סקירת שוק ההון שבועית
top of page
  • תמונת הסופר/תbarak invest

סקירת שוק ההון שבועית


9 במאי 2021


סקירת מאקרו שבועית: עליית שכר בארה"ב תומכת בלחצי אינפלציה


מה קרה לשווקים בעולם בשבוע האחרון?

נתוני תעסוקה מאכזבים בארה"ב ביום שישי תמכו בירידת תשואות בתחילת המסחר, אך לאחר מכן התשואות תיקנו כלפי מעלה. בסך הכול המשק האמריקאי נמצא בתוואי התאוששות מהיר, והפרשנים סבורים שכנראה קיים מחסור של עובדים (ולא בעיה של העדר ביקוש לעובדים). הראייה: העלייה המפתיעה בשכר הממוצע בשיעור של 0.7%, זאת למרות קליטה מהירה של עובדים בשכר נמוך (בענפי אירוח ופנאי). בכול אופן, פאוול ימתין לקבל נתונים נוספים לפני שהוא ישקול טייפרינג.


מאקרו ישראל: משקי הבית אופטימיים

  • מדד האמון הצרכני של פועלים חזר לרמתו ערב במשבר, רכיב המצב השוטף מזנק.

  • שיעור האבטלה הרחב (כולל מפוטרים בגין הקורונה) ירד ל-10.6% במחצית א' באפריל מ-11.6%.

  • באפריל סקר מגמות בסקטור העסקי מצביע על התרחבות במרבית הענפים.

  • באפריל, נכנסו 30 אלף תיירים מחו"ל, מ- 6.7 אלף במרץ, ו- 405 אלף באפריל 19.

  • במקביל היו 144 אלף יציאות של ישראלים לחו"ל (מ- 62 אלף במרץ ו- 740 ב-4.19).


סביבת האינפלציה: מחירי הסחורות ממשיכים לעלות

  • מחירי הנפט ממשיכים לעלות על רקע ציפייה לפתיחה מהירה בכלכלת ארה"ב.

  • בחודש אפריל בנק ישראל רכש 5.3 מיליארד דולר במטרה להאט את הכוחות לייסוף בשקל. השקל יוסף ב- 1% בחודש זה (מול הסל).

  • העלינו את תחזית האינפלציה שנה קדימה ל- 1.1% (מ- 1.0%) על רקע עלייה חדה במחירי הסחורות בעולם.


ארה"ב: עלייה מדאיגה בשכר

  • באפריל נוספו 266 אלף מועסקים (לעומת הציפיות למיליון).

  • שיעור האבטלה עלה ל- 6.1% מ- 6.0% עקב עלייה בשיעור ההשתתפות.

  • השכר הממוצע עלה ב- 0.7% במפתיע, אולי מדובר באיתות למחסור של עובדים.

  • באפריל, מדד מנהלי הרכש ISM בתעשייה ירד ב-4 נק' ל- 60.7 נקודות.

  • המדד בענפי השירותים ירד ב- 1 נק' ל- 62.7. שני המדדים עדיין מצביעים על צמיחה מהירה.

  • מספר דורשי העבודה חדשים המשיך לרדת ל-498 אלף בשבוע האחרון מ-590 אלף.


אירופה: התאוששות במסחר

  • מדד מחירי התפוקה PPI עלה ב- 4.3% ב- 12 החודשים האחרונים עד מרץ.

  • המסחר הקמעונאי עלה ב- 2.7% במרץ (צפי ל- 1.4%) ועלה ב- 12% שנה אחורה.

  • בגרמניה ההזמנות בתעשייה עלו ב- 3% (צפי ל- 1.8%) ועלו ב- 27.6% y/y.


סין: הצמיחה המהירה נמשכת

  • באפריל יצוא סחורות עלה ב- 32% y/y והיבוא ב- 43% (מעל הציפיות).

  • מדד מנהלי הרכש בענפי השירותים PMI עלה ב- 2.0 נק' ל- 56.4 נקודות.


שוק האג"ח: חשיבות לנתוני התעסוקה בארה"ב

  • באפריל בנק ישראל צמצם את היקף הרכישות ל- 3.4 מיליארד ₪ מ- 4.1 מיליארד לפני חודש ו- 4.4 מיליארד לפני חודשיים, זאת בשל ההתאוששות בפעילות.

  • מנגד, גם משרד האוצר מצמצם את היקף ההנפקות ב-2 מיליארד לחודש.

  • בשבוע האחרון ציפיות האינפלציה בישראל עלו בצורה חדה עם ירידת תשואות בצמודים ויציבות בתשואות השקליות.

  • עקב כך, לפי הערכתנו היום קיימת עדיפות לאפיקים השקליים

ארה"ב: עלייה מתונה מאד במספר המועסקים

  • בחודש אפריל נוספו 266 אלף מועסקים "בלבד", זאת לעומת ציפיות בשוק של כמיליון (אנחנו ציפינו ל-2 מיליון). התיקונים של אומדן של החודשיים הקודמים גרעו 78 אלף מועסקים.

  • הסקטור העסקי הוסיף 218 אלף מועסקים בלבד (מול ציפיות של 933 אלף). רוב המועסקים נוספו בענפי האירוח ופנאי (331 אלף) ושירותים אחרים. לעומת זאת מספר המועסקים בתעשייה ירד מעט (בהשפעת סגירת מפעלי רכב בשל מחסור בצ'יפים) ובמסחר. הנתונים החלשים מפתיעים על רקע סיום השפעת הקרה בטקסס והסרת מרבית המגבלות על הפעילות באזורים נרחבים.

  • שיעור האבטלה הרשמי עלה ל- 6.1% באפריל (הצפי היה ל- 5.8%) מ- 6.0% במרץ עקב עלייה בשיעור ההשתתפות ל- 61.7% מ- 61.5%.

  • עדיין מספר המועסקים באפריל נמוך ב- 8.2 מיליון יחסית לערב משבר הקורונה:

  • באופן מפתיע, השכר הממוצע עלה ב- 0.7% באפריל (הצפי היה לאי שינוי), תופעה אשר מעידה על מחסור מסוים של כוח אדם שמוכן לחזור לעבודה. כנראה שבלתי מועסקים רבים לא ששים לחזור לעבודה, זאת על רקע התמיכות הנדיבות של הממשל (תוספת של 300 דולר לשבוע בדמי אבטלה, וצ'ק של 1,400 דולר למרבית האזרחים). בנוסף, מערכת החינוך עדיין סגורה במקומות רבים, מה שמאלץ את ההורים להישאר בבית. חשוב להדגיש שמרבית הגידול במספר המועסקים באפריל התרחש בענפים עם שכר נמוך יחסית (אירוח ופנאי), מה שהיה צריך לתמוך בירידה בשכר הממוצע במשק.

  • משמעות הדבר: התמיכות ממשלתיות המסיביות "מפריעות" לקצב החזרה לעבודה ולוחצות את השכר כלפי מעלה, התפתחות אשר עלולה לתמוך גם בלחצי אינפלציה.

סביבת האינפלציה: עלייה חדה בציפיות האינפלציה פחות מוצדקת בישראל


  • ציפיות האינפלציה עולות בכול העולם, בפרט בארה"ב. נדמה שהעלייה החדה בציפיות האינפלציה בישראל מושפעת ממגמה זו, למרות שסביבת האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה. בהרבה מובנים, סביבת האינפלציה בישראל דומה יותר לאירופה מאשר לארה"ב. אינפלציית הליבה עומדת היום על 1.6%-1.8% בארה"ב (תלוי על איזה מדד מסתכלים), 0.8% באירופה ו- 0.2% בישראל.

  • העלייה בציפיות האינפלציה נובעת בעיקר מהמשך עלייה במחירי הסחורות בעולם. בשבוע האחרון מחירי הסחורות החקלאיות בעולם עלו ב- 12% וב- 50% ב- 12 החודשים האחרונים. מסתמנת עלייה חדה במחירי החיטה, פולי סויה ותירס.

  • ארה"ב (בניגוד לישראל ואירופה) גם מנהלת מדיניות פיסקאלית מאד מרחיבה. עקב כך ההכנסה הפנויה בארה"ב עלתה ב- 22% בחודש מרץ, והצריכה הפרטית עלתה ב- 10.7% ברבעון א'. מתחילת המשבר התמיכות הממשלתיות בארה"ב הגדילו את ההכנסה הפנויה ב- 2.2 טריליון דולר.

  • לעומת זאת, הסיוע הממשלתי היה הרבה יותר צנוע. התוכנית הפיסקאלית השנייה של 15 מיליארד ₪ הוקפאה בשל הסמיכות לבחירות. ההכנסה הפנויה בישראל עלתה ב- 2% בלבד בשנה האחרונה. במבט קדימה, סביר להניח שכול ממשלה שתקום בישראל תפעל לצמצום הדרגתי בגירעון בשנים הבאות (בניגוד לארה"ב). במסגרת זו סביר להניח שהאוצר יציע להקפיא את השכר בסקטור הציבורי למספר שנים, מדיניות אשר צפויה להיות דפלציונית.

  • בשנת הקורונה (2020) ארה"ב המשיכה למדוד סעיפים כגון בתי מלון (אירוח) וטיסות, זאת בניגוד לאירופה (וישראל) אשר זקפה את השינוי במחירים באותם סעיפים לפי מדד מחירים לצרכן (בשל הסגרים המלאים). משמעות הדבר: חלה ירידה חדה במחירים באותם שירותים בארה"ב (ראה גרפים), מה שתומך בתיקון כלפי מעלה עם "חזרה שיגרה". לא כך באירופה (ובישראל):


  • ניתן לראות בשני הגרפים הבאים את הפער בלחצי האינפלציה בין ארה"ב ואירופה בענפי השירותים . מחירי התשומות בענפי השירותים (input prices) עולים בצורה חדה בארה"ב (כולל השפעת לחצי שכר) לעומת עלייה מתונה באירופה. מדד התשואות בענפי השירותים בארה"ב שובר שיאים, אך באירופה הרמה עדיין מעט נמוכה מזו ערב הקורונה.


ציפיות האינפלציה בקרב הסקטור הישראלי גם עלו, אך עדיין לא גבוהות במיוחד. לפי סקר מגמות בסקטור העסקי. ענף המסחר צופה אינפלציה של 0.96% שנה קדימה, מעט נמוך יחסית לציפיות בתחילת 2020. ענף התעשייה צופה אינפלציה של 1.11% (לעומת 1.16% בינואר 2020). עדיין מדובר בקצב נמוך בהרבה יחסית לציפיות המגולמות בשוק ההון.



  • חשוב לזכור שבשנים האחרונות האינפלציה בישראל הפתיעה כלפי מטה עקב הייסוף בשקל. ללא זעזוע בשווקים (או אירוע גיאופוליטי משמעותי) כוחות המאקרו ימשיכו לתמוך בייסוף בשנים הבאות. בנוסף, ממשלות ישראל גם צפויות להמשיך לפעול להוזלת יוקר המחייה (עידוד היבוא המתחרה) בשנים הבאות. לכן, לפי הערכתנו, למרות הצפי למדדים גבוהים בחודשים הקרובים (גם עקב השפעת הביקוש הכבוש), ציפיות האינפלציה בישראל שנה מהיום וגם לטווחים ארוכים יותר מתומחרות גבוה מדי (קרובות ל- 2%).


מאקרו ישראל: צמצום הדרגתי ברכישות האג"ח

באפריל בנק ישראל רכש 3.4 מיליארד ₪ באג"ח ממשלתי, לאחר 4.1 מיליארד במרץ, ו- 4.4 מיליארד בפברואר. הצמצום בהיקף הרכישות (טייפרינג) נובע מההתאוששות המהירה בפעילות הכלכלית אשר מצדיקה (לפי בנק ישראל) פחות מעורבות בשוק האג"ח. לפי הערכתנו, הצמצום בהיקף רכישות האג"ח לא בהכרח תומך בעליית תשואות כאשר במקביל גם משרד האוצר מצמצם את היקף ההנפקות.



יחד עם זאת, בנק ישראל הגדיל את היקף הרכישות בשוק המט"ח ל- 5.3 מיליארד דולר באפריל מ- 1.9 מיליארד בחודש מרץ. הרגישות לייסוף "חד מדי" בהחלט קיימת, אך בכול זאת השקל ייוסף ב- 1% באפריל מול סל המטבעות. בנק ישראל שואף למתן (אך לא למנוע) את מגמת הייסוף בשקל. מדיניות זו צפויה להימשך גם לאחר סיום תוכנית רכישות המט"ח הנוכחי של ה- 30 מיליארד דולר (2/3 כבר נוצלו).

ההתאוששות בפעילות נמשכת

באפריל, סקר מגמות בעסקים מצביע על התרחבות במרבית הענפים. לגבי האינדיקטורים המובילים, בתעשייה קיימת ציפייה לגידול מתון בהזמנות ליצוא ולשוק המקומי, קיימת ציפייה להתרחבות מהירה בענפי השירותים, וציפייה להתמתנות בפעילות בענפי המסחר (לאחר הגידול החד לאחר החגים ופתיחת המשק).



עלייה מתונה בהכנסה הפנויה בישראל (יחסית לארה"ב)

בחודש פברואר סך תשלומי השכר ועוד תוספת הסיוע הממשלתי בגין הקורונה (לחל"ת בעיקר) עלו ב- 2.1% לעומת פברואר אשתקד. מדובר בגידול מתון יחסית (יחסית לארה"ב כמובן), זאת בשל תמיכות ממשלתיות צנועות יחסית בישראל. בכול זאת חל גידול בחיסכון הפרטי של משקי הבית עקב אי יכולת לצרוך בתקופת הסגרים ולכן צפויה השפעת "ביקוש כבוש" על האינפלציה. עדיין מדובר בהשפעה זמנית ולא פרמננטית.


מה צפוי להתפרסם השבוע?

ישראל: שלישי: מדד האמון הצרכני של הלמ"ס (אפריל). חמישי: מכירות של דירות חדשות (מרץ), נתוני סחר חוץ (אפריל). שישי: מדד מחירים לצרכן. אנו צופים מדד של 0.5%, זאת בשל עליות עונתיות בפירות וירקות, הלבשה והנעלה והבראה ונופש. בנוסף, השפעת הביקוש הכבוש ועלייה במחירי היבוא צפויה להתבטא במחירי הרהיטים וציוד לבית, מזון, ובתי מלון בישראל (בנוסף לעונתיות).



מה צפוי להתפרסם השבוע?

ישראל: שלישי: מדד האמון הצרכני של הלמ"ס (אפריל). חמישי: מכירות של דירות חדשות (מרץ), נתוני סחר חוץ (אפריל). שישי: מדד מחירים לצרכן. אנו צופים מדד של 0.5%, זאת בשל עליות עונתיות בפירות וירקות, הלבשה והנעלה והבראה ונופש. בנוסף, השפעת הביקוש הכבוש ועלייה במחירי היבוא צפויה להתבטא במחירי הרהיטים וציוד לבית, מזון, ובתי מלון בישראל (בנוסף לעונתיות).

46 צפיותתגובה 1

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page