מרבית גורמי האינפלציה תומכים בהאצה
8.5.2022
החששות מאינפלציה והציפיות להמשך העלאת ריבית הפד המשיכו להעיב על השווקים.
הפד העלה את הריבית ב- 0.5% והודיע על תחילת הצמצום במאזן.
ברקע, המלחמה באוקראינה נמשכת, סין בסגר ומחירי הנפט ממשיכים לעלות.
נתוני תעסוקה חיוביים תומכים בהמשך העלאת ריבית בקצב אגרסיבי.
מאקרו ישראל: תנאי המשק תומכים בריסון מוניטארי
שיעור האבטלה ירד ב- 2.9% במחצית הראשונה של אפריל בשל ירידה במחפשי העבודה. עדיין, שוק העבודה נמצא במצב "הדוק" יחסית אשר תומך בלחצי השכר.
השכר בסקטור העסקי עולה בקצב שנתי של 6.3%, לעומת 1.7% בסקטור הציבורי.
בפברואר יצוא שירותי ההיי טק עלה ב- 5% וממשיך לתמוך בשקל.
הרכישות בכרטיסי האשראי בניכוי עונתיות עלו בקצב מהיר של 7% באפריל, במיוחד עבור שירותי תיירות אך גם עבור סחורות תעשייתיות.
בנק ישראל סבור שהמלחמה באוקראינה "לא גררה פגיעה משמעותית בפעילות".
סביבת האינפלציה: הפיחות יתרום לאינפלציה
בשבוע האחרון השקל פוחת ב- 3.0% מול הדולר ופוחת ב- 2.1% מול היורו.
צפויים מדדים גבוהים של 0.9% באפריל , 0.8% במאי ו- 3.3% שנה קדימה.
מחירי הנפט בעולם עלו על רקע כוונת האירופיים להפסיק לרכוש נפט רוסי.
ארה"ב:
נתוני תעסוקה טובים והידוק שוק העבודה
באפריל נוספו 428 אלף מועסקים (מעל הציפיות של 380 אלף).
השכר לשעת העבודה עלה ב- 0.3% (5.5% y/y) ושיעור האבטלה נותר יציב על 3.6%.
באפריל מדד מנהלי הרכש ISM בתעשייה ירד ב-1.7 נק' ל-55.4, בעיקר בשל מחסור בעובדים כאשר הפעילות השוטפת וההזמנות מצביעים על המשך התרחבות.
מדד ISM בשירותים ירד ב- 1.2 נק' ל- 57.1 עם ירידה בתעסוקה ועליות במחירים.
ההזמנות בתעשייה עלו ב- 2.2% בחודש מרץ (מעל הצפי של 1.1%).
המחסור בעובדים מחריף: מספר המשרות הפנויות עלה ל- 11.55 מיליון במרץ מ- 11.34 מיליון בפברואר.
עלות העבודה ליחידת תפוקה עלתה ב- 7.2% שנה אחורה (עד רבעון א' 22).
אירופה:
מחירי התפוקה PPI עלו ב- 5.3% (36.8% y/y), מעל הציפיות, בעיקר עקב זינוק במחירי האנרגיה.
בחודש מרץ שיעור האבטלה ירד ל- 6.8% מ- 6.9%.
המסחר הקמעונאי ירד ב- 0.4% (הצפי היה לירידה של 0.1%- בלבד).
סין:
התמתנות על רקע הסגרים
מדד מנהלי הרכש בשירותים ירד ב- 5.8 נק' ל- 36.2 ומצביע על התכווצות.
שוק האג"ח:
המשך עליית תשואות
ביום שישי התשואות בארה"ב המשיכו לעלות על רקע נתוני תעסוקה חיוביים.
למרות שפאוול לא שוקל כעת העלאת ריבית של 0.75%, השוק מבין שמגמת הריסון המוניטארי צפויה להיות ממושכת כאשר תרחיש הסטגפלציה עוד רחוק.
אנחנו ממשיכים להעדיף את האפיקים הצמודים הקצרים עקב המשך מגמת הפיחות בשקל וציפייה למדדים גבוהים גם באפריל וגם במאי (מעל ציפיות השוק).
ישראל: מרבית גורמי המאקרו תומכים בהאצה באינפלציה
בשנים האחרונות, מגמת הייסוף בשקל תמכה באינפלציה מתונה יחסית.
הייסוף בשקל נתמך על ידי גורמים בסיסיים חיוביים (עודף בחשבון השוטף והשקעות ריאליות נטו)
ועליות בשווקים (מגמה אשר אילצה את הגופים המוסדיים למכור מט"ח דרך נגזרים).
במבט קדימה, למרות שישראל עדיין צפויה ליהנות מעודף בחשבון השוטף, נדמה שהעצבנות (לכיוון ירידות) בשווקים תמשיך לתמוך בפיחות בשקל ותקזז את ההשפעה החיובית של הגורמים הבסיסיים
ירידות בשווקים מאלצות גופים מוסדיים לרכוש מט"ח כדי לא לרדת בשיעור החשיפה למט"ח.
בינואר-פברואר גופים מוסדיים רכשו נטו 6.7 מיליארד דולר.
ניתוחים של בנק ישראל גם מצביעים על חשיבות הפעילות של הגופים המוסדיים בהשפעתם על הביקוש בפועל בשוק המט"ח, אפילו מעבר להשפעת העודף בחשבון השוטף.
הגרף הבא ממחיש עד כמה השפעת "המגזר העסקי" במסחר במט"ח קטנה יחסית להשפעת "גופים מוסדיים":
בסיכומו של דבר, במבט על השנה הקרובה יותר מציאותי להניח יציבות בשע"ח של השקל (ולא ייסוף). מחקר של בנק ישראל מצביע על תמסורת שע"ח של 0.14% על האינפלציה של כל 1% פיחות בשקל.
גורמי נוספים אשר תומכים באינפלציה:
האצה בשכר: נתוני השכר (עד חודש פברואר) מצביעים על קצב עליית שכר שנתי של כ- 6.3% בשכר בסקטור העסקי ו- 1.7% בלבד בשכר הציבורי.
לפי הערכתנו, בנק ישראל מטעה כאשר הוא טוען שקצב עליית השכר חזר למצב לפני הקורונה". השכר בסקטור העסקי עולה בקצב מהיר יותר, בפרט בענפי מידע ותקשורת, בנייה ופיננסיים. בסביבה של תעסוקה מלאה ומחסור בעובדים (המשך עלייה במספר המשרות הפנויות), סביר להניח האצה בקצב עליית השכר. בנוסף, שנת 2023 מתקרבת וצפויים לחצי שכר בסקטור הציבורי לאחר מספר שנים של העדר הסכמי שכר.
יציבות או עלייה במחירי הסחורות. כתבנו רבות בעבר לגבי הירידה בהשקעות בהפקת מקורות אנרגיה "מזהמים" (fossil fuels), ולכן, מעבר להשפעת המלחמה באוקראינה, קשה לצפות לירידה במחירי האנרגיה בעולם. בנוסף, מתישהו סין תתאושש מהקורונה ותגדיל את הביקוש לאנרגיה וסחורות. מחירי הסחורות החקלאיות ימשיכו לסבול מהשפעת "התחממות כדור הארץ".
האצה במחירי השכירות? כאן התמונה פחות חד משמעותית. בסביבה של המשך ירידות במניות הטכנולוגיה וקשיים בגיוס הון סביר להניח שהביקוש לדיור (גם עבור רכישות וגם עבור שכירות) מעובדי ההיי טק צפוי להתמתן.האופציות שוות פחות והענף צפוי לעבור תהליך של "התייעלות". מנגד, צפויה תוספת ביקוש מגל מהגרים מרוסיה ומאוקראינה.אם בעבר הנחנו עלייה חדה בקצב עליית מחירי השכירות לכיוון 4.5% שנה קדימה (מ- 3% שנה אחורה עד חודש מרץ), אזי סביר להניח קצב מעט מתון יותר של 4.0%-3.8%.
מנגד, מצב פיסקאלי חיובי יחסית צפוי להמשיך לאפשר המשך "סבסוד"במחירי האנרגיה (ירידה בבלו).המאמצים להגביר את התחרותיות במשק צפויים להימשך אך החולשה הקואליציונית תקשה על יישום מלא של רפורמת היבוא בפירות וירקות.
בסיכומו של דבר, על רקע הציפייה להמשך חולשה בשווקים, קשה יותר להניח מגמת ייסוף בשקל בתור גורם בולם אינפלציה, כפי שארע בשנים האחרונות. מרבית גורמי המאקרו תומכים בהאצה באינפלציה. העלינו את תחזית האינפלציה שנה קדימה ל- 3.3% (מ- 3.0%).
ירידה באבטלה מסיבה לא חיובית
שיעור האבטלה הצר ירד ל 2.9% במחצית הראשונה של אפריל מ- 3.4% בממוצע של מרץ. חשוב להדגיש שהירידה באבטלה באפריל נבעה מירידה בשיעור ההשתתפות (פחות מחפשי עבודה) ולא מגידול במספר המועסקים. שיעור התעסוקה למעשה ירד ל 60.3% מ 60.6% במחצית השנייה של מרץ. נתונים דו-שבועיים לעיתים נוטים להיות תנודתיים. לסיכום, למרות שללא ספק שוק העבודה קרוב לתעסוקה מלאה, נתוני אפריל מעט מטעים. עדיין אנו סבורים ששוק עבודה הדוק יחסית תומך בלחצי שכר ולכן בלחצי אינפלציה וצופים העלאת ריבית של 0.4% ב- 23 למאי.
המשך גידול ביצוא שירותי היי טק, בינתיים
יצוא שירותי היי טק זינק בפברואר ב 5.1% ועלה ב 17% שנה אחורה. בשלב זה, סקטור זה ממשיך לצמוח בקצב מהיר אך כנראה שמדובר בהזמנות שנסגרו בשנת 2021.
למרות שאנו לא צופים "קריסה" בסגנון משבר הדוט.קום, עדיין הירידות החדות בשווקים והקושי לגייס עובדים צפויים למתן את קצב הגידול ביצוא שירותי ההיי טק, זאת לאחר שנתיים של התרחבות מאד מהירה. משמעות הדבר: במבט קדימה, קטר חשוב לפעילות הכלכלית צפוי מעט להיחלש ולתמוך פחות בייסוף בשקל.
ארה"ב: השכר ממשיך לעלות במרבית הענפים
למרות שהשכר לשעת העבודה עלה ב- 0.3% "בלבד" באפריל (השוק ציפה לעלייה חדה יותר של 0.4%) וב- 5.5% שנה אחורה, מרבית הענפים הצביעו על עלייה חדה בשכר
שני סקטורים הפתיעו עם ירידה (לא מוסברת) בשכר הממוצע באפריל: המסחר הקמעונאי (0.4%-) וייצור חשמל ומים (עם ירידה של 0.6%). הסתכלות על קצב עליית השכר ללא שכר מנהלים, (supervisory) מצביע על קצב עלייה שנתי מהיר יותר של 6.5%:
אינדיקטורים אחרים מצביעים על שוק עבודה מאד הדוק כאשר מספר המשרות הפנויות נמצא בשיא של 11.55 מיליון (כפול ממספר המובטלים), ומדדי מנהלי הרכש מצביעים על מחסור חמור בעובדים (ראה בהמשך). לכן, לחצי השכר צפויים להימשך ויתמכו בהמשך לחצי אינפלציה, מעבר להשפעות "טרנזיטוריות" של שיבושים בהספקה ועלייה במחירי הסחורות.
מדד מנהלי הרכש: החרפה במחסור בעובדים
בשבוע האחרון שורה של נתונים פורסמו אשר ממחישים את המחסור בעובדים במשק האמריקאי:
בחודש אפריל מדדי מנהלי הרכש ISM (גם בתעשייה וגם בשירותים) מצביעים על חולשה ברכיב התעסוקה. בתעשייה רכיב התעסוקה ירד ב- 5.4 נקודות ל- 50.9 נקודות (אשר משקף כמעט קיפאון במספר המועסקים).
רכיב התעסוקה במדד מנהלי הרכש בענפי השירותים ירד ב- 1.2 נקודות ל- 49.5 נקודות, רמה אשר משקפת התכווצות במספר העובדים. המשיבים בסקר הדגישו שהם מחפשים עובדים אך חסרים עובדים עם הכישרונות המתאימים:
אינדיקטורים נוספים למחסור המחריף בעובדים :
מספר המשרות הפנויות עלה ל- 11.55 מיליון במרץ מ- 11.34 מיליון בפברואר. הציפיות היו לירידה במספר המשרות הפנויות ל- 11.27 מיליון איש. מספר המתפטרים (Quits) מהעבודה נמצא בשיא ומספר המפוטרים (Layoffs) בשפל:
המחסור בעובדים מביא ללחצי שכר ולעליות מחירים. רכיב המחירים במדד מנהלי הרכש בשירותים עלה ב- 0.8 נקודות ל- 84.6, שיא כל הזמנים.
מה צפוי להתפרסם השבוע?
ישראל: שני: מכירות ברשתות השיווק (אפריל). חמישי: מכירות של דירות חדשות (מרץ). במהלך השבוע הבא האוצר צפוי לפרסם את נתוני התקציב של חודש אפריל.
חו"ל: שלישי: גרמניה: סקר האמון העסקי ZEW (מאי), ארה"ב: מדד המחירים לצרכן (אפריל). הציפיות הן לעלייה של 0.2% ו- 8.1% שנה אחורה (התמתנות מ- 8.5%). רביעי: מדד מחירי תפוקה PPI. שישי: מדד האמון הצרכני של מישגן (מאי).