• barak invest

סקירת שוק ההון שבועית

עודכן: 24 באפר׳

"הריבית צפויה לעלות ל- 0.25% מחר, מה לגבי תחזית הריבית קדימה?"

10/04/2022

מה קרה לשווקים בעולם בשבוע האחרון?

בפרוטוקול של החלטת הריבית, חברי הפד תמכו בצמצום המאזן בהיקף של 95 מיליארד דולר לחודש (הצפי היה ל- 80 מיליארד).

בנוסף, Brainard אשר נחשב "יוני" בפד ,בעד צמצום מהיר החל מחודש מאי.

שוק האג"ח הגיב בעליית תשואות ארוכות, הנתונים הכלכליים היו חיוביים, עם ירידה בדורשי העבודה ועלייה במדד מנהלי הרכש בשירותים.

מאקרו ישראל: נתוני מאקרו חזקים תומכים בהידוק מוניטארי

שיעור האבטלה הצר ירד ל- 3.2% (לעומת 3.5% ערב הקורונה).

שיעור התעסוקה חזר לשיעור ערב הקורונה. המשק הישראלי נמצא בתעסוקה מלאה.

הסקטור העסקי מדווח על צמיחה נאה עם ציפייה להאצה בפעילות הכלכלית.

השכר הממוצע עולה בקצב שנתי סביר של 4.3%, עם עלייה חדה בהיי טק ובפיננסים.

אנו צופים האצה הדרגתית לקצב של 5.5% ב- 2023.

במרץ 724 אלף ישראלים יצאו לחו"ל, קרוב למספר במרץ 19 (744 אלף).

זינוק בביקוש לטיסות לחו"ל צפוי להיות גורם משמעותי באינפלציה במרץ-אפריל.

סביבת האינפלציה:

תחזית מדד אפריל עודכנה ל- 0.6% עקב הוזלה של 6.5% במחירי הדלקים (ראה טבלה מצורפת).

מחירי הנפט ירדו ל- 103 דולר לחבית ברנט,.

ברמה הזאת צפויה הוזלה במאי במחירי הדלקים בשיעור של 5%.

בשבוע האחרון השקל התחזק ב- 1.0% מול היורו ופוחת ב- 0.7% מול הדולר.

בחודש מרץ בנק ישראל לא רכש מט"ח כלל, השקל התחזק ב- 2.2% מול הסל.


ארה"ב: התרחבות מהירה בענפי השירותים

בחודש מרץ מדד מנהלי הרכש ISM בענפי השירותים עלה ב- 1.8 נק' ל- 58.5 עם עלייה ברכיבי הפעילות השוטפת, התעסוקה וההזמנות החדשות.

בינתיים אין סימנים לסטגפלציה. רכיב המחירים ממשיך לעלות ל- 83.8 נקודות (מ- 81.3).

בפברואר ההזמנות בתעשייה ירדו ב- 0.5% (צפי ל- 0.6%-) לאחר גידול של 1.5%.

מספר דורשי העבודה החדשים (166 אלף) ירד לשפל הנמוך ביותר משנת 1968.


אירופה: זינוק במחירי האנרגיה תורם ל- PPI

מדד מחירי התפוקה PPI עלה ב- 1.1% במרץ (הצפי היה ל- 1.3%) ועלה ב- 31.4% שנה אחורה.

בפברואר המסחר הקמעונאי עלה ב- 0.3% (הצפי היה ל- 0.6%) ו- 5.0% y/y.

בגרמניה ההזמנות בתעשייה ירדו ב- 2.2% (הצפי היה ל – 0.2%-).


סין: ירידה בפעילות הכלכלית בהשפעת הסגרים

מדד מנהלי הרכש בשירותים ירד ב- 10.2 נק' ל- 42.0 נק' (הצפי היה ל- 49.6).

בתעשייה המדד ירד ל- 48.1 מ- 50.4. ההתמתנות בפעילות מושפעת מהסגרים.

שוק האג"ח: העלאת ריבית של 0.15 או 0.4?

מחר יום חשוב עבור שוק האג"ח: החלטת ריבית, תחזית המאקרו של בנק ישראל ומסיבת עיתונאים של הנגיד.

אנו צופים העלאה של 0.15% אך לא פוסלים אפשרות של העלאה של 0.4% (בהסתברות של 35%) עקב נתוני מאקרו מאד חיוביים (תעסוקה וסקר מגמות).

חשובה לא פחות תהיה תחזית הריבית קדימה של מחלקת המחקר בבנק ישראל.

אנו צופים טווח תחזית של 0.75% -1% בסוף 2022

ואנו צופים טווח תחזית של 1.5%-1.75% בסוף 2023.

לאחרונה שמענו נימה ניצית גם מהמשנה לנגיד וגם מהנגיד עצמו.

תחזית העלאת ריבית מהירה ונימה ניצית במסיבת עיתונאים עלולות להעיב על שוק האג"ח.




מאקרו ישראל: שיפור באופטימיות של הסקטור העסקי

סקר מגמות של הסקטור העסקי מצביע על המשך התרחבות בפעילות במשק ושיפור משמעותי בענף המלונאות.

הרכיבים "המובילים" (leading indicators) מצביעים על האצה בפעילות בחודשים הבאים, עם ציפייה לגידול בהזמנות בתעשייה ובענפי השירותים (גם לייצוא וגם לשוק המקומי), וציפייה לגידול מהיר בענף המסחר (גם בהשפעת החגים המתקרבים).

ציפיות האינפלציה שנה קדימה עלו מעט ל- 2.3% מ- 2.1% לפני חודש ו- 1.85% בינואר.

האצה בפעילות הכלכלית תומכת בהידוק המדיניות המוניטארית.

המחסור בעובדים נמשך

הסקטורים העיקריים ממשיכים לדווח על מחסור בעובדים בתור מגבלה על ההתרחבות בפעילות.

בענפי התעשייה והשירותים עוצמת המגבלה של מחסור בעובדים התייצבה על רמה היסטורית גבוהה כאשר בענף המסחר מסתמנת עלייה בעוצמת המחסור בעובדים (ראה גרף).

מחסור בעובדים תומך בלחצי שכר ולכן גם בלחצי אינפלציה.

אנו מניחים האצה בקצב עליית השכר לקצב שנתי של 5.5% ב- 2023 (מ- 4% כעת).



מה גורם להתארכות משך זמן הבנייה?

הלחץ לעליית מחירי הדיור נובע בין היתר מירידה במלאי של דירות מוגמרות, זאת מעבר לגורמי הביקוש כגון ריביות נמוכות ועלייה בעושר הפיננסי של הציבור.


בשנים האחרונות חל גידול במספר התחלות הבנייה ל- 65 אלף ב- 2021, אך מספר סיומי הבנייה מפגר בהרבה ועמד על 47 אלף בלבד.


הגרף הבא ממחיש שלמעשה מאז שנת 2013 מספר סיומי הבנייה נותר נמוך יחסית למספר התחלות הבנייה:


הגורם של "המצב הביטחוני" הלך ופחת בשנים האחרונות, כמו כן גם "הקשיים בהשגת אשראי" (אך עלה מעט ב- 2022).

שני גורמים משמעותיים (אך יציבים) הם "המחסור של קרקע זמינה" ו- "עיכובים בקבלת אישורי בנייה", אך שני הגורמים הללו לא מסבירים את הפער בין התחלות וסיומי הבנייה (לאחר שהבנייה החלה):




במהלך שנת 2021 המחסור בעובדים (גם מקצועיים וגם בלתי מקצועיים) הלך והחמיר (ראה גרף) ועיכב את ההתרבות בפעילות בענף, אך חלה הקלה מסוימת בתחילת 2022. יחד עם זאת, חלה החמרה במחסור של חומרי הבנייה וציוד לבנייה בתור גורם אשר מגביל את ההתרחבות בענף הבנייה (המלחמה באוקראינה עלולה עוד להחמיר את המחסור במספר תשומות הבנייה כגון באלומיניום ונחושת):


ענף הבנייה עדיין מאד צמא לעובדים כאשר מספר המשרות הפנויות בענף ממשיך לגדול, בפרט בינואר-פברואר 2022:



לסיכום, בהסתכלות כוללת על המחסור בעובדים (למרות ההקלה) והמחסור בחומרי בנייה, קשה לצפות לגידול מאד מהיר בסיומי הבנייה השנה.

ברקע, צפוי גידול בביקוש על רקע "גל" המהגרים מאוקראינה ורוסיה. לכן, הלחץ לעליית מחירי הדיור (כולל מחירי השכירות במדד) צפוי להימשך. אנו צופים האצה בקצב עליית מחירי הדיור במדד ל- 4.3% שנה קדימה אשר תתרום 1.1% לאינפלציה (מתוך תחזית אינפלציה כוללת של 3.0%).





ארה"ב: הפד מאותת שצמצום המאזן מתקרב

בפרוטוקול של החלטת הריבית האחרונה, הבנק הפדרלי אותת כי יצמצם את היקף הנכסים שבמאזניו בקצב מרבי של 95 מיליארד דולר בחודש, זאת במקביל להעלאת הריבית.

בפרוטוקול של חברי הפד נאמר: "המשתתפים הסכימו באופן כללי כי יהיה מתאים לבצע צמצום חודשי של אג"ח ממשלתיות בהיקף של עד 60 מיליארד דולר ושל אג"ח מגובות משכנתאות בהיקף של עד 35 מיליארד דולר". מדובר בקצב גבוה משמעותית מקצב השיא החודשי של צמצום היקף הנכסים בתקופה הקודמת שבה הפד צמצם את מאזניו בשנים 2017-2019 (50 מיליארד דולר).

בשנות הקורונה הפד רכש נכסים בסך 4.5 טריליון דולר. תוכנית צמצום המאזן שואפת לצמצם את המאזן ב- 1.0-1.1 טריליון לשנה. כדי לחזור לרמת המאזן הרצויה. כוונת הפד לא למחזר את הפדיון השוטף של אג"ח. בינתיים אין כוונה למכור בשוק אג"ח ממשלתי באופן אקטיבי.



השלכות: כידוע, רכישת אג"ח (QE) נועדה בעיקר להוריד את התשואות הארוכות בתקופת המשבר ולספק נזילות במשק.

ההשלכות של צמצום המאזן (QT) יהיו הפוכות מההשלכות של רכישות אג"ח (QE).

כלומר, הפד צפוי לצמצם את הנזילות בשוק (לא חיובי עבור שוק המניות), לתרום לעליית תשואות ארוכות (ולייקר את מחירי המשכנתאות).

צפויה מדיניות מוניטארית מאד מרסנת: שילוב של העלאת ריבית אגרסיבית עם צמצום במאזן בקצב מהיר יחסית.

נדמה שבינתיים התגובה בשוק האג"ח הייתה מתונה יחסית:

הלחץ לעליית תשואות ארוכות צפוי להימשך לכיוון 3% (אג"ח ל- 10 שנים).

לעומת הפד, ה- ECB לא ממהר להעלות ריבית כאשר באירופה קיים חשש אמיתי מהתמתנות משמעותית בפעילות על רקע השפעת הזינוק במחירי האנרגיה, ולכן ה- ECB אימץ מדיניות של "לחכות ולראות". הפער המשמעותי במדיניות המוניטארית תורם להתחזקות הדולר.




מה צפוי להתפרסם השבוע?

ישראל: היום: מדד האמון הצרכני (מרץ) שני: החלטת ריבית: מחר יום חשוב עבור שוק האג"ח: החלטת ריבית, תחזית המאקרו של בנק ישראל ומסיבת עיתונאים. אנו צופים העלאה של 0.15% אך לא פוסלים אפשרות של העלאה של 0.4% (בהסתברות של 35%) עקב נתוני מאקרו מאד חיוביים (תעסוקה + סקר מגמות). חשובה לא פחות תהיה תחזית הריבית קדימה של בנק ישראל.

אנו צופים טווח תחזית ריבית של 0.75%-1% בסוף 2022 ו- 1.5%-1.75% בסוף 2023. שלישי: מכירות של דירות חדשות והמלאי הפנוי למכירה (פברואר). רביעי: נתוני סחר חוץ (מרץ). חמישי: מספר המשרות הפנויות לחודש מרץ (נתון חשוב כדי לבחון את עוצמת לחצי השכר במשק).


חו"ל: שני: האינפלציה בסין (מרץ). שלישי: ארה"ב: מדד המחירים לצרכן (מרץ) קיימת ציפייה להאצה ל- 8.4% (מ- 7.9%, בחישוב שנתי) על רקע עלייה חדה במחירי האנרגיה. רביעי: ארה"ב: מדד מחירי התפוקה PPI לחודש מרץ, גרמניה: סקר ZEW אמון עסקי (אפריל). חמישי: ארה"ב: המסחר הקמעונאי (מרץ) ומדד האמון הצרכני (תחילת אפריל). שישי: הייצור התעשייתי (מרץ).
































23 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול