7 במרץ 2021
סקירת מאקרו שבועית: החשש מאינפלציה מתגבר, בפרט בארה"ב
מה קרה לשווקים בעולם בשבוע האחרון?
בשבוע האחרון העצבנות (והירידות) בשווקים התגברה, בפרט במניות הטכנולוגיה, זאת על רקע חששות אינפלציוניים ולחץ לעליית תשואות. פאוול לא הצליח להרגיע את השווקים ביום חמישי ולא נשמע מודאג ממגמת עליית התשואות. מחירי הנפט בעולם עלו כאשר OPEC החליט שלא להגדיל את התפוקה. הנתונים הכלכליים היו לרוב חיוביים, בעיקר נתוני תעסוקה ביום שישי אך גם ההתרחבות בפעילות בתעשייה לפי מדד מנהלי הרכש בתעשייה, בפרט ברכיב של ההזמנות החדשות. ביידן המשיך לקדם את חבילת הסיוע בקונגרס.
מאקרו ישראל: התאוששות בצריכה
הרכישות בכרטיסי האשראי עלו ב- 11% מאז תחילת הסרת המגבלות.
מגמה זו צפויה להימשך וליצור לחצי "ביקוש כבוש", אך לא בצורה משמעותית.
בפברואר, מספר התיירים הנכנסים ירד לשפל של 3 אלף, לעומת 15 אלף יציאות של ישראלים לחו"ל.
סביבת האינפלציה:
מחירי הדלקים עלו בתחילת מרץ ב- 4.7%. תחזית מדד מרץ עומדת על 0.5%.
בשבוע האחרון השקל פוחת ב- 1.2% מול הדולר אך יוסף ב- 1.4% מול היורו.
עצבנות בשווקים תומכת בהתחזקות הדולר בעולם.
ארה"ב: נתוני התעסוקה הפתיעו לטובה
בפברואר, נוספו 379 אלף מועסקים חדשים (הצפי היה ל- 175 אלף) עקב הסרת חלק מהמגבלות, ונוספו 479 אלף בסקטור העסקי, זאת על אף מזג האויר הקשה.
שיעור האבטלה ירד ל- 6.2% (הצפי ל- 6.3%) מ- 6.3% לפני חודש.
מדד מנהלי הרכש בתעשייה ISM עלה ב- 2.3 נק' ל- 60.8 נק'. רכיב ההזמנות החדשות עלה ב- 3.7 נק' ל- 64.8: איתות ברור לצמיחה מהירה בעתיד. נתון מדאיג בהסתכלות על האינפלציה: רכיב המחירים עלה ב- 3.9 נק' ל- 86.0, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2008, שנה בה מחירי הנפט עלו ל- 130 דולר לחבית.
לעומת זאת, מדד ISM בענפי השירותים איכזב וירד ב- 3.4 נק' ל- 55.3, כנראה בהשפעת מזג האוויר הקשה. רכיב המחירים עלה ב- 7.6 מק' ל- 71.8.
מספר דורשי העבודה החדשים הגיע ל- 745 אלף (צפי ל- 760 אלף) בשבוע האחרון.
אירופה: ירידה בצריכה
בפברואר, אינפלציית הליבה התמתנה ל- 1.1% y/y (בהתאם לציפיות) מ- 1.4% בינואר ו- 0.2% בדצמבר. מדובר בסביבת אינפלציה גבוהה יחסית ל- 2020.
בינואר המסחר הקמעונאי ירד ב- 5.9% (הצפי היה ל- 1.1%-), בהשפעת הסגרים.
שוק האג"ח: עלייה חדה בתשואות
הלחץ לעליית תשואות נמשך בשל ההתאוששות בפעילות, עלייה במחירי הסחורות, ציפייה לחבילת סיוע מסיבית ואפקט "הביקוש הכבוש".
הפד לא שש להגדיל את מעורבותו ולכן הלחץ לעליית תשואות בארה"ב צפוי להימשך. יתכן operation twist בו הפד מוכר אג"ח קצרים וקונה יותר ארוכים.
בישראל סביבת האינפלציה נמוכה יותר ותומכת ביציבות בתשואות.
בשבוע האחרון, ציפיות האינפלציה בישראל עלו בכל הטווחים.
נדמה ששוק האג"ח מתמחר אינפלציה גבוהה מדי בשנים הבאות בישראל.
מאקרו ישראל: ההתרחבות בצריכה הפרטית נמשכת
סך הרכישות בכרטיסי האשראי עלו ב- 6.9% בשבוע האחרון (עד ה- 2.3.21) וב- 11.3% מאז תחילת מגמת הסרת המגבלות באמצע חודש פברואר. מסתמן גידול מהיר בצריכת שירותי תיירות, שירותי פנאי/חינוך, ומוצרי הלבשה (ב- 125%! ראה גרף), ריהוט ואלקטרוניקה. מסתמנת גם עלייה בניידות למקומות העבודה. הגידול המהיר בצריכה צפוי להימשך עם המשך הסרת המגבלות כגון אירועים, מכוני כושר, ומסעדות. יהיה חשוב להבחין בהשפעה האינפלציונית "מהביקוש הכבוש". לפי הערכתנו, צפויה השפעה מתונה בלבד, בפרט על מחירי הבראה ונופש (ללא חלופה של נופש בחו"ל), אולי גם על מסעדות ושירותים מסוימים.
חשוב להבחין בין לחץ אינפלציוני זמני (transient) ולחץ אינפלציוני מתמשך. השפעת "הביקוש הכבוש" עם הסרת המגבלות על הפעילות הינה השפעה זמנית בעיקרה (כפי שאמר הנגיד פאוול). עקב כך, חלק מהעסקים יימנעו מהעלאת מחירים במטרה לשמור על קהל נאמן (כגון מכוני כושר, טיפוח יופי, אולי אפילו מסעדות). מנגד, שמירה על רמת אבטלה גבוהה (רפיון בשוק העבודה) לתקופה ממושכת מהווה גורם דיפלציוני למספר שנים. לאחר ההתייעלות המרשימה ב- 2020, עסקים רבים לא ימהרו להחזיר את כל מצבת העובדים.
ארה"ב: נתוני התעסוקה הפתיעו לטובה
בפברואר, נוספו 379 אלף מועסקים חדשים (הצפי היה ל- 175 אלף) עקב הסרת חלק מהמגבלות (בעיקר בקליפורניה), כאשר נוספו 479 אלף בסקטור העסקי, זאת על אף מזג האויר הקשה. נוספו 355 אלף משרות בענפי הפנאי והאירוח (מסעדות בעיקר), אך ירדו 61 אלף משרות בענף הבנייה (בהשפעת מזג האוויר), זאת למרות שמדובר בענף בצמיחה. ענף המסחר הוסיף 41 אלף מועסקים והתעשייה 21 אלף. הנתונים של החודשיים הקודמים (דצמבר-ינואר) עודכנו כלפי מעלה ב- 38 אלף מועסקים. ללא מזג האוויר הקשה בחודש פברואר השיפור בתעסוקה היה חד יותר: 897 אלף איש דיווחו שלא יכלו לעבוד בשל תנאי מזג האוויר, כ- 600 אלף מעל העונתיות הרגילה בחודש פברואר בשנים קודמות.
שיעור האבטלה הרשמי ירד ל- 6.2% בפברואר מ- 6.3% בינואר. נתון רלוונטי יותר: בפברואר, 13.3 מיליון איש דיווחו שהם לא עבדו או לא עבדו באופן חלקי בשל הקורונה, ירידה מ- 14.8 מיליון בינואר. שיעור האבטלה הרחב: 6U- כולל מובטלים, מספר המועסקים במידה פחותה שלא מרצון או לא חיפשו עבודה אך שואפים להיות מועסקים הגיע ל- 11.1%.
סימני אינפלציה ברורים בארה"ב:
בפברואר, מדד מנהלי הרכש בתעשייה ISM עלה ב- 2.3 נקודות ל- 60.8, אך קיים נתון מדאיג בהסתכלות על האינפלציה: רכיב המחירים עלה ב- 3.9 נק' ל- 86.0, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2008, שנה בה מחירי הנפט עלו ל- 130 דולר לחבית.
כשרמת המלאים בשפל ורמת ההזמנות בתעשייה בשיא, זו מתכונת ללחץ לעליית מחירי מוצרים תעשייתיים:
גם רכיב המחירים במדד מנהלי הרכש בענפי השירותים עלה ב- 7.6 נקודות ל- 71.8! רמה גבוהה בהחלט, הגבוהה ביותר מספטמבר 2008. גם בענפי השירותים קיימת אי התאמה (mismatch) בין רמת מלאים נמוכה והזמנות גבוהות. העלייה ברכיבי המחירים במדדי מנהלי הרכש מאותתת על האצה קרבה באינפלציה.
החודשים הקרובים יהיו קריטיים מבחינת שינוי אפשרי בסביבת האינפלציהבארה"ב. מספר גורמים יתרמו להאצה באינפלציה: מלאים נמוכים יחסית לביקוש, עלייה חדה בהכנסה הפנויה (בשל חבילות סיוע אשר כללו צ'קים נדיבים מאד עבור האזרחים), עלייה במחירי הסחורות ואפקט הבסיס על האינפלציה השנתית: הוצאת מדדים שליליים בחודשים מרץ-אפריל 2020 מהמדידה. האינפלציה צפויה לעלות מ- 1.5% y/y כעת (ב- 12 החודשים האחרונים) ל- 2.5% במרץ ל- 3.5% במאי:
לא צפוי המשך עלייה חדה במחירי הנפט
מתחילת השנה מחירי הנפט (ברנט) עלו ב- 31%, על רקע צפייה להתאוששות מהירה בפעילות עם התגברות תהליך ההתחסנות, בפרט בארה"ב, בריטניה, אך בצורה איטית יותר באירופה. בניגוד לציפיות, ביום חמישי ארגון קרטל הנפט OPEC החליט לא להגדיל את מכסות תפוקת הנפט של חבריו, (השוק ציפה לגידול במכסות של 1.6 מיליון חביות ביום), מה שתרם להמשך עליית מחירי הנפט ביום שישי. סעודיה שמרה על החלטתה לקצץ את תפוקתה במיליון חביות ביום. מגמת עליית מחירי הנפט בעולם תרמה לעליית תשואות בארה"ב ועלייה בציפיות האינפלציה.
כלל לא בטוח שמגמה זו תימשך: בשנת 2020, קרטל הנפט צימצם את תפוקת הנפט ב- 7.7 מיליון חביות ביום (מתוך תפוקה כוללת בעולם של 100.1 חביות ליום ב- 2019). הגידול בביקוש העולמי בשנה הקרובה צפוי להגיע לסדר גדול דומה ואף פחות: גידול בביקוש סביב 5.6 מיליון חביות ליום, זאת לפי אירגון האנרגיה הבינלאומי, ומספר בתי השקעות.
בינתיים, חברי הקרטל שומרים על משמעת ולא חורגים מהמכסות שנקבעו, אך לעיתים משמעת זו התרופפה בעבר. בנוסף, יצואניות נפט שלא באירגון הגדילו את תפוקתן (בעיקר רוסיה, אך גם קזחסטאן). איראן מהווה נעלם גדול במשוואה: אם הסקציות עליה יוסרו, איראן מתכננת להגדיל את התפוקה ב- 1.5-2 מיליון חביות ליום.
לעומת זאת, מספר הבארות הפעילות בארה"ב פחת וגם ביידן לא שש לעודד הפקת נפט מפצלי שמן (fracking). בטווח הקצר ארה"ב תתקשה להגדיל את תפוקת הנפט.
בסך הכול, אין מחסור של נפט בעולם. ניתן להגדיל את תפוקת הנפט (אשר קוצצה ב- 2020) בהתאם לגידול בביקוש עקב הסרת המגבלות והתאוששות בפעילות הגלובלית . חלק מהביקוש לנפט בתקופה האחרונה הינו ביקוש ספקולטיבי: סוחרים מצפים ל- reflation על רקע המשך הדפסת כסף מלווה בהתאוששות בביקושים, ולכן מעדיפים לרכוש נכסים פיזיים (כולל סחורות בכלל, אשר כמותן מוגבלת). בתחום הריאלי, הגידול הצפוי בביקוש לנפט ילווה על ידי גידול מקביל בתפוקת הנפט:
בכל זאת, קיימים שני תנאים להמשך עליית מחירי הנפט: התאוששות מהירה יחסית (חזרה מהירה בתחום הניידות וטיסות, וכו') והיחלשות הדולר בעולם. בנוסף, OPEC חייב להמשיך להגביל את הגידול בתפוקת הנפט אל מתחת לגידול בביקוש בעולם. בשלב זה, אנו מניחים יציבות במחירי הנפט שנה קדימה. לפי הערכתנו, ציפיות האינפלציה בישראל מתומחרות גבוה מדי.
מה צפוי להתפרסם השבוע?
ישראל: היום: כמות הרכישות על ידי בנק ישראל בחודש פברואר: מט"ח, אג"ח ממשלתי + אג"ח קונצרני, וסקר מגמות בסקטור העסקי (פברואר), יום שני: מאזן התשלומים (רבעון ד' 20) – נתון חשוב ביותר עבור ניתוח הכוחות הפועלים על השקל, שיעור האבטלה הרחב במחצית הראשונה של פברואר, הפרוטוקול של החלטת הריבית האחרונה (לא צפויות הפתעות: כנראה שהצבעה 5 בעד אי שינוי ואחד בעד הורדת ריבית, יתכן אפילו 6-0). רביעי: מדד האמון הצרכני (פברואר), מדד מחירי סחר חוץ (רבעון ד' 20), האומדן השני לצמיחה ברבעון ד' 20. חמישי: נתוני סחר חוץ (פברואר), מכירות ברשתות השיווק (ינואר).
חו"ל: גרמניה: הייצור התעשייתי (ינואר), רביעי: סין + ארה"ב: מדד מחירים לצרכן (פברואר), חמישי: ארה"ב: מספר דורשי העבודה החדשים, שישי: מדד האמון הצרכני של מישיגן (מרץ).