סקירת שוק ההון שבועית

25 באוקטובר 2020

מה קרה לשווקים בעולם בשבוע האחרון?

בשבוע האחרון השווקים התנדנדו בין אופטימיות לפסימיות סביב תוכנית פיסקאלית בארה"ב. ציפייה להרחבה פיסקאלית ונצחון הדמוקרטים תמכה בעליית תשואות ובהתללות העקום. מנגד, התמתנות בפעילות הכלכלית באירופה (לפי מדדי מנהלי הרכש) ועלייה בתחלואה העיבו על השווקים. בארה"ב התחלואה זינקה ל- 83 אלף ביום שישי. מרבית הנתונים הכלכליים בארה"ב היו חיוביים, כולל נתוני הפעילות בענף הנדל"ן, ירידה במספר דורשי העבודה, ומדד מנהלי הרכש PMI.

מאקרו ישראל: הרעה ניכרת בשוק העבודה, אך התאוששות ביצוא,

• שיעור האבטלה במחצית ב' של ספטמבר עלה ל- 19.1% מ- 11.5% במחצית א'.

• מדד האמון הצרכני ירד במחצית א' של אוקטובר ל- 32- נק' מ- 7- בפברואר.

• מדד מנהלי הרכש עלה ב- 0.4 נק' ל-53.5, הפגיעה בתעשייה פחות מורגשת כעת.

• בספט' מספר המשרות הפנויות ירד ב- 8% לאחר עלייה רצופה של 58% מאפריל.

• נתוני סחר חוץ מצביעים על גידול ביצוא בספט' על רקע התאוששות בסחר העולמי.

• יבוא מוצרי צריכה עלה ב- 18% ברבעון ג' לאחר ירידה של 9% ברבעון ב'.

• למרות הסגר השני, תחזית הצמיחה והגירעון התקציבי של בנק ישראל אופטימיים יותר יחסית לתחזית הפסימית של אוגוסט.

סביבת האינפלציה:

• ציפיות האינפלציה שנה קדימה של החזאים ירדו ל- 0.3% (מ- 0.4% לפני חודש).

• בנק ישראל צופה אינפלציה של בין 0.2%- עד 0.3% (תלוי בתרחיש) מרבעון ג' 20 עד רבעון ג' 21.

• אנו צופים אינפלציה של 0.3% באוקטובר, 0.1%- בנובמבר, ו- 0.4% שנה קדימה.

ארה"ב: מדדי מנהלי הרכש מצביעים על צמיחה מהירה

• בספטמבר מספר התחלות הבנייה עלה ב- 1.9% (11% גידול שנה אחורה) ומספר אישורי הבנייה עלה ב- 5.2%, התרחבות בסקטור הנדל"ן ממשיכה לתמוך בפעילות.

• מכירות של בתים יד שנייה עלו ב- 9.4% וב- 20.9% שנה אחרונה.

• מספר דורשי העבודה החדשים עלה ב- 787 אלף (פחות מהצפי של 865 אלף).

• באוקטובר, מדד מנהלי הרכש PMI הפתיע לטובה ועלה ל- 55.5 נק' בתעשייה ו- 56 בשירותים, אינדיקטור אשר מצביע על התרחבות מהירה.

אירופה:

• באוקטובר מדד אמון הצרכני ירד ל- 15.5- נק' מ- 13.9- עקב העלייה בתחלואה.

• מדד מנהלי הרכש בתעשייה עלה ל- 54.4 נק' (התרחבות), אך ירד ל- 46.2 בענפי השירותים (ומשקף התכווצות), זאת על רקע הטלת מגבלות בפעילות.

• באנגליה המסחר הקמעונאי על ב- 1.5% בספטמבר ועלה ב- 4.7% שנה אחורה.

שוק האג"ח:

• החלטת הריבית איכזבה, כאשר לא היה כל שינוי משמעותי במדיניות.

• הגדלת מסגרת רכישות האג"ח הינה טכנית, ונאמר שאין כוונה להאיץ את הקצב.

• בנק ישראל לא שינה כלל את "ההכוונה לעתיד".

• מתן הלוואות לבנקים בריבית מעט שלילית היה צעד מינורי שברובו לא ינוצל.

• לאור המדיניות המוניטארית השמרנית קשה לצפות ל- upside בארוכים.

• בינתיים גם התשואות בארה"ב עולות על רקע ציפייה למדיניות פיסקאלית מרחיבה.

• מודיס שמרה על אופק הדירוג של ישראל (יציב), אך חשוב להדגיש שישראל מדורגת נמוך יותר (A1) במודיס יחסית ל- AA) S&P-).

החלטת ריבית מאכזבת תמכה בעליות תשואות

החלטת הריבית הייתה יחסית מאכזבת, ללא שינוי בריבית או בלשון של ״ההכוונה לעתיד״ (forward guidance). הגדלת מכסת רכישות אג״ח ממשלתית הייתה צפויה ובסך הכול מדובר בצעד טכני (הנגיד אמיר יותר מרמז שאין כוונה להאיץ את קצב הרכישות ), וההלוואות בריבית שלילית נמוכה (0.1%-) לא ינוצלו כמעט על ידי הבנקים, כאשר הבנקים מוטרדים יותר מסיכון האשראי של עסקים קטנים. אמיר גם יותר מרמז שאין התלהבות מהגעה לריבית אפס או שלילית בעתיד. לפי הערכתנו, לאור גישה שמרנית יחסית על ידי בנק ישראל בתקופה של העמקת המשבר וסביבה מאד דיפלציונית, פחתה האטרקטיביות באפיקים הארוכים.

בנק ישראל אופטימי יותר לגבי הצמיחה (יחסית לתחזית הקודמת)

בסוף אוגוסט, בנק ישראל הציג תרחיש פסימי, אשר בינתיים הפך לריאלי, אשר הניח כבר אז כניסה לסגר נוסף ומגבלות על הפעילות. בתרחיש זה, באוגוסט בנק ישראל ציפה להתכווצות של 7% בפעילות וגירעון תקציבי של 14.6% תוצר. כעת, בנק ישראל צופה צמיחה של 5%- השנה (אם משיגים שליטה בתחלואה) ו- 6.5%- אם משיגים רק שליטה נמוכה (הפער העצום בין התחזיות מאד תמוה כאשר השנה עוד מעט מסתיימת ולא סביר לצפות לסגר שלישי עוד השנה). למרות פערי הצמיחה, בשני התרחישים הגירעון התקציבי יגיע ל- 13% תוצר השנה (אנו צופים גירעון של 12% תוצר). הנגיד הדגיש במסיבת העיתונאים את ההתאוששות המהירה במשק הישראל לאחר פתיחת הסגר הראשון (שהפתיעה את בנק ישראל). היקף אי הפעילות ברבעון ג' 2020 (שיעור ההשבתה) עמד על 5%-7% "בלבד".

הפער המשמעותי בתחזיות יותר מוקצן בהסתכלות על שנת 2021: בין צמיחה של 6.5% לצמיחה של 1%, תלוי במידת השליטה בקורונה. בשני התרחישים בנק ישראל מניח חיסון במחצית ב' של 2021 וחזרה לפעילות שיגרתית. פער כה עצום בין התרחישים למעשה מרוקן את התחזיות מכל תוכן.

בתרחיש שליטה (אופטימי) האינפלציה בשנת 2021 צפויה להסתכם ב- 0.6% לעומת 0.1% בלבד בתרחיש של שליטה נמוכה. בתחזית הקודמת בנק ישראל חזה אינפלציה של 0.4% ב- 2021 בתרחיש האופטימי ו- 0.9% בתרחיש הפסימי בטענה שבמצב של עלייה בתחלואה בכל העולם, צפויה השפעה של שיבושים בשרשרת הייצור ומגבלות מצד ההיצע אשר יביאו להאצה באינפלציה. כעת בנק ישראל זנח תיאוריה זו וסבור שההשפעה מצד הירידה החדה בביקוש צפויה להביא לאינפלציה מתונה יותר.

בספטמבר, הייצוא התעשייתי עלה ב- 12% (לעומת אוגוסט, מנוכה עונתיות) לאחר חודשיים של ירידות, כך שברבעון ג' היצוא עלה ב- 1.4% בלבד (בחישוב שנתי) לאחר ירידה של 10% ברבעון ב'. השיפור ביצוא בספטמבר מושפע מההתאוששות בצמיחה העולמית ובסחר העולמי כאשר בספטמבר חל גידול במרבית ענפי הייצוא של ישראל.

יבוא מוצרי הצריכה עלה ב- 18% ברבעון ג' לאחר התכווצות של 9% ברבעון ב', על רקע פתיחת המשק לפעילות לאחר הסגר הראשון. יבוא מכונות וציוד עלה צורה חדה ברבעון ג'. הנתונים הללו בהחלט מעודדים אך עדיין לא משקפים את השפעת הסגר השני אשר צפוי למתן משמעותית את הביקושים המקומיים, אך להשפיע פחות על הייצוא. בחודש ספטמבר גירעון הסחר ירד ל- 1.3 מיליארד דולר מ- 2.1 מיליארד דולר באוגוסט ו- 1.4 מיליארד לפני שנה, התפתחות חיובית אשר תומכת בייסוף בשקל.

עלייה חדה בשיעור האבטלה הרחב

במחצית השנייה של ספטמבר, שיעור האבטלה הרחב עלה ל- 19.1% מ- 11.5% במחצית הראשונה של ספטמבר. שיעור זה כולל מובטלים, חל"תים, ומפוטרים שלא חיפשו עבודה. מדד האמון הצרכני של הלמ"ס ירד ל- 32- נקודות במחצית א' של אוקטובר מ- 21- במחצית א' של ספטמבר (ירידה משמעותית מ- 7- ערב המשבר).

מאקרו חו"ל: פערי צמיחה בענפי השירותים בין ארה"ב ואירופה

לא פעם הדגשנו את החשיבות של מדדי מנהלי הרכש בעולם אשר מהווים אינדיקטורים גם לפעילות העתידית. ביום שישי פורסמו מדדי PMI גם באירופה וגם בארה"ב, כאשר קיים פער משמעותי, בפרט בענפי השירותים, זאת על רקע הטלת מגבלות באירופה (יחסית לארה"ב).

• בארה"ב מדד ה- PMI בתעשייה ירד ב- 0.2 נקודות (בהתאם לציפיות) ל-53.3 נקודות, אשר עדיין מצביע על התרחבות. ואילו רכיב ההזמנות בתעשייה התמתן. לעומת זאת, ה- PMI בענפי השירותים עלה ב-1.4 נקודות (הצפי היה לאי שינוי) והגיע ל- 56.0 נקודות.

• לעומת זאת, באירופה ה- PMI בתעשייה עלה ב- 0.7 בתעשייה ל- 54.4 (מעל הציפיות), אך ירד ל- 1.4 בענפי השירותים לרמה נמוכה של 46.2 נקודות אשר משקפת התכווצות בפעילות, זאת על רקע העלייה בתחלואה והחזרת מגבלות מסוימות במספר מדינות. חשוב לציין שגם בתעשייה וגם בשירותים עסקים מדווחים על עלייה במחירי התשומות, אך רק התעשייה מדווחת על עלייה במחירי התפוקה, זו הפעם הראשונה מאז יולי 2019.

ניתוח: בגל הראשון מרבית המדינות הטילו מגבלות (בארה"ב פחות), אך בגל השני אשר פוקד גם את אירופה וגם את ארה"ב, קיימת רתיעה לחזור ולהטיל מגבלות בארה"ב, מה שמשתקף בנתונים הכלכליים. לא ברור אם מדיניות זו של ארה"ב תוכיח את עצמה או שתביא בלימה יותר חזקה בפעילות בעתיד. קיימת תקווה לאישור שיווק חיסון (או חיסונים) בחודשים הקרובים, ובנוסף, בשלב זה הגל השני בארה"ב פחות קטלני. בינתיים השווקים מתרכזים בתוכנית הפיסקאלית בארה"ב וכמובן בבחירות. יתכן שהזינוק בתחלואה בארה"ב ביום שישי (83 אלף) ועלייה במספר המטופלים בבתי החולים יתחילו להעיב יותר על השווקים.

התאוששות מרשימה בסין

ברבעון ג' סין צמחה בקצב של 4.9% לעומת רבעון ג' 2019. רבים הטילו ספק באמינות נתוני הצמיחה בסין, ולכן פותח מדד חלופי אשר משלב אינדיקטורים שונים (על ידי Capital Economics ). מדד זה תומך בנתון הצמיחה הרשמי.

ניתן לראות שהתאוששות חזקה במיוחד בתעשייה ובענף הבנייה, אך פחות בענפי השירותים.

למעשה, במשבר הקורונה התמיכה עבור המובטלים הייתה מאד מינורית בסין, יחסית למדינות המפותחות. כך שברבעון ב', הירידה בצריכה הפרטית תרמה 5%- בתוצר y/y. סין שמה יותר דגש על השקעות וביצוא אשר חזרו לתרום משמעותית לצמיחה ברבעון ג'. גם הצריכה הפרטית התאוששה באופן חלקי, כפי שניתן לראות גם בביצועים החלשים יחסית של ענפי השירותים.

נתוני סחר חוץ מצביעים על גידול מהיר ביצוא בספטמבר בקצב של 9.9% בשנה האחרונה. גם היבוא עלה ב- 13.2%, אינדיקטור חיובי להשקעות המקומיות במשק הסיני. למרות מלחמת הסחר מול ארה"ב החל משנת 2018 היצוא לארה"ב המשיך להתרחב כמו כן גם גרעון הסחר של ארה"ב מול סין.

קרן המטבע צופה צמיחה של 1.9% השנה ו- 8.2% ב- 2021. הקטר הסיני מהווה גורם חיובי אשר תומך בהתרחבות בסחר בעולמי, אך גם תומך בהמשך עלייה במחירי הסחורות התעשייתיות. צמיחה מהירה יחסית בסין תומכת גם בהמשך התחזקות היואן.

מה צפוי להתפרסם בשבוע הקרוב?

ישראל:

יום שני: הייצור התעשייתי, פדיון בענפי המשק (אוגוסט), שלישי: המדד המשולב של בנק ישראל (ספט'). רביעי: יצוא שירותים (ספטמבר), חמישי: מכירות ברשתות השיווק (ספט'), רכישות בכרטיסי האשראי (ספט'), נתוני כוח אדם (ספט' ורבעון ג').

חו"ל:

יום שני: גרמניה: סקר אמון עסקי Ifo (אוקטובר), שלישי: ארה"ב מדד האמון הצרכני (אוק'), חמישי: אירופה: מדד אמון הכלכלי (משקי הבית + עסקי). ארה"ב: הצמיחה ברבעון ג', קיימת ציפייה לגידול חד של 32% בחישוב שנתי. יום שישי: נתוני צמיחה ברבעון ג' באירופה.