למרות המדד הנמוך בנובמבר, בנק ישראל לא ימהר להוריד את הריבית
מדד חודש נובמבר ירד ב-0.4% לעומת התחזית שלנו של 0.3%- :
הסעיף העיקרי אשר הפתיע היה מחירי ההלבשה וההנעלה אשר ירדו ב-1.1% לעומת העלייה העונתית הרגילה של 2%+ (עם כניסה של אופנת החורף למדידה). יתכן שחודש נובמבר חם במיוחד השנה והשפעת מבצעי בלאק פריידי משמעותית יותר השנה השפיעו על סעיף זה. אם כן, צפוי תיקון כלפי מעלה בחודש דצמבר.
מסתמנת האצה קלה בקצב עליית מחירי השכירות (בחוזי שכירות מתחדשים) ל-1.9% שנה אחורה מ-1.6% לפני חודש. בסך הכול, מחירי השכירות ממשיכים לנוע סביב 2% (בקצב שנתי).
מסתמנת עלייה במחירי הדירות לרכישה (0.6% בסקר האחרון ו-2.6% שנתי), האצה מ-1.7% לפני חודש. מדובר במגמה מדאיגה עבור בנק ישראל אשר איננה תומכת בהורדת ריבית.
לפי ההגדרה המועדפת על ידי בנק ישראל: אינפלציית הליבה (האינפלציה למעט סעיפי אנרגיה ופירות וירקות) עלתה ב-0.51% ב-12 החודשים האחרונים, לאחר 0.54% באוקטובר, ו-0.9% לפני 3 חודשים. סך הכול קצב האינפלציה התמתן ל-0.3% (12 חודשים) מ-0.4% לפני חודש. סביבת האינפלציה נותרה מאד רחוקה מיעד האינפלציה, גם לפי אינפלציית הליבה, אך בנק ישראל מעדיף כעת להשתמש בכלי ההתערבות במט"ח ולא שש להוריד את הריבית. אין אנו צופים הורדת ריבית בסביבה של צמיחה נאה, שוק עבודה "הדוק" וסביבה גלובלית משתפרת.
התחזית שלנו למדד המחירים לצרכן
מדד דצמבר צפוי לעלות ב-0.1% ויושפע בעיקר מהעלייה העונתית במחירי ההלבשה בשיעור של 6.1%+ (השפעה מתקנת מהירידה החדה בחודש נובמבר).
מדד ינואר צפוי לרדת ב-0.3% ויושפע מהוזלה של 4% במחירי החשמל, אך מנגד מהתייקרות במחיר המים (3%-4%), מחיר הארנונה (ב-2%) ורכב היברידי. בנוסף, כעת צפויה התייקרות מתונה במחירי הדלקים בתחילת החודש.
אנו צופים אינפלציה של 1.2% שנה קדימה ו-1.1% ב-2020.
התחזית שלנו לשער חליפין
מגמת הייסוף תימשך, אך בצורה מתונה יחסית. בנק ישראל לא צפוי להוריד את הריבית אך ימשיך להתערב בשוק המט"ח במטרה להאט את מגמת הייסוף (בשבוע האחרון השקל פוחת ב-1% מול הסל). צפוי שיפור בחשבון השוטף עם תחילת יצוא הגז מלווייתן, וצפוי גידול בהשקעות פיננסיות עם הצטרפותה של ישראל ל-WGBI.
לפי נתוני העודף בחשבון השוטף ברבעון ג' (3.9 מיליארד דולר) כנראה שהעודף יגיע לכמעט 4% תוצר השנה לאחר 2.6% ב-2018. מסתמן גם גידול בהשקעות ריאליות נטו, אך פחות מאשר ב- 2018. ברבעון ג' העודף בחשבון הסחורות והשירותים נותר כמעט יציב על 1.8 מיליארד דולר. מדובר במרכיב חשוב בחשבון השוטף המשפיע יותר על שוק המט"ח.
מוסדיים מכרו מט״ח נטו באוקטובר בהיקף של 1.2 מיליארד דולר. מוסדיים השקיעו נטו 1.1 מיליארד דולר בנכסים בחו״ל אך הגדילו את הגידור ב-2.3 מיליארד. מתחילת השנה מוסדיים מכרו נטו 5 מיליארד דולר ותרמו למגמת הייסוף בשקל. שיעור החשיפה למט״ח באוקטובר התייצב על 16.4%, בדומה לספטמבר, ו-17.5% בתחילת השנה. לא נראה שמוסדיים יגדילו את שיעור החשיפה למט"ח ב- 2020 על רקע פערי ריבית נמוכים יחסית מול ארה"ב.
תחזית מאקרו למשק הישראלי
סביבת האינפלציה צפויה להישאר נמוכה (0.7% למעט השפעת צעדי הממשלה):
השכר יעלה בקצב של 2%-2.5%, קצב מעט מתון יותר מהקצב בשנה האחרונה. חשוב לזכור שמסתמנת התמתנות בסך תשלומי השכר במשק (בשל הקיפאון במספר משרות השכיר בחודשים האחרונים), כך שצפויה התמתנות בסך הביקושים במשק. עלייה צפויה בנטל המס וצעדים פיסקאליים אחרים גם יפגעו בכוח הקנייה של משקי הבית . בחודש נובמבר חלה ירידה באופטימיות הצרכנית. בנוסף, שיעור המשרות הפנויות מסך כוח העבודה ירד ל-3.42% בנובמבר מ-3.43% באוקטובר, 3.54% לפני שנה ו-3.84% לפני שנתיים (בעיקר עקב גידול בכוח העבודה). ירידה בשיעור המשרות הפנויות מסך כוח העבודה תומכת בהתמתנות בלחצי השכר במשק ולכן גם תומכת באינפלציה מתונה.
מחירי הדיור יעלו ב-1.4% בשנה הקרובה בהשפעת יריד ה בהיצע של דירות על רקע ירידה בהתחלות הבנייה בשנה האחרונה. הקבלנים מדווחים על ירידה של 7.1% במלאי הדירות החדשות למכירה מתחילת השנה. יחד עם זאת, התמתנות בכוח הקנייה של הציבור צפויה למתן את מחירי השכירות.
מחירי הסחורות והנפט יישארו יציבים בשנה הקרובה. כמובן שמחירי הסחורות יושפעו מהתפתחויות בחזית הסחר, אך התמתנות בפעילות הגלובלית צפויה לשמור על מחירים נמוכים.
מהלך של התאמות פיסקאליות (כאשר תקום ממשלה) צפוי לתרום כ-0.4% לאינפלציה, כולל העלאת מע"מ באחוז ועוד צעדים נוספים. בשלב זה אנו מניחים שהעיתוי צפוי להיות בחודשים יוני-יולי 2020, לאחר הקמת ממשלה (בתקווה שלא נלך לבחירות נוספות!).
