29 ספטמבר 2020
גברו הסיכויים להפעלת מדיניות מוניטארית יותר מרחיבה
שווקים: בשבוע האחרון מספר גורמים העיבו על השווקים, כולל העלייה בתחלואה באירופה, סיכוי פוחת לתוכנית סיוע פיסקאלי נוסף בארה"ב לפני הבחירות (למרות שאתמול יו"ר בית הנבחרים אמרה שיש סיכוי להגיע לפשרה), וטענות שמספר בנקים מסחריים היו מעורבים בהלבנת הון. ד"ר פאסי (מומחה הקורונה של הממשל) סבור מספר ההדבקות ליום עלול לעלות למאה אלף (מ- 40 אלף).
נתונים כלכליים בעולם מצביעים על המשך התאוששות הדרגתית. בספטמבר מדד מנהלי הרכש הגלובלי בקרב המדינות המפותחות ירד מעט ל- 51.3 נקודות מ- 52.2 באוגוסט, עם חולשה בענפי השירותים בפרט באירופה עקב הציפייה למגבלות בפעילות. רכיב התעסוקה במדד ממשיך להצביע על התכווצות באירופה, בריטניה ויפן (ראה גרף). מגמה זו תומכת בהישארות האבטלה על רמות גבוהות לתקופה ממושכת.
בארה"ב ההזמנות של מוצרי בני קיימא (ללא מטוסים וביטחון) עלה ב- 1.8% באוגוסט לאחר גידול של 2.5% ביולי. כעת צפוי גידול של 30% בהשקעות בציוד בסקטור העסקי ברבעון ג' (בקצב שנתי) לאחר ירידה של 36% ברבעון ב'. ענף הנדל"ן בארה"ב ממשיך לתמוך בכלכלה עם גידול במכירות לרמה הגבוהה מאז ספטמבר 2006. לסיכום, העלייה המחודשת בתחלואה מאיימת על ההתאוששות באירופה, אך אין לפסול מגמה דומה בארה"ב עם סיום עונת הקיץ והגידול הצפוי בהתקהלויות במבנים סגורים.
הנתונים הכלכליים בישראל עדיין לא משקפים את השפעת הכניסה לסגר שני. שיעור האבטלה הרחב ירד באוגוסט ל- 11.6% והרכישות בכרטיסי האשראי ירדו במהלך חודש ספטמבר (עד ה- 22.9) בעיקר בשל סיבות עונתיות של סיום חופשת הקיץ. מנגד, חל גידול ברכישות מזון בתקופת ערב ראש השנה. לשכת התעסוקה צופה גידול של 300 אלף עובדים שיוצאו לחל"ת, או כ- 7% מכוח העבודה. יצוא שירותי היי טק ירד ב-2% בחודש יולי לאחר גידול של 28% (בחישוב שנתי) ברבעון ב'. סקטור זה (אשר מהווה כ- 8% מסך התוצר) צפוי להמשיך להתרחב בתקופת הסגר השני.
הנעלם הגדול נותר קצב התחלואה והימשכות הסגר, אומנם הממשלה הכריזה על סגר של שלושה שבועות, אך קצב פתיחת הסגר יהיה תלוי בנתוני התחלואה. תפילות בתקופת החגים במבנים סגורים עלולות להקשות על ירידה בתחלואה.
תחזית האינפלציה: 0% בספטמבר, 0.3% באוקטובר, 0.2%- בנובמבר, ו- 0.5% שנה קדימה.
שע"ח: מתחילת חודש ספטמבר השקל פוחת ב- 1.8% מול סל המטבעות, אי וודאות לגבי היציאה מהסגר צפויה להמשיך להעיב על השקל, זאת בנוסף (אולי) להמשך חולשה בשוקי המניות בחו"ל בהתקרב הבחירות בארה"ב והחשש לאי בהירות ומחלוקות לגבי תוצאות הבחירות.
בנק ישראל צפוי לשקול שימוש בכלים נוספים בהחלטת הריבית הקרובה ב- 22.10, זאת על רקע הפגיעה הקשה בפעילות הכלכלית והדיפלציה העמוקה. הכלים האפשריים כוללים הורדת הריבית הבסיסית לאפס, הגדלת תוכנית רכישות אג"ח ממשלתי (אולי ל- 100 מיליארד ₪), מתן הלוואות ארוכות למערכת הבנקאיות בריבית שלילית בתנאי שיוגדל האשראי העסקי, ושימוש ב"הכוונה לעתיד" (forward guidance) בדבר אי העלאת ריבית עד סוף 2022 לפחות (בדומה ל-FG של הפד). קשה לנו לצפות להחלטה פשוטה של "אי שינוי בריבית" ללא הפעלת כלים מוניטאריים נוספים, זאת לאור ההרעה שחלה בסביבת המאקרו והעמקת הדיפלציה.
שוק אג"ח: המשך ניוד בטווח צר
קיימת התלבטות לגבי כיוון התשואות הארוכות במבט קדימה:
המשך מעורבות של בנק ישראל על רקע החמרה במצב הכלכלי תומכת ביציבות או בירידה קלה בתשואות. בנוסף, בנק ישראל עשוי להוריד את הריבית ב- 22.10.
מנגד, צורכי המימון של הממשלה צפויים לגדול ואין לפסול שינוי באופק הדירוג לשלילי על ידי אחת מחברות הדירוג.
צפוי תחום ניוד צר בשחר 330 סביב 0.65-0.75, הפוטנציאל לרווח הון מוגבל.
מה צפוי להתפרסם בשבוע הקרוב?
ישראל: מחר: התפתחות החוב של המגזר הפרטי ברבעון ב' (כולל משקי הבית והסקטור העסקי), נתון חשוב לאור משבר הקורונה. השינוי בסך נכסי הציבור גם יתפרסם. ביום חמישי: נתוני תעסוקה במחצית הראשונה של ספטמבר, ומכירות ברשתות השיווק (אוגוסט).
חו"ל: רביעי: אירופה מדד מחירים לצרכן (ספטמבר), סין: מדד מנהלי הרכש (ספטמבר). חמישי: ארה"ב: ההכנסה האישית, הצריכה הפרטית ואינפלציית הליבה PCE (אוגוסט) ומדד מנהלי רכש ISM בשירותים (ספטמבר). שישי: השינוי במספר מועסקים ושיעור האבטלה (ספט').