סקירת שוק ההון שבועית

19/12/2021

מה קרה לשווקים בעולם בשבוע האחרון?

ביום רביעי השווקים הגיבו בחיוב להודעה "הניצית" יחסית מהפד אשר צופה שלוש העלאות ריבית גם 2022 וגם ב- 2023. כנראה שהשינוי בתפיסת הפד היה צפוי ולא הפתיע. ביום שישי השווקים ירדו על רקע הגברת החששות מהאומיקרון. ה- BoE הפתיע עם העלאת ריבית ל- 0.25% וה- ECB הודיע על טייפרינג לפני סיום תוכנית רכישות החירום (PEPP) במרץ. נורבגיה העלתה את הריבית ב- 0.25% ל- 0.5%.

מאקרו ישראל:

העודף בחשבון השוטף עלה מעט ברבעון ג' (לעומת רבעון ב'). העודף בחשבון השוטף צפוי להגיע ל-4.5% תוצר השנה וההשקעות הריאליות נטו ל-4%.

מדד מנהלי הרכש ירד בנובמבר ב- 5.1 נק' ל- 50.3, זאת בניגוד לשיפור בפעילות לפי סקר מגמות של הלמ"ס.

התחלות הבנייה עלו ל- 56 אלף יחידות בשנה האחרונה עד רבעון ג', לעומת 45.8 אלף דירות מוגמרות בלבד. המחסור נמשך ותומך בעליות מחירים.

מספר הדירות החדשות שנמכרו עלה ל- 5 אלף באוקטובר (ביקוש ממשקיעים), גידול של 5.7% לעומת ספטמבר ועלה ב- 10% שנה אחורה.

סביבת האינפלציה: שוב מדד נמוך

מדד נובמבר (0.1%-) תאם את הציפיות שלנו. אינפלציית הליבה נותרה יציבה על 2.1% שנה אחורה זה שלושה חודשים, זאת בניגוד להאצה במרבית המדינות.

בשבוע האחרון השקל פוחת ב- 0.4% מול הדולר וב- 0.7% מול היורו.

ארה"ב:

בנוב' המסחר הקמעונאי עלה ב-0.3% (צפי ל- 0.8%) לאחר 1.8% באוקטובר. למרות החולשה בנוב', צפוי גידול של 6% בצריכה הפרטית הריאלית ברבעון ד'.

בנוב' מספר התחלות הבנייה עלה ב- 11.8% ומספר אישורי בנייה ב- 3.6%: התרחבות בהשקעות בבנייה למגורים מהווה קטר לפעילות הכלכלית.

מחירי תפוקה PPI הליבה עלו ב- 7.7% שנה אחורה (הצפי היה ל- 7.2%).

הייצור התעשייתי עלה ב- 0.7% (ללא אנרגיה) לאחר 1.4% באוקטובר. ייצור מכוניות עלה ב- 2.2%, אינדיקטור לכך שהמחסור בשבבים הוקל.

בדצמבר, מדד מנהלי הרכש PMI ירד מעט בתעשייה ל- 57.8 ול- 57.5 בשירותים, אך עדיין מדובר ברמות גבוהות אשר משקפות צמיחה מהירה.

אירופה:

באוקטובר הייצור התעשייתי עלה ב- 1.1% ועלה ב- 3.3% שנה אחורה.

בדצמבר מדד ה- PMIהמשולב (תעשייה ושירותים) ירד ב- 0.6 נק' ל- 53.4 אך עדיין מצביע על התרחבות נאה, בפרט בתעשייה (58 נק').

סין:

בנוב' הייצור התעשייתי עלה ב- 3.8% y/y, המסחר הקמעונאי ב- 3.9% וההשקעות ב- 5.2%. באופן כללי מדובר בהתמתנות בפעילות לעומת החודשים הקודמים.

שוק האג"ח: עדיפות לאפיקים השקליים

שוק האג"ח בארה"ב הגיב באדישות לנימה היותר "ניצית" של פאוול.

בישראל חלה ירידה מתונה בציפיות האינפלציה בעקבות מדד נובמבר הנמוך.

אנו ממשיכים להעדיף את האפיק השקלי וסבורים שה-spread השלילי מול ארה"ב צפוי להתרחב זאת על רקע אינפלציה נמוכה וגירעון נמוך בישראל יחסית לארה"ב.

מה באמת משפיע על שע"ח של השקל?

עודף בחשבון השוטף "אמור" לתמוך בייסוף

נתוני רקע: ברבעון ג׳ העודף בחשבון השוטף עלה ל- 5.3 מיליארד דולר מ -4.8 מיליארד ברבעון ב׳ ו-6.4 מיליארד ברבעון א׳. ברבעון ג׳ גירעון הסחר עלה ב- 1.1 מיליארד אך העודף בחשבון השירותים עלה ב- 0.6 מיליארד. חשבון ההכנסות עלה עקב הכנסות נטו מהשקעות פיננסיות בחו״ל (יחסית להשקעות פיננסיות של זרים בישראל). העודף בחשבון השוטף צפוי להגיע ל- 4.5% תוצר השנה לאחר 5.2% ב- 2020. ישראל נהנית מעודף יצוא על יבוא של כ- 14 מיליארד דולר מתחילת השנה (ללא כולל חשבון ההון), אשר (מקובל לחשוב) תומך בייסוף בשקל:

עד כמה העודף בחשבון השוטף משפיע על שע"ח? לפי נתוני המסחר במט"ח – הסקטור הריאלי (יבואנים/יצואנים) דווקא רכש דולרים נטו גם ברבעון ב' וגם ברבעון ג' (ראה גרף) בהיקף של 7 מיליארד דולר! ההסבר: יבואנים גדולים חייבים לרכוש מט"ח כדי לבצע יבוא (כגון יבואני רכב), אך יצואנים ממירים רק חלק מתמורות היצוא (כדי לשלם הוצאות שכר וכו'). עיקר ההשפעה החיובית של העודף בחשבון השוטף הינה "תדמיתית" בעיקרה מול בתי השקעות זרים, אך בהסתכלות תזרימית, הסקטור הריאלי העסקי רכש מט"ח, ולא מכר בכול הרבעונים מרבעון ב' 2020 למעט רבעון אחד - רבעון א' 2021 (ה גרף מציג את השחקנים העיקריים בשוק המט"ח):

באופן כללי, מה שהשפיע על כיוונו של שע"ח השנה היה בעיקר המכירות של גופים מוסדיים אשר הגיעו ל- 21 מיליארד דולר בינואר-אוקטובר. לא סתם אמר המשנה לנגיד "חלק ניכר מהגורמים שמאחורי התיסוף היה הגידור של המוסדיים, תוצאה של עליות חדות של שוק המניות ב-2021".

גם סקטור "תושבי חוץ" אשר כולל גם השקעות פיננסיות אך גם השקעות ריאליות מחו"ל (גיוסים והנפקות של חברות היי טק) מאד משפיע על השקל. הגרף הבא מציג את ההשקעות ריאליות - FDI (השקעות של זרים בישראל). ניתן לראות את הירידה בהיקפי ההשקעות במשבר ה- dot.com ב- 2001-2002 (גם עקב האינתיפאדה) וב- 2009 בעקבות המשבר הפיננסי הגדול:

לסיכום: בתרחיש של ירידה חדה בשווקים צפוי פיחות בשקל (לפחות באופן זמני): מוסדיים יפסיקו למכור מט"ח (ואפילו ירכשו מט"ח) וההשקעות הריאליות מחו"ל עלולות להצטמצם. כמובן שקשה לבנות תחזית אינפלציה סביב הנחה זו.

מאקרו חו"ל: בריטניה מעלה ריבית

הבנק המרכזי של אנגליה (BoE) העלה את הריבית מ- 0.10% ל- 0.25% בהצעה של 8-1 בוועדה המוניטארית. ההחלטה הפתיעה על רקע התגברות החששות מהשפעה ממתנת מהווריאנט חדש – אומיקרון. הוועדה סבורה שהתנאים בשלו להעלאת הריבית וכל גל נוסף של קורונה השפיע פחות ופחות על הפעילות הכלכלית. כידוע ברקע, נתוני אינפלציה הפתיעו כלפי מעלה בנובמבר עם עליית לקצב שנתי של 5.1% מ- 4.2% כאשר הציפיות היו ל- 4.8%. הוועדה צופה שקצב האינפלציה יעלה ל- 6% באפריל 2022. שיעור האבטלה ירד ל- 4.2% באוקטובר (פרמטר חשוב עבור הוועדה). הציפיות הן לשלוש העלאות ריבית נוספות ב- 2022.

גם הפד משדר נימה ניצית

מעבר להחלטה הצפויה להאיץ את הטייפרינג, דברי פאוול במסיבת עיתונאים ביום רביעי היו בהחלט "ניציים". פאוול הוריד את שיקול "התעסוקה המלאה" כתנאי להעלאת ריבית ונשמע מאד מודאג מסביבת האינפלציה העולה. הוא אמר שהעלאת הריבית הראשונה יכולה להתרחש סמוך לסיום הטייפרינג (ולא כמו ב- 2016 בה הפד הרגיש צורך להכין את השווקים לפני העלאת הריבית). פאוול גם אמר שהוא לא חושש מהשפעת האומיקרון על הכלכלה והדגיש את החשש מלחץ לעליית שכר (ראה גרף). הפד שם דגש על נתוני המשרות הפנויות (11 מיליון: רמת שיא) והעלייה במספר המתפטרים בתור leading indicator לעליית שכר (ראה גרף). חברי הפד צופים שלוש העלאות ריבית ב- 2022 ושלוש העלאות ב- 2023.

פרשנות: הקשבתי בקשב רב למסיבות עיתונאים וציפיתי לראות תגובה בשווקים. התשואה ל- 10 שנים כמעט ולא זזה (אומנם העקום המשיך להשתטח) ושוקי המניות (ביום רביעי) עלו. שוק האג"ח עדיין צופה עליית ריבית מתונה ל- 1.5%-1.7% ב- cycle הנוכחי, ולא מאמין בתחזית חברי הפד של ריבית שיווי משקל ב- 2.5%. לפי הערכתנו, איומי האינפלציה בארה"ב מאד משמעותיים מכיוון לחצי שכר ועלייה במחירי השכירות ולכן עוצמת ההידוק המוניטארי צפויה להפתיע את השווקים ולהביא לעליית תשואות ארוכות בארה"ב לכיוון 2% במחצית השנייה של 2022.

מה צפוי להתפרסם השבוע?

ישראל: יום שני: נתוני אבטלה במחצית בי של נובמבר. רביעי: הייצור התעשייתי, הפדיון בענפי המשק (אוקטובר), חמישי: המדד המשולב של בנק ישראל (נובמבר).

חו"ל: רביעי: ארה"ב: מדד האמון הצרכני (דצמבר- conference board) והמכירות של בתים יד שנייה. חמישי: ההכנסה הפנויה, הצריכה הפרטית ואינפלציית PCE (נובמבר), נתון מאד חשוב עבור הפד. בנוסף יתפרסמו: ההזמנות של מוצרי בני קיימא (נוב') ומכירות של בתים חדשים.