bollard אמר שהוא מצפה להעלאת ריבית ראשונה כבר בסוף 2022. התשואות הקצרות-בינוניות עלו לעומת ירידה מתונה בתשואות הארוכות.
מאקרו ישראל: ירידה מדאיגה בגמר בנייה
נמשכת העלייה במספר המשרות הפנויות (133 אלף במאי). ביטול חוק החל"ת צפוי להחזיר את הבלתי מועסקים (ועובדים בחל"תים) למעגל העבודה.
ברבעון א' חל שיפור בעודף בחשבון השוטף עקב האצה בייצוא שירותי היי טק.
באפריל המכירות של דירות חדשות עלו ב- 11% וב- 35% שנה אחורה.
מחירי הדירות לרכישה עלו ב- 5.6% y/y, אנו צופים צעדים לקרר את שוק הדיור.
מספר הדירות המוגמרות ירד ברבעון א' 21 לקצב שנתי של 44.7 אלף, מה שתומך בהמשך לחץ לעליות מחירי הדיור, כולל מחירי השכירות.
סביבת האינפלציה: מדיניות האוצר תמתן את האינפלציה
מדד מאי (0.4%) עלה מעט פחות מהציפיות עקב עלייה מתונה במחירי ההלבשה.
אינפלציית הליבה עלתה ב- 1.0% בשנה האחרונה, קצב זהה לאירופה שעדיין נפתחה רק באופן חלקי וקצב נמוך בהרבה מארה"ב (3.8%).
שר האוצר החדש הודיע שלא יעלה מיסים ושהוא שואף להקפאת השכר הציבורי.
בשבוע האחרון מסתמנת ירידה במחירי הסחורות בעולם על רקע התחזקות הדולר והודעת ממשלת סין על שחרור רזרבות של מתכות מסוימות.
ארה"ב: צפוי גידול של 10% בצריכה הפרטית ברבעון ב'
במאי הייצור התעשייתי עלה ב- 0.8% (צפי ל- 0.4%) וב- 39% שנה אחורה.
המסחר קמעונאי ירד ב- 1.3% אך הנתון של אפריל עודכן מאפס ל- 0.9%. משקי הבית מגדילים צריכת שירותים עם הסרת המגבלות. המסחר הקמעונאי עלה (למעט שירותי אוכל) ב- 20% שנה אחורה.
במאי מדד מחירים ליצרן (הליבה) עלה ל- 4.8% שנה אחורה מ- 4.1% אפריל.
התחלות הבנייה עלו ב- 3.6% אך הן עדיין נמוכות ב- 5.3% לעומת דצמ' 20, כנראה על רקע מחסור של עובדים וחומרי בנייה. אין בעיה של ביקושים.
מחירי היבוא בארה"ב 1.1% במאי ועלו ב- 11.3% שנה אחרונה.
סין: ההתרחבות נמשכת אך בקצב מתון יותר
במאי הייצור התעשייתי עלה ב- 8.8% שנה אחורה (מ- 9.8% באפריל).
קצב הגידול של המסחר הקמעונאי התמתן ל-12.4% מ- 17.7% וההשקעות ל- 15.4% מ- 19.9%. התמתנות זו תומכת בהתמתנות במחירי הסחורות התעשייתיות.
שוק האג"ח: השתטחות העקום בארה"ב
לאחר עליית תשואות בארה"ב עם החלטת הריבית, התשואות הארוכות חזרו לרדת.
ציפיות האינפלציה בארה"ב ירדו עקב צפייה למדיניות מוניטארית יותר "ניצית".
פערי תשואות בין ארה"ב לאירופה/יפן מקשים על עליית תשואות ארוכות.
לאחר פרסום מדד מאי בישראל ציפיות האינפלציה המגולמות בשוק ירדו.
לפי הערכתנו, ציפיות האינפלציה עדיין גבוהות מדי.
הסיכון העיקרי לארוכים בישראל ממשיך להיות עליית תשואות בארה"ב.
ארה"ב: חברי הפד נבהלו מנתוני האינפלציה
לאחר חודשיים של נתוני אינפלציה גבוהים יחסית, הפד מתחיל להישמע מעט יותר "ניצי". כזכור, אינפלציית הליבה עלתה ב- 0.7% בחודש מאי וב- 0.9% בחודש אפריל, הרבה מעבר לציפיות בשוק.
כעת, חברי הפד מצפים לאינפלציית ליבה של 3.4% השנה לעומת 2.2% בתחזית בחודש מרץ (לפי ה- dots). עדיין חברי הפד אופטימיים שמדובר בהאצה זמנית באינפלציה וצופים אינפלציה של 2.1% ב- 2022 ו- 2.2% ב- 2023 (עדכון קל מ-2% ו- 2.1% בהתאמה בתחזית של חודש מרץ).
חברי הפד (בממוצע) צופים שתי העלאות ריבית ב- 2023 (הקדמה מ- 2024). חברי הפד מבינים שקיימת התאוששות מהירה בפעילות (צופים צמיחה של 7% השנה, עדכון כפי מעלה מ- 6.5%) ולכן, יצטרכו להתחיל "לנרמל" את הריבית מוקדם יותר. עדיין ריבית שיווי משקל ארוכת הטווח עומדת על 2.5%.
למרות שנתוני התעסוקה ממשיכים להיות חלשים יחסית, פאוול סבור שמדובר בהשפעת התמיכות הממשלתיות. מדובר בנסיגה ממה שפאוול אמר בעבר כאשר הדגיש שתידרש התקדמות ממשית )(substantial progress) בשוק העבודה לפני שהוא ישקול שינוי במדיניות. כעת הוא נשמע אופטימי לגבי שוק העבודה:
" I'm confident that we are on a path to a very strong labor market, a labor market that shows low unemployment, high participation, rising wages for people across the spectrum".
בהחלט רואים עלייה חדה במספר המשרות הפנויות (job openings) וביטול התמיכות הממשלתיות (25 מדינות בארה"ב כבר ביטלו את התמיכות, היתר בתחילת ספטמבר) צפוי להביא לגידול מהיר במספר המועסקים.
פאוול רמז שחברי הפד מתחילים לדבר על טייפרינג, וסביר להניח שהוא יציג זאת ב- Jackson Hole בסוף חודש אוגוסט.
הודעת ריבית הפד ביום רביעי הביאה לירידה בצפיות האינפלציה המגולמות בשוק האג"ח והשטחת עקום התשואות. ירידת התשואות באפיקים הארוכים נבעה מהערכה שבכול זאת הפד "יטפל באינפלציה" ולא יגיע למצב של behind the curve. התשואות הקצרות והבינוניות עלו בציפייה לתוואי העלאת ריבית יותר אגרסיבי.
המסקנה שלנו מהודעת הריבית: נתוני תעסוקה פחות חשובים לפד בשלב זה, מה שמחזיר את הזרקור לנתוני האינפלציה. סביר להניח שהשווקים יהיו יותר רגישים לנתוני האינפלציה בחודשים הקרובים (אשר ימשיכו להפתיע כלפי מעלה, לפי הערכתנו) לעומת האדישות לנתוני האינפלציה בחודשים אפריל-מאי. סביר להניח שנראה עליית תשואות ארוכות לכיוון 1.8%-1.7% עד סוף השנה.
ארה"ב: גידול מהיר בצריכה הפרטית
משקי הבית נהנו מתמיכות מאד נדיבות בשנה האחרונה על ידי הממשל. עקב כך, ניתן להבחין בעלייה חדה בצריכה הפרטית. המסחר הקמעונאי (למעט שירותי אוכל) עלה ב- 20% בשנה האחרונה. הגרף הבא ממחיש את הקשר בין קבלת סיוע מהממשל והצריכה הפרטית:
המסחר הקמעונאי ירד ב- 1.3% במאי, אך הנתון של אפריל עודכן מאפס ל- 0.9%. בניתוח של נתוני המסחר הקמעונאי, קיימת הערכה שהצריכה הפרטית בארה"ב עלתה ב- 10%-11% ברבעון ב'.
הביקוש המוגבר בצריכה הביא לירידה חדה במלאים יחסית למשלוחים (inventory/supply ratio), אינדיקטור אשר מעיד על לחצי אינפלציה בטווח הקצר.
השלכות: בארה"ב, נתוני האינפלציה צפויים להמשיך להפתיע כלפי מעלה בחודשים הקרובים. ההבדל המהותי לעומת ישראל: מדיניות פיסקאלית מאד מרחיבה בארה"ב (צפוי גירעון של 18% תוצר השנה) לעומת ישראל (גירעון של 7% בלבד) בה התמיכות הממשלתיות היו צנועות יחסית. הבדל הוסף: הדולר נחלש בעולם והשקל מתחזק.
מאקרו ישראל: מדוע צפויה התמתנות באינפלציה ב- 2022/
אנו צופים אינפלציה של 1.2% שנה קדימה ו- 0.9% ב- 2022. מרבית גורמי האינפלציה תומכים בהתמתנות בטווחי הביניים (אך לא בחודשים הקרובים):
גורמי אינפלציה טרנזיטורים (זמניים) כוללים את השפעת העלייה במחירי הסחורות, התייקרות במחירי ההובלה, והשפעת הביקוש הכבוש. מדובר בתופעה זמנית כתוצאה מהסרת המגבלות על הפעילות ועל הצריכה הפרטית בעולם.
גורמים ממתני אינפלציה (בישראל) כוללים המשך לחץ לייסוף בשקל, ביטול מהיר של חוק החל"ת ושאיפת שר האוצר להקפיא את השכר הציבורי. בנוסף, ניתן לצפות למדיניות הגברת התחרותיות על ידי האוצר. המיסים יועלו עד סוף 2022.
גורם אינפלציה עיקרי במבט קדימה: האצה בקצב עליית מחירי השכירות במדד. קיים מחסור של דירות בישראל (ראה ניתוח של התחלות וגמר בנייה). אנו מניחים עלייה של 2% במחירי הדיור (מחירי השכירות) ב- 2021 ו- 2.5% ב- 2022.
ירידה במספר הדירות המוגמרות תומכת בעליות מחירים
לפי סקר מחירי הדירות לרכישה, המחירים עלו בקצב שנתי של 9.4% בחצי השנה האחרונה. העלייה במחירי הדיור נובעת ממספר גורמים כולל ריביות נמוכות, ירידה בשיעור המס על המשקיעים, אפקט העושר מעלייה בשווקים הפיננסיים ובראש ובראשונה: ירידה במלאי הדירות (ירידה של 20% במלאי הדירות החדשות למכירה בשנה האחרונה). לפי נתוני הלמ"ס, מספר הדירות המוגמרות ב- 2020 הסתכם ב- 48.5 אלף ירידירות, נמוך בהרבה מהגידול במספר משקי הבית כול שנה אשר מוערך סביב 55-60 אלף.
ברבעון א' 2021 מספר הדירות המוגמרות אף ירד ל- 44.7 אלף (בחישוב שנתי). יתכן שקיימת השפעה של מחסור של עובדים בענף מה שמאריך את משך זמן הבנייה. במקביל, חל גידול במספר התחלות הבנייה (52.8 אלף ב- 2020) וגידול מהיר במספר הדירות בתהליך בנייה (129 אלף ברבעון א' 2021 מ- 126 אלף לפני שנה), אך ללא גידול מהיר בסיומי בנייה, הלחץ לעליית מחירי הדיור, ובמחירי השכירות בפרט, צפוי להימשך. כאמור, מדובר באיום העיקרי על סביבת האינפלציה בישראל.
מה צפוי להתפרסם השבוע?
ישראל: שני: נתוני אבטלה (מאי), מדד האמון הצרכני (מחצית הראשונה של יוני). חמישי: מדדי מחירי סחר חוץ (רבעון א').
חו"ל: שלישי: אירופה: מדד האמון הצרכני (יוני). רביעי: מדדי מנהלי הרכש במספר מדינות עיקריות, כולל יפן, צרפת, גרמניה, UK, וארה"ב (יוני). חמישי: ארה"ב: מספר דורשי העבודה החדשים. שישי: ההכנסה האישית, הצריכה הפרטית ואינפלציית PCE (חודש מאי). אינפלציית הליבה PCE מהווה נתון חשוב עבור הפד. כזכור, אינפלציית CPI הפתיעה כלפי מעלה.
Comments