26 בנובמבר 2020
השלכת הייסוף בשקל על האינפלציה:
בשבוע האחרון השקל יוסף ב-0.9% מול סל המטבעות, וב- 1.2% מתחילת החודש. מנגד, מחירי הסחורות ממשיכים לעלות, בפרט מחירי הנפט בעולם. קשה להסביר מדוע בנק ישראל "מוריד רגל מהגז", אך למרות זאת כנראה שרכישות המט"ח על ידי בנק ישראל נמשכות. יתכן שבנק ישראל חש שלאור הביצועים היפים של היצוא הישראלי (גם יצוא שירותי היי טק וגם יצוא תעשייתי) קיימת פחות הצדקה להמשך התערבות מסיבית. יתכן שכינון יחסים דיפלומטיים עם מספר מדינות ערב (אולי גם סעודיה) מצדיק שיווי משקל חזק יותר לגבי השקל.
בכול זאת, קיים קיזוז מסוים בין השפעת הייסוף ובין השפעת מחירי הסחורות. בתחזית האינפלציה שהצגתי ביום שני כבר הנחתי ייסוף חד יחסית בשקל. בשלב זה אין שינוי בתחזית האינפלציה: 0.2%- בנובמבר, 0.1% בדצמבר ו- 0.5% שנה קדימה (בהנחה של המשך ייסוף אך גם המשך עלייה במחירי הסחורות). מה שכן, כאשר מחירי הנסיעות לחו"ל יחזרו להימדד, נרגיש את השפעת הייסוף על סעיף זה, כנראה רק ברבעון ב' 2021. תחזית אינפלציה מעודכנת תישלח בתחילת השבוע הבא.
גידול חד ביצוא שירותי היי טק תומך בשקל חזק
ברבעון ג', היצוא של שירותי היי טק (8% מסך התוצר) עלה ב- 14.7% (בחישוב שנתי) לאחר גידול של 30% ברבעון ב'. מדובר בקטר צמיחה חשוב עבור הפעילות הכלכלית, הכולל שירותי תוכנה, סייבר, אפליקציות, מו"פ ושירותי מידע). סקטור זה המשיך להתרחב בתקופת קורונה ותומך גם בצמיחה וגם בלחץ לייסוף בשקל.
באוקטובר המכירות ברשתות השיווק חזרו לרמתם לפני שנה, אך המכירות ברשתות המזון עלו ב- 11.3%. מספר ענפים אחרים סבלו מהשפעת הסגר. יחד עם זאת, נתונים שבועיים של חודש נובמבר מצביעים על התרחבות מהירה בצריכה הפרטית עם פתיחה הדרגתית של המגבלות על המסחר.